"אני מקווה שאנשים יתעשתו ונוכל לשמור את 'מעריב' בחיים"

66 שנה, כמעט, לאחר הקמתו איש לא רוצה בעיתון "מעריב". מתוך 6 הצעות שהוגשו השבוע לרכישת מותגי "מקור ראשון" המוקפאת, ובהם "מעריב", רק אחת התייחסה לעיתון הוותיק וגם היא נדחתה על הסף מחוסר רציונליות. "מדובר בעיתון שהיה אחד המוסדות המפוארים בישראל והשוק הביע חוסר אמון", אומר עו"ד שלום (שולי) גולדבלט, "זה עצוב". גולדבלט, ממשרד גולדבלט גינדס יריב מייצג את החברות במסגרת הקפאת ההליכים לחברה והוא מי שהגיש את הבקשה להקפאה מטעם "מקור ראשון".

בסופו של יום, גולדבלט ונאמן מעריב רו"ח חן ברדיצ'ב הגישו לבית המשפט המלצה למכור את העיתון הציוני-דתי "מקור ראשון" לעיתון "ישראל היום" בעבור 17 מיליון שקל - 14 מיליון בעבור העיתון ו-3 מיליון שקל בעבור אתר nrg. ההצעה הראשונית של "ישראל היום" עיתונו של שלדון אדלסון, כפי שהוגשה ביום שני השבוע, הייתה גבוהה פי 3 מהצעות האחרים, ולרגעים נראה היה שהעניין סגור.

פוטנציאל כלכלי לא ממומש

"כל ההצעות נעו סביב ה-4 מיליון שקל לעיתון ושלדון הציע 12.5 מיליון שקל", מספר גולדבלט, שמשרדו היה מעורב בהליכי הקפאה של חברות כמו פיניציה, אופיס דיפו ומתאים לי. "אלא שבערב קבוצת ה'ג'רוזלם פוסט' של אלי עזור שלחה מכתב, בו נכתב כי הם מוכנים להעלות הסכום ל-13.5 מיליון שקל ואז נערכה התמחרות אתמול (ד'). ברגע שעלה המחיר ל-14 מיליון שקל, עזור פרש".

בית המשפט יצטרך כעת להחליט האם לקבל את ההמלצה של הנאמן או שמא לקבל את ההצעה השנייה - הלא מאוד רחוקה. "ישראל היום" התחייב לשמור למשך שנה לפחות על 90% מעובדי המנהלה והעיתונאים של העיתון, שהם 114 מתוך 120 העובדים, על 90% מעובדי הפרילנס ועל כל עובדי ההפצה של העיתון. הדיון בנושא יתקיים ביום א'.

העובדה שחצי מיליון שקל בלבד מפרידים בין שתי הצעות, שנראות גבוהות משמעותית מערכו של העיתון ההפסדי, מוכיחה עד כמה הוא משמעותי וכנראה טומן בחובו פונטציאל כלכלי לא ממומש. "דווקא ההצעה של עזור, יוצרת את התחושה שאנשים חושבים שיש משהו בעיתון הזה ובקהל שלו", אומר גולדבלט.

"קהל הלקוחות של 'מקור' - לעומת 'מעריב' - הראה נאמנות אדירה לעיתון. אנשים התקשרו והביעו תמיכה, כך גם העובדים - מדהים כמה העיתון חשוב להם. בתקופת ההקפאה חזינו בעלייה אדירה בפרסום במקור ראשון, ואני בטוח שהמפרסמים עשו את זה במטרה להחיות אותו. מפרסמים שהולכים לפרסם בגוף מת, עושים את זה רק כי חשוב שהעיתון יישאר. באשר למעריב לא קיבלנו כאלה טלפונים".

- לנגד עיניכם אמורה לעמוד ההצעה הגבוהה ביותר וטובת העובדים. אבל המחיר הלא רציונלי שהוצע לכם, לא מדליקה נורות אדומות או מעידות על התנהלות כלכלית לא הגיונית?

"במקרה הזה, אם היית רוצה לבדוק רציונלית את שווי העיתון, היית מגלה שאתה זה שצריך לשלם למישהו שייקח אותו. כל העיתונות הכתובה היום בישראל מפסידה כסף, זו הערכתי, בטח ש'מקור ראשון' ו'מעריב' מפסידים מדי חודש. אני לא יודע איך מודדים התנהלות כלכלית של מישהו שקונה משהו שמפסיד כסף. יש סיבות שהן מעבר לעניין הכלכלי, בגינן קונים כלי תקשורת. אנשים אחרים קונים קבוצות כדורגל בישראל".

- קבוצת כדורגל זה כמו עיתון?

"אנשים רוכשים את שניהם לאותם צרכים, אם כי אין ספק שלעיתונים יש משמעות אדירה מבחינת היכולת של ההשפעה".

גולדבלט מתייחס לעובדה שבעלי עסקים שמחזיקים כלי תקשורת בישראל עושים זאת מסיבות של יוקרה, או רצון להשפיע. "אני מעריך שאף אחד מהסיבות להצעות בכלל בתיק זה, לא הייתה סיבה כלכלית, שאמרה 'אני הולך לעשות כסף מזה'. לכולם. דווקא זה ש'ישראל היום' רכשו את בית הדפוס לשעבר של 'מעריב', יש היגיון כלכלי גדול להוסיף את העיתון לבית הדפוס כדי למלא את תפוסתו, מה שיכול להפוך את העיתון לרווחי. אני לא רואה את השיקולים הכלכליים מעבר לזה".

- איך יכול להיות אופק לשוק העיתונות, אם לטעמך ההתנהלות אינה רציונלית?

"במשך עשרות שנים השוק התנהל ככה וכל עוד היה מקום לעיתונות המודפסת היא ידעה להרוויח כסף. אבל הרווח אף פעם לא הניע את העיתון - הניעו את זה אידיאולוגיות. עיתונים מאז ומעולם הם לא גופים כלכליים פר אקסלנס. קטונתי מלהגיד מה מניע את 'ישראל היום' ברכישת 'מקור ראשון'. את מה שאתה שומע, אני שומע גם. אלה שמועות ולא עובדות".

יש לציין כי העובדים התנגדו לעסקה עם "ישראל היום", מחשש להשפעות אידיאולוגיות הקשורות באג'נדה הברורה של העיתון החינמי. השבוע אמר גורם בכיר ב"ישראל היום" ל"גלובס", כי "אם אמנם יירכש 'מקור ראשון' על-ידי 'ישראל היום', ישנה כוונה לשמור על עצמאות מערכתית של מקור ראשון בנפרד מישראל היום".

כעת נותרת פתוחה השאלה מה יעלה בגורל העיתון "מעריב" שממשיך לפי שעה לצאת מדי יום במהדורת ערב דלה, ואשר קופתו הולכת ואוזלת. למרבה האירוניה, לולא יצליחו למכור את העיתון יישאר "מעריב" בידי שלמה בן צבי, אם הוא יחליט לקחת אותו על עצמו.

"כרגע אנחנו מנסים למצוא פתרון", אומר גולדבלט. "אני מקווה שאנשים יתעשתו ונוכל לשמור את 'מעריב' בחיים. אני לא בטוח שנצליח, זה תפקידנו - לדאוג לפעילות, שיישאר עיתון 'מעריב' ושיהיו כמה שיותר עובדים. אני שמח שלפחות ב'מקור ראשון' ובאתר nrg ישמרו על העובדים".

- אתה בקשר עם בן צבי?

"אנחנו מדברים כל הזמן. בן צבי מאוד חפץ לדעת מה קורה. הוא מתעניין. תורם את תרומתו מבחינת המידע והאפשרות שנמקסם את המחירים. הוא חש אחריות והוא עוזר ומתעניין ונותן את התמיכה. הוא לא מפריע כמו שיש במקרים אחרים של הקפאה".

- מה מצבו הנפשי?

"אני חושב שהאיבוד של 'מקור ראשון' חורה לו, הוא הבין שהוא לא במשחק של ההצעות. הוא מאוד אהב את העיתון הזה".

- את "מעריב" פחות?

"התנהלות שהייתה ב'מעריב', גם מצד העובדים, הייתה בלתי אפשרית. העובדים לא נתנו את התחושה שהם יעשו הכל כדי להשאיר את זה בחיים. ללחץ שהופעל על בן צבי מצד העובדים, יש תרומה נכבדת לזה שבסוף הוא לא המשיך הלאה".

- עובדי "מעריב" נושאים באחריות על מותו?

"אין לי ספק. כי אם היו מגיעים להסדרים מוקדמים יותר, בן צבי לא היה מפסיד כל כך הרבה כסף. הוא לא הצליח לעשות את תוכנית ההבראה שהוא ביקש לעשות. צריך למצוא את דרך המלך והם לא העריכו נכון את יכולתו של בן צבי להמשיך ככה. כשאתה מנהל מו"מ אתה לפעמים קורע את החוט. מתוך ראייה חיצונית, בלי שהייתי מעורב, התחושה היא שגם בהקפאת ההליכים לא צפינו בעובדים שבאים ואומרים אנחנו באים לתת את הכל. תסלח לי, אבל כל אחד דאג לתחת שלו ורץ להגיש תלונות במשטרה במקום לחשוב איך עושים עיתון טוב יותר. ולראייה אף אחד לא הציע בעדו".

- ולהתנהלות של בן צבי לא הייתה תרומה לנפילת העיתון ולשחיקת המותג?

"בהחלט הייתה. בראש ובראשונה העובדה היא שבסופו של יום העיתון הזה לא הצליח. קשה לי לבוא אליו בטענות כי הוא לקח עשרות מיליוני שקלים מהבית, הוא כנראה האמין בזה, אבל לא עשה את הדברים הנכונים ובזמן. הוא היה צריך להיות יותר אלים כשראה שהמצב מטורף, ולייעל ולא להמשיך כמו שהמשיך. לא צריך להסתכל על בעל השליטה ולהגיד מידית זה כישלון שלו - זה כישלון של כולם וזה עצוב. בנקודה הזו הייתי מצפה מכולם לתת כתף".

- אתה מאמין שבן צבי ירצה להמשיך כעת ולהחזיק ב"מעריב"?

"הוא יעשה את חישוביו. הוא בסך הכל אדם רציונלי".

- זו השאלה הגדולה - אחרי כל המסע שהוא עשה עם מעריב ולקח איתו מטה את "מקור ראשון", אתה עדיין חושב שבן צבי הוא אדם רציונלי?

"לדעתי כן, אבל אני מכיר אותו רק 14 יום. מניעיו לא כלכליים, אבל הוא רציונלי". עם קבלת אישור ההקפאה על-ידי בית המשפט, התחייב בן צבי כי אם לא ימכרו המותגים, הוא ימשיך להפעילם. לשאלת "גלובס" האם הוא עדיין עומד מאחורי דבריו, סירב בן צבי להתייחס.

מוועד עובדי "מעריב" נמסר: "חבל שעורך הדין גולדבלט בוחר להתבטא בנושאים שהוא כלל אינו מבין בהם ועוד מוצא את החוצפה להאשים אחרים במצב העגום אליו הגיע העיתון. עו"ד גולדבלט, שביקש מטעם בן צבי למנות נאמן מטעם בית המשפט, הוא גם זה שייצג את החברות בבעלות בן צבי בדיון על בקשת הקפאת ההליכים, שהתנהל ב-9.3.14. האם באותו דיון הוא לא ראה את רשימת הנושים הארוכה שהותיר אחריו בן צבי, ביניהם משרדי עורכי הדין שייצגו אותו עד לא מזמן?

"האם גולדבלט כעורך דין ער לעובדה שהעובדים נותרו ללא משכורת ונגנבה להם הפנסיה?כעו"ד הוא ודאי ער לכך שזאת עברה פלילית. להלן העובדות: מיד עם תחילת ההקפאה הוצאו כל עובדי מעריב לחל"ת והעיתון הפסיק לצאת. עוד לפני כן, נציגי ההנהלה הודיעו כגנבים בלילה, חמש דקות לפני כניסת שבת, שאין עיתון ביום ראשון. העיתונאים והעובדים הם שהרימו את העיתון לבד ודאגו שיהיה זמין לקוראים בגרסה האלקטרונית באינטרנט. אבל כשאותם העובדים הבהירו שהם באים בכל זאת למשמרת לעשות עיתון - כל מה שהיה חשוב להנהלה זה 'לוודא שהם יודעים שזה בהתנדבות'.

"לאורך כל הדרך העובדים היו שותפים אחראיים והסכימו, בלב כבד, לוויתורים כואבים בכוח האדם ובשכר, בעקבות בקשות ההנהלה. חבל שהיא עצמה לא הפגינה את אותה מידה של אחריות. על איזה עיתון טוב יותר מדבר עו"ד גולדבלט? הרי במצוות בן צבי הם הפסיקו את הופעת העיתון היומי וגרמו באופן מכוון למותו. איך אפשר שלא לבוא לבן צבי בטענות, אחרי שמתחילת הדרך הוא רימה את הנאמנים, את העובדים ואת בעלי העסקים שנתנו שרות לעיתון, ולא, לא עמד באף הסדר שהתחייב אליו. זה עצוב וטראגי שלאחר ששלמה בן צבי קפץ הרבה מעבר ליכולות הכלכליות שלו ושיקר לכולם לאורך כל הדרך, הוא הצליח להרוס לחלוטין את מעריב. לגבי גולדבלט כל שנותר להגיד: אנו מאחלים לו שיצליח לגבות את שכר הטירחה המגיע לו מפירמידת החברות של שלמה בן צבי".