שלדון אדלסון מחפש "סוס מנצח" חדש לנשיא הבא של ארה"ב

מאות פוליטיקאים ופעילים רפובליקאים בארה"ב, ובכללם 4 בעלי שאיפות נשיאותיות, באו ללאס-וגאס בסוף השבוע כדי לשחר לפתחו של שלדון אדלסון, אחד מהנדבנים הגדולים של מפלגתם, שהזרים כ-93 מיליון דולר למועמדים רפובליקאים במירוץ האחרון לנשיאות, ובעיקר לקופותיהם של שני מתמודדים: ניוט גינגריץ', ולאחר שזה כשל בדרך, מיט רומני, שניגף בסופו של דבר לפני ברק אובמה.

ההשקעה הזו אולי הניבה לאדלסון מרורים, אבל היא הפכה אותו לדמות נערצת במפלגה. הוא נתפס בפוקס ניוז ובחדרי החדרים של המאעכרים בקונגרס כאדם שיכול לחרוץ גורלות פוליטיים בטפטוף של מיליון פה, עשרה מיליון מיליון שם. הוא בעל המאה ודעתו נשמעת. וכך, כאשר הודיע איל ההימורים על כוונתו לערוך כנס של פעילים רפובליקאים אצלו בבית, כלומר באחד ממלונות הפאר שלו בלאס-וגאס, ההיענות היתה מיידית ומלאה.

ההזמנה ששלחה "הקואליציה היהודית הרפובליקאית", המארחת הרשמית של האירוע, היא הצעה שאי אפשר לסרב לה: "הצטרפו אלינו לסוף שבוע נהדר של פוקר, פוליטיקה ומדיניות במלון הקיט הנפלא 'ונישן' בלאס-וגאס, נוואדה!" יהיו תחרויות פוקר, משחקי גולף, טעימות ויסקי, שיט בגונדולות בתעלות ממוזגות האוויר וחשוב מכל: פגישות אישיות של מתי מעט עם האדון אדלסון, שינסה, פעם נוספת, לבחור בסוס מנצח לבחירות הבאות לנשיאות.

אלה יהיו למעשה פרזנטציות לקהל של אדם אחד, שבהן יתאמץ כל מציג לשכנע מדוע הוא בעל הסיכוי הגדול ביותר לגבור על הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית הצפויה ב-2016, וממילא הוא ראוי למתת יד של האיש בן ה-80 שיושב מולו, ליד עגלת הנכים הממונעת שמסיעה אותו לכל מקום. לא לחינם מכונה האירוע הזה ה"פריימרי של אדלסון". (או: "תחרות מלך היופי הרפבוליקאי של שלדון").

בשלב זה מתוכננים להיפגש פנים אל פנים עם בעל השליטה ב"לאס וגאס סנדס" ולהבדיל ב"ישראל היום", ארבעה פוליטיקאים רפובליקאים שנושאים עיניהם אל הבית הלבן, כולם מושלי מדינות בהווה או בעבר: ג'ב בוש, אחיו של הנשיא הקודם ולשעבר מושל פלורידה; סקוט ווקר, מושל מדינת וויסקונסין, שהצליח לשבור את מפרקת האיגודים המקצועיים של עובדי מדינתו, הישג שהפך אותו גיבור לאומי ביקום הרפובליקאי (אדלסון יאהב אותו; עבודה מאורגנת מוקצית מחמת מיאוס בעיניו); ג'ון קייסיץ', מושל מדינת אוהאיו; וכריס כריסטי, מושל מדינת ניו-ג'רזי, שמנסה להתנער מקורי שערוריית גשר ג'ורג' וושינגטון, אחד מהגשרים העמוסים ביותר בעולם, שכמה ממסלוליו נסגרו למספר ימים, לפני כמה חודשים, במה שמצטייר כסגירת חשבון פוליטי, בהוראה שיצאה מלשכתו של כריסטי (הוא טוען שהוא לא ידע על כך דבר).

מה המכנה המשותף לארבעתם? כולם נמנים עם הזרם המרכזי של המפלגה הרפובליקאית, עם הממסד, ובמילים אחרות, הם אינם נמנים עם פלג מסיבת התה, גידול הפרא הימני של המפלגה. אדלסון למד את הלקח. הוא ביזבז עשרות מיליוני דולר על מועמדות הסרק של גינגריץ', שנמנה עם השוליים הימניים של מפלגתו, בסבב הבחירות הקודם.

כשהחליט להחליף את הסוס המקרטע ולתמוך ברומני, איש הממסד, כבר היה מאוחר מדי. עכשיו הולך אדלסון על בטוח. כל הכוכבים התורניים המתלהמים של מסיבת התה, למשל הסנטורים טד קרוז או רנד פול, שכנראה יתמודדו על כרטיס מפלגתם לנשיאות, לא ייראו בלאס-וגאס בסוף השבוע.

ברור מאליו, שכל הנוכחים אמורים להיות אוהדי ישראל בגרסה הרפבוליקאית השרירנית (לא בגרסה הנרפית, האינטלקטואלית והתקינה פוליטית של הנשיא הנוכחי). בל נשכח ש"הקואליציה היהודית הרפובליקאית" מעניקה חסותה לכנס.

אבל מעבר למשחקים הפליטיים, דוחף אדלסון אג'נדה שאפתנית לא פחות: הוא מנסה ליזום חקיקה בקונגרס בושינגטון שתאסור כליל הימורים מקוונים (למעט הימורים על סוסים) בכל מדינות ארה"ב, לרבות מדינות שהעבירו חקיקה המתירה לתושביהן להמר באינטרנט. נכון, מודה אדלסון, הימורים מקוונים יפגעו בבתי ההימורים, אבל עיקר דאגתו נתון, לדבריו, לאזרחים הפשוטים, שעלולים להתפתות ולהתמכר להימורים באינטרנט, ואז אנה אנו באים?

הקמפיין הזה החל לצבור תנופה ביום ד' האחרון, כאשר הסנטור הרפובליקאי לינדסי גרהאם, מקרולינה הדרומית, הניח על שולחן הסנאט הצעת חוק לאיסור הימורים מקוונים, שנוסחה במקורה ע"י לוביסט של אדלסון (כך על פי "ניו יורק טיימס"). במקרה או שלא במקרה, קיבל הסנטור רבבות דולרים כתרומה מאדלסון וממשפחתו.

את המצב מטיבה לתאר הכותרת ב"ביזנסוויק" מעל כתבה על האירוע ב"וונישן": "שלדון אדלסון בחיפוש אחר רפובליקאי עם סיכוי טוב להיבחר לנשיאות ששונא פוקר מקוון".
"מה שקורה בסוף השבוע בווגאס הוא, בעיקרו של דבר, תחרות לבחירת מלך היופי", כותב "ביזנסוויק". "בשלב מסוים יבחר אדלסון את 'מר רפובליקאי'. במקום כתר, יקבל הזוכה המאושר מריצה מלאה כסף, קרוב לוודאי במתכונת של מה שמכונה 'ועדת פעולה פוליטית' (ארגון למתן תרומות, או PAC)".

אבל הבעיה הגדולה של אדלסון, היא ששאיפתו לבחור בסוס מנצח, רפובליקאי מהזרם המרכזי, שגם יתמוך בהוצאת הימורים מקוונים אל מחוץ לחוק, אינה מתיישבת כל כך עם המציאות. כפי שכתב "ביזנסוויק", הנה הדילמה: הרפובליקאים שתומכים באיסור גורף על הימורים מקוונים הם אנשי הפלג השמרני-ימני של המפלגה, שנוטים להיות בשר מבשרם של אנשי מסיבת התה. אלה לא יזכו בבחירות הכלליות לנשיאות. הם מפחידים את גוש הבוחרים העצמאיים.

אנשי הזרם המרכזי, שיש להם סיכוי להיבחר, לא ירוצו להטיל איסור על הימורים מקוונים. הם רואים עצמם ידידי המגזר הטכנולוגי, אנשי קידמה. כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי, הוביל מסע למתן מעמד חוקי להימורים מקוונים במדינה שלו. "יתכן שאדלסון יצטרך לבחור בין עסקיו לבין שאיפתו להכניס רפובליקאי לבית הלבן", אומר "ביזנסוויק".