רצים, יורים, רצים, יורים

האינסטינקט הכי מובהק של לוחמי חי"ר כשהם יוצאים להסתערות הוא לרוץ כמה שיותר מהר ולייצר כמה שיותר אש. אבל פעם ועוד פעם מתברר שירי תוך כדי ריצה מייצר אולי המון התלהבות ותחושה של דבקות במשימה, אבל המטרה ממול נשארת ללא שריטה.

למרות ה"רעל בעיניים", למרות התחושה שמשהו בסוף יהיה חייב להיכנס בתוך המטרה, ריסוס לכל עבר מייצר בעיקר רעש. מי שרוצה גם לפגוע, עדיף שיעצור לשבריר שנייה, יכניס מטרה בין כוונות, וישחרר כדור מדויק.

‏‏קבינט הדיור המשיך השבוע לרסס אש לכל עבר. אותו קבינט שכבר החליט בחודשים האחרונים על הקמת "דירה להשכיר" שתקים פה 150 אלף דירות להשכרה; על הקמת ועדת-על - הוותמ"ל - שתפקיע קרקעות, תפצה חקלאים, ותייצר במהירות מתחמי ענק לבנייה; שהכריז על מנגנון בינוי-פינוי-בינוי חדשני, במסגרתו הבטיחה המדינה להקים בעצמה כ-70 מתחמי פינוי-בינוי באמצעות הקמת הבניין הראשון על קרקע מדינה והעברת המפונים אליו ("פוטנציאל ל-120 אלף דירות חדשות בזמן קצר"); אותו קבינט אישר אתמול תוך שעה קצרה עוד שתי תוכניות ענק - פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה וקביעת "מחיר מטרה", מחיר תקרה לדירות במכרזים שתוציא המדינה. ותאמינו לשר עמיר פרץ, שהבטיח להביא לישיבה הבאה עוד הצעה חדשה - בנייה תקציבית של דירות על ידי המדינה.

‏‏לא רק שיורים תוך כדי ריצה (תוך שעה לאשר החלטות כל כך כבדות? שום דיון קצרצר על המכתב של ד"ר מיכאל שראל או על הדברים הקשים שאמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג?) יש מצב שבכלל לא מסתערים לאותו כיוון. כל החלטה בהחלט עשויה להוריד את מחירי הדירות, אבל כל ההחלטות ביחד מייצרות בעיקר תחושה של פאניקה. חשש כבד ששום כדור לא ייפגע במטרה.

‏‏"מחיר מטרה" במתחמים של אלפי דירות? מצוין. מע"מ על דירה ראשונה? נניח. עשרות אלפי דירות להשכרה? נסבל.

‏אבל כולם ביחד? נעזוב רגע את זה שההחלטות הללו לא פעם סותרות אחת את השנייה (אותו פה שאמר לנו שלא כולם צריכים לגור בדירה בבעלותם, דוחף עכשיו כל מחוסר דירה עם ילד לקנות דירה, איפה שרק יוכל, כדי ליהנות מהחזר מע"מ), אבל מאיפה בדיוק נגייס את המימון, העובדים, ובעיקר הקרקעות לאותן הצהרות - הזקוקות כל אחת לכמה שיותר יחידות דיור כדי שתצליח באמת לחולל את השינוי המיוחל?

‏‏באוקיינוס אי הוודאות

הכלל הראשוני והבסיסי ליצירת תחרות, להרחבת מספר השחקנים על המגרש ולשחיקת שולי הרווח שהם מצפים להשיג הוא עיקרון הוודאות. רק לדאוג שכולם ידעו בדיוק מהם הכללים, מהן האפשרויות ומהם תחומי המגרש שבו משחקים.

‏ועם כל הכבוד לישיבה ההיסטורית בקבינט אתמול, אי הוודאות בשוק הנדל"ן למגורים מגיעה כעת לממדים היסטריים. הרבה לפני שאלת ההשלכות הרוחביות - שגרמו לשראל להתפטר לפני שבוע ממשרד האוצר ולפלוג להטיח אתמול בחברי הקבינט שהם מעלים את מחירי הדיור - השאלות הספציפיות שנותרו פתוחות בנוגע לשתי ההצעות שעלו אתמול בקבינט הן אדירות.

כמה דוגמאות קטנות רק מההחלטה לפטור ממע"מ רוכשי דירה ראשונה: השמאי הממשלתי אמור לקבוע מהו המחיר הממוצע בכל אזור, כדי שזה ישמש מחיר גג לקבלת ההטבה (עד למקסימום של 1.6 מיליון שקל).

‏האם מישהו יודע לומר אם שכונת 'אם המושבות' ו'כפר גנים' בפתח תקווה יחשבו לאותו אזור? האם כל 'בקעת אונו' - קרית אונו, גבעת שמואל, גני תקווה ואולי גם פתח תקווה - יחשבו כאותו אזור, עם אותו ממוצע? האם דירה עם מזגן ומטבח יוקרתי תכנס כמו שהיא להרכבת אותו ממוצע טיפש? והאם הבנקים למשכנתאות יוכלו להרחיב כעת את גובה ההלוואות - מתוך ידיעה/הנחה שהרוכשים יקבלו מהמדינה את החזר המע"מ?

‏‏בסופו של יום, לרוב רובו של הציבור הרחב, שמבקש לרכוש דירת ארבעה חדרים לפחות בין ראשון לציון ונתניה, אין כרגע שום ודאות שהוא יוכל ליהנות מחר או מחרתיים מהחזר המע"מ. אם הוא לא רוצה "לצאת פראייר". כי המדינה "הכניסה יד לכיס" וקבינט הדיור הבטיח לפזר 150-200 אלף שקל לכל זוג צעיר שיקנה דירה ראשונה, הוא יקנה דירה רק באותם מקומות שעליהם יכריז השמאי. במקום קורת גג סידרנו למחוסרי הדירה אחלה השקעה.

היכונו לגזירות

עוד מעט, מה שלא יהיה, אחרי שישקטו צהלות המלחמה, תצא בוודאות הודעה על גזירות כלכליות שיצטרכו לממן אותה. ככה זה אחרי כל מלחמה, מוצדקת יותר או פחות, בין אם יצאנו ממנה מנצחים ובין אם לאו.

‏פקידי האוצר כבר מחפשים עכשיו את הכסף מתחת לרצפה (תרתי משמע). מחפשים וזוכרים שהשר שמשמיץ עכשיו מעל כל במה את התורה שהם למדו בעמל רב כתב לבוחריו לפני שנה, מיד עם כניסתו לתפקיד, כי "גירעון המדינה נוצר מפני שבמקום לנהל כלכלה אחראית לקחו הלוואות ענק ועשו מסיבה".

‏‏‏רק נשאר לקוות שמהמסיבה הזו לכל הפחות יצאו פה עשרות אלפי ישראלים עם דירה זולה.