דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון בשיתוף המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי), אשר עוסק במיפוי תשתיות מחקר גדולות בישראל, מראה כי תשתיות המחקר העיקריות בתחום הננוטכנולוגיה בישראל, נחשבות למובילות בעולם. מדובר בתשתיות שממוקמות בטכניון, באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון ויצמן למדע, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן.
מחברות הדו"ח, ד"ר דפנה גץ, ורד סגל, בלה זלמנוביץ' ואושרת כץ-שחם, מזכירות כי התשתיות אלה קיימות פחות מעשור. הן הוקמו או שודרגו במסגרת תכנית INNI- Israel National Nanotechnology Initiative, שהחלה לפעול בתחילת שנת 2005.
המהלך הראשון היה הקמת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון עם תרומה נדיבה של 26 מיליון דולר מקרן ראסל ברי שהורחבה על ידי הטכניון ועל ידי הממשלה ל-78 מיליון דולר. זו ההשקעה הגדולה ביותר שהייתה למדינת ישראל בפרויקט אחד. בספטמבר 2006, הורחבה תכנית המימון לחמש אוניברסיטאות מחקר נוספות בישראל.
כיום מתבצע השלב השני של התוכנית, כאשר מענק הכולל של המדינה בשלב זה יעמוד על 60 מיליון דולר.
מחר יחל בתל אביב כנס ננו ישראל שבו ישתתפו גורמים אקדמיים ותעשייתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
