צוות מיוחד, בראשות מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, בוחן את הטבות-המס והמענקים הניתנים במסגרת "החוק לעידוד השקעות הון"; ואם קיים איזון בין ההטבות הניתנות לחברות ובין תרומתן למשק. בכוונתו ליצור מנגנוני מעקב ובקרה אחר יעילות החוק לתחרות הבינל' לאורך השנים.
דילמת ההטבות משלבת בין הרצון לעודד השקעות ולמשוך משקיעים שיתרמו לצמיחה ובין הצורך לנטל מס שווה על החברות. חשוב למצוא איזון בין שתי המטרות המנוגדות לכאורה, כשהתחרות על כיסי המשקיעים הולכת ומחריפה.
ההקלות והטבות-המס שקיבלו חברות הענק (8 מיליארד שקל ב-2012), ש-60% מהם ניתנו לארבע חברות, טבע, אינטל, כיל וצ'ק-פוינט, עוררו זעם וביקורת ציבורית שהובילו למסקנה כי דרוש תיקון לחוק עידוד השקעות הון, וגיבוש אסטרטגיה ברורה כדי לפעול בשקיפות ובקריטריונים שוויוניים.
יש לפעול לכך שחלוקת ההטבות תהיה הוגנת ושוויונית, על-פי מדדים אחידים, ושייכללו בהטבות חברות "מתחילות" עתירות טכנולוגיה; ועם התבססותן הן ישלמו מסים בהתאם להשקעות שביצעו, פיתוח הטכנולוגיה, מיקומן בפריפריה והעסקת עובדים.
חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל תורמות לכלכלה. הקמת מפעלים ומרכזי-פיתוח עתירי טכנולוגיה כרוכה בהשקעות של מיליארדי שקלים, בנוסף למענקים מהמדינה. החברות בפריפריה תורמות לתעסוקה ולצמיחה לכל הסביבה. כך שנתח משמעותי מהרווחים נשאר בישראל. כלומר, תרומת החברות, בניכוי ההטבות והמענקים מהמדינה, אינה מתבטאת רק במיסוי הישיר, אלא בסך כל התועלות. לכן, יש לפתח מודל כלכלי שיביא בחשבון מרכיבים אלה, כדי לקבוע אילו השקעות כדאיות וכיצד להבטיח את החזר ההשקעה ואת תרומת החברות בטווח הארוך.
בכנס בינל' של רואי-חשבון באירלנד, הציגו בכירי ה- IDA - הגוף המרכז את הטיפול בכל נושא ההשקעות של חברות זרות באירלנד - את "המודל האירי", שלפיו ההשקעות נמדדות עפ"י מרכיבים כמותיים ואיכותיים לאורך זמן, תוך מעקב אחר עמידה ביעדים ובהתחייבויות. הגוף הזה פועל לאיתור חברות שישקיעו באירלנד, תוך בחינה עמוקה של סיכויי הישרדותן ותרומתן למשק.
הקמת גוף דומה בישראל תמנע ביורוקרטיה ותרכז את העשייה תחת גורם אחד. חיוני לעודד ולהשקיע בחברות חדשות, להקים חברות ומרכזי פיתוח וייצור בישראל, כדוגמת אינטל, שפועלת כבר 40 שנה בישראל, ותורמת רבות למשק: יצוא של 35 מיליארד דולר ב-40 שנה; השקעות של 10.8 מיליארד דולר, והעסקת 9,800 עובדים.
פעילות חברות גלובליות שייקחו חלק בצמיחה חיונית למשק. אך יש למנוע מהן תכנוני-מס אגרסיביים והתחמקות ממסים חוקיים. לכך דרוש מנגנון בקרה אפקטיבי שיבחן בעקביות את הטבות-המס ויסייע בהקצאתן לחברות.
הכותבת, רו"ח, שותפה-מנהלת, במשרד שטרק-את-שטרק, דירקטורית וסגנית-נשיא לשכת רוה"ח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
