יש מצב שאתלטיקו או יונייטד יעשו את זה?

הערב מתחיל שלב רבע הגמר הטוב בתולדות ליגת האלופות. כל ראשי הבתים צלחו את שמינית הגמר. שני המשחקים שייפתחו את רבע הגמר מרכזים תשומת לב מיוחדת: שני האריות שנלחמים ביניהם על הבכורה בלהקה, באיירן מינכן וברצלונה.

באיירן, האריה הצעיר והחזק, יפגוש באריה מזדקן בדמות מנצ'סטר יונייטד. ברצלונה, המנהיג לשעבר שספג מכה אך רוצה להראות שבטכניקה אין מי שישתווה אליו וכי ההדחה הקשה (0-7 בסיכום שני המשחקים) בעונה שעברה על-ידי באיירן היתה נפילה חד פעמית, נתקלת באתלטיקו מדריד. לכאורה, יחסי הכוחות ברורים. באיירן וברצלונה הן הטופ של הכדורגל האירופי. אבל האם בכל זאת יכולות שתי היריבות - מנצ'סטר ואתלטיקו - לעשות את הלא ייאמן?

***

מנצ'סטר יונייטד נכנסה רע מאוד לשנה הראשונה אחרי עידן אלכס פרגוסון. גם אם היתה צפויה נפילה מסוימת, אף אחד לא דמיין שהקבוצה תהיה שקועה במקום השביעי בפרמיירליג חודש וחצי לתום העונה, וסיכוי קלוש בלבד להשתחל לטופ-4 שמבטיח הופעה בצ'מפיונס ליג. ריו פרדיננד אמר ל-BT ספורט בשבוע שעבר: "העונה מהווה עלבון אישי. אני מתבייש להביא את הילדים לבי"ס, למלא דלק או בכלל לצאת מהבית". גם הניצחון על אסטון וילה בשבת לא שינה זאת.

עם כל הצרות הללו פוגשת יונייטד את הקבוצה הכי חמה באירופה. הקבוצה המפחידה ממינכן שרשמה את הפסד הליגה האחרון שלה לפני שנה וחצי, באוקטובר 2012. מאז הפסידה רק פעמיים בכלל (פעמיים לקבוצות אנגליות). אבל ספק גדול אם יונייטד מסוגלת בכלל להיאבק בבאיירן. עד כה הראתה הקבוצה שהיא אמנם מנצחת את הקבוצות הפחות טובות ממנה, אבל מוכה על ירך על ידי הטובות יותר. בעיקר במשחקים ביתיים, בהם מצופה מהקבוצה לקחת יוזמה, השדים האדומים מאבדים כיוון. הנה עובדה מעניינת: במשחקי חוץ יש ליונייטד את המאזן הטוב בפרמיירליג.

דייויד מויס נראה אובד עצות. בכל קבוצה אחרת הוא היה הולך מזמן הביתה. אבל יונייטד מנסה להראות שאצלה השעונים עובדים אחרת. השאלה הגדולה שיכולה להטריד את מנצ'סטר יונייטד היא פחות המפגש מול באיירן, אלא מה עלולה להיות ההשפעה הכלכלית בשל אי העפלה בעונה הבאה לליגת האלופות - לראשונה מזה 19 שנים. העונה הזאת הראתה שיונייטד צריכה רענון דחוף בסגל ומסע רכש גרנדיוזי כדי לחזור להיות מועדון תחרותי. השאלה אם אי העפלה לאלופות, תגרום לבעלים למתן את תוכניות הרכש ולא "לבזבז" אותן על עונה מחוץ לקצפת האירופית. בפועל, ליונייטד לא אמורה להיות בעיה לרענן. כסף לא יהיה חסר. את הבור בדמות 35 מיליון אירו שהיא מכניסה מבונוסים של אופ"א עבור הופעה בליגת האלופות, היא כבר ממלאת ממקורות אחרים - ההכנסה של יונייטד מהסכמים מסחריים ועסקאות הספונסרשיפ עם שברולט ו-AON צמחה (עלייה של 39% ברבעון הראשון של העונה). מזכויות שידור באנגליה היא תקבל יותר כסף מאחר והעונה החל חוזה השידורים המשופר של הפרמיירליג. וגם ההכנסה של יונייטד מ"יום משחק" היא הגבוהה באירופה, עם 127.3 מיליון אירו - כמעט ב-20% יותר מארסנל שבמקום השני באנגליה. השורה התחתונה מבחינת אוהדי יוניי טד היא: גם בלי עונה או שתיים בצ'מפיונס ליג, עדיין מדובר בקבוצה שנמצאת בספירות אחרות מבחינה כלכלית. לכל היותר ייאלצו הבעלים לוותר על הכנסות אישיות ולדחות היוון של הלוואות. רק נזק תדמיתי בין אוהדי הקבוצה בעולם שיכול לעורר אי שקט אצל ספונסרים עלול לעורר את הגלייזרים. בינתיים הם סומכים על הסיפור מאחורי המועדון, על הרוח שלו, שהביאו את האוהדים עד היום.

***

המקרה של אתלטיקו מדריד הפוך. ממועדון שהתפאר בלוזריותו ובמזוכיסטיות של אוהדיו השרופים, הפכה אתלטיקו למובילת הליגה הספרדית - ועשויה להיות המועדון הראשון ששובר את ההגמוניה של ברצלונה וריאל מאז האליפות של ולנסיה ב-2004.

אם ביונייטד בוכים על הגעתו של דייויד מויס, באתלטיקו מעניקים כמעט את כל הקרדיט לרביזיה, להנחתתו של דייגו סימאונה ב"ויסנטה קלדרון". אחת ההחלטות הטובות בהיסטוריה של המועדון הביאה מאמן שיודע להחדיר מוטיבציה בשחקנים, להוציא מהם מאמץ עילאי בכל משחק בכושר בלתי נתפס ולהדריך אותם בהבנה טקטית חריפה.

כמו בורוסיה דורטמונד בעונה שעברה, הרוחוביאנקוס משדרים שהם האנדרדוג בכל משחק. בייחוד אחרי התקופה הקשה בפברואר עם ארבעה הפסדים ומומחים שראו את סוף העידן, אתלטיקו חזרו עם ניצחונות על ויאדוליד ועל מילאן. "זה אותו דבר כמו תמיד", אמר סימאונה, "אנחנו ממשיכים ממשחק למשחק, מדקה לדקה". טים סטנארד מ"פור-פור-טו" מדווח על רגעים במשחק מול אלמריה, בהם מעופן של שקיות ניילון באצטדיון היה יותר מעניין מהמשחק. הרבה ניצחונות, כמו במילאנו, משיגה אתלטיקו בשיניים מול קבוצה עדיפה.

אבל הכדורגל של המדרילנים הוא מלהיב. הוא אינטנסיבי, הוא מושלם טקטית, והוא מוביל למצבי הבקעה. אבל אם להיות כנים, מה שמנצח לאתלטיקו את המשחקים זו ההגנה. המספרים מרשימים: ב-16 מ-31 משחקים בליגה שמרה אתלטיקו על שער נקי, כמו גם בארבעה משמונה משחקי ליגת אלופות. בכל משחקי ליגת האלופות העונה המקסימום שספגה היה שער אחד במשחק בודד. זו לא רק רביעיית ההגנה, גם הקשר הדפנסיבי גאבי אחראי ליעילות. ויותר מכל זהו השוער הבלגי הצעיר תיבו קורטואה, שעצר, גם מול מילאן, הזדמנויות בטוחות. "קורטואה הוא אחד מהשוערים הטובים בעולם והוא יודע זאת", אמר עליו החלוץ דייגו קוסטה, "עם שוער כמוהו אנחנו מרגישים יותר בטוחים מקדימה".

שאר הסיפור קל לספר: "המעלה הגדולה שלנו היא האחדות", טוען קוסטה. "אתלטיקו עשויים מברזל", כינה אותם ה"מארקה". סימאונה שם דגש על אופי, על מאמץ וכושר ב"משחק של גברים", כפי שהוא מכנה זאת. אבל הרבה מסיסמאות המאבק והמלחמה הם רק מסווה להבנה הטקטית של אתלטיקו. במחצית השנייה מול מילאן עבר מריו סוארז לשחק בין הקשרים האיטלקיים והעביר את הכדורים מעלה, כל הקבוצה התקדמה במעלה המגרש ויצרה כך את משחק הלחץ המהיר שהיא אוהבת.

אחרי ההפסד לאתלטיקו בשבת אמר מאמן בילבאו ואלוורדה "זו קבוצה חזקה ויעילה, שמגיע לה המקום בראש הטבלה". הקשר המחליף טיאגו מדווח על "אנשים ברחוב שרואים בנו מעין רובין הוד, שמתמודד עם שני הענקים". מחר נוסע השודד לקמפ נואו, לעוד התמודדות מול ענק עצבני.