החברה לישראל , שבשליטת איש העסקים עידן עופר, סיימה את שנת 2013 בהפסד עצום של 620 מיליון דולר (2.2 מיליארד שקל) - פי ארבעה מההפסד שרשמה שנה קודם לכן. העלייה מיוחסת ברובה להרעה בתוצאות החברות המרכזיות בקבוצה - כיל, בזן וצים - וכן לעלייה חדה בהפסדי מיזם הרכב הסיני קורוס. את הרבעון הרביעי סיימה החברה לישראל בהפסד של 406 מיליון דולר, לעומת 307 מיליון ברבעון המקביל. בתגובה נסחרה היום מניית החברה בירידה של כ-2% בבורסה.
חברת בתי הזיקוק בחיפה, בזן (37%), תרמה לחברה הפסד של 123 מיליון דולר, הכולל הפרשה של 58 מיליון דולר שבוצעה בעקבות ירידת הערך מתמשכת של המניה, על רקע מרווחי זיקוק נמוכים, תוכנית פרישה מוקדמת לעובדים והפחתות בשווי של חברות בנות. מתחילת 2013 איבדה מניית בזן כ-48% מערכה, והיא נסחרת כיום לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.
מנגד ישנה "פרת המזומנים" של החברה, כיל (52%), אשר אמנם תרמה לרווחי החברה כ-428 מיליון דולר, אך עדיין מדובר על ירידה של כ-32% בהשוואה לשנה המקבילה. זאת ועוד, החברה מציינת כי בתוצאותיה כללה בהקשר לכיל הוצאת מס בסך של כ-37 דולר, שנבעה מרישום התחייבות מיסים נדחים המיוחסים להשקעתה בכיל, וזאת בהמשך להודעת כיל על חלוקת דיבידנד חד-פעמי בהיקף של עד חצי מיליארד דולר.
לגבי מהלך הפיצול שעליו הכריז מנכ"ל החברה, ניר גלעד, באוגוסט האחרון, מעדכנת עתה החברה לישראל בדוחותיה, כי בכוונתה לרשום את החברה החדשה (שכוללות את החזקותיה בצים, בטאואר, במיזם קורוס, בזרוע השקעות הקלינטק ICG ובחברת תחנות הכוח איי.סי פאואר) בבורסת סינגפור, זאת ככל הנראה בשל הטבות מס וקרבה לשוקי היעד של החברות המוחזקות, ואילו את החברה לישראל "הישנה" (שתישאר עם ההחזקות בכיל ובבזן) בכוונתה לרשום במקביל לתל אביב גם בבורסה בניו יורק, כפי שמתכננת לעשות כיל עצמה.
קרן אור בהחזקותיה של הקבוצה היא זרוע תחנות הכוח איי.סי פאואר, שסיימה את 2013 עם עלייה של כ-16% ברווחים לכ-66 מיליון דולר. את הרבעון הרביעי סיימה חברה זו ברווח של כ-20 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.
מיזם הרכב הסיני קורוס סיים את 2013 בהפסד של כ-255 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-108 מיליון דולר ב-2012. את הרבעון הרביעי סיימה קורוס בהפסד של כ-144 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בדוחותיה מציינת החברה לישראל, כי ב-2013 כולה השקיעה בקורוס כ-138 מיליון דולר, בינואר 2014 הזרימה 41 מיליון דולר נוספים, ויתרת התחייבויותיה להשקעה בחברה עומדת על כ-86 מיליון דולר.
בטר פלייס, מיזם הרכב החשמלי של החברה לישראל, שקרס אשתקד ברעש גדול, המשיך לתרום הפסדים גם ב-2013 - 48 מיליון דולר לעומת 125 מיליון דולר ב-2012.
"ההסדר בצים יביא הטבה מיידית"
ה"כוכבת" הגדולה שתרמה, כצפוי, את חלק הארי של הפסדי החברה לישראל, היא חברת הספנות הפרטית צים. על רקע הסדר החוב שגובש בחברה, אך טרם יצא לפועל, דיווחה צים על הפסד של כ-535 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-433 מיליון דולר ב-2012. את הרבעון הרביעי סיימה בהפסד של כ-283 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-239 מיליון דולר ברבעון המקביל.
רפי דניאלי, מנכ"ל צים, הדגיש היום בשיחה עם "גלובס" כי "אישור הסדר החוב על-ידי מדינת ישראל (האוחזת במניית זהב בחברה, א' פ') ישנה באופן דרמטי את המאזן של צים, ובכך יביא בטווח המיידי לשיפור בתוצאות, וזאת משום שדמי החכירה של האניות והוצאות הריבית יירדו משמעותית". לטענתו, ההסדר החדש יצמצם את חובה של החברה לרמה של 1-1.5 מיליארד דולר (לעומת 3 מיליארד דולר כיום), דבר שיאפשר לה להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים הרבים בענף.
בימים אלו נמצאת צים במו"מ מתקדם עם ממשלת ישראל לביטול מניית הזהב שנמצאת ברשות המדינה. הביטול מהווה מבחינת החברה תנאי קריטי להשלמת ההסדר.
לטענתה, הוא יאפשר שיתופי פעולה עם חברות ספנות אחרות ויקל על גיוס הון.
אלא שוועד עובדי החוף ואיגוד קציני הים שמפעילים את אניות צים מבקשים להכשיל מהלך זה, ובהתאם הכריזו על סכסוך עבודה מול הנהלת החברה, ואף פנו לבג"ץ נגד כוונתה בעקבות מהלך זה להתאים את ההסכמים הקיבוציים מולם.
"פניית העובדים לבג"ץ מציגה את מניית הזהב כמעיין מטרייה אווירית, שאמורה להבטיח להם תעסוקה. זה לא נכון, אין קשר בין שני הדברים, מניית הזהב לא הוגדרה לטיפול בבעיות תעסוקה, אלא היא אמורה להגן עם אינטרסים חיוניים של המדינה". המדינה צריכה לתת את תשובתה בנושא לבג"ץ עד 6 באפריל.
תרומת החברות הבנות לתוצאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
