דימויים ציוריים קיימים לעייפה, במצב שבו אנו נמצאים בשווקים הפיננסיים היום. רובם מתארים משהו מן המערב, ומשהו מן ההלם המתמשך שחוטפות התיאוריות הכלכליות הישנות עקב הניסוי הגרנדיוזי המתמשך: ההרחבות הכמותיות, ביחד עם מדיניות ריבית בשיעור אפס.
אחד מאותם הדימויים החביבים עליי נשאר תקף מעל כולם והוא הדימוי שבו משתמשים לתאר את מהותה של יפן, מאז הכרזת של ה-Abenomics. שינוי מערכתי זה, המוכתר בשמו של ראש המשלה החדש של מדינת השמש העולה, מצדיק את כל החששות, ומכיל את שיא התקוות.
במדינה עם יחס חוב-תוצר הגדול בעולם (כ-230%):
משה-שלום-חוב-תוצר-01-04
מעיזים לעשות את תוכנית ה-QE הגדולה ביותר ביחס לאותו תוצר. בנוסף, לקבוע כיעד את האינפלציה דווקא! אם נחשוב לרגע, הרי שעליית מחירים, וכתוצאה מכך עלייה בריבית, מהווה איום ישיר על איתנותה הפיננסי של המדינה בדיוק בגלל אותו חוב. למרות זאת, זה נעשה, והדימוי שאליו התייחסתי, דהיינו שיפן משולה לזבוב המחפש שמשה להתרסק עליה, נראה מאז רלוונטי מתמיד.
אוקי, אז יש סכנה, אבל האם המדיניות אכן מיושמת באמת, והאם היא מצליחה לעורר תחילה של הצלחה בפרמטרים החיוניים של הכלכלה היפנית. כמידה של יישום בפועל ניתן לראות במטבע הקורס אבן פינה רצינית:
משה שלום יין-01-04
המדיניות הצליחה לגרום לתנועה מאסיבית: מאזור ה-75, ועד אזור ה-110, בזוג דולר-יין, דהיינו שחיקת המטבע של כ-32%! עכשיו נותר לראות אם הדבר אכן עזר לכלכלה עצמה, ועודד את הצרכן היפני להפסיק לחסוך, ולהתחיל לבזבז, על מנת להעלות את האינפלציה לכיוון היעד.
דרך אגב, כאשר הוחלט על התוכנית, ניבאו כלכלנים מקומיים, ובינלאומיים, שהייצוא היפני יהיה אחד מן המוטבים העיקריים של התהליך הזה. לכן, נבחן אספקט זה ראשון, ואת זאת דרך מאזן הסחר, אשר נשחק מאד עקב המשבר הפיננסי של 2008.
לפניכם עקומת אותו סחר בינלאומי:
משה שלום סחר-01-04
כפי שניתן לראות, המטרה הזו לא רק שלא הושגה, אלא שאנו רואים החמרה של ממש במגמה של אותו מספר חשוב כל כך עבור המדינה הזו. אם כך, אולי נראה אווירה של צריכה מקומית מחודשת, שתפצה על אבדן הכוח המייצא? לפניכם מדד אמון הצרכנים:
משה שלום אמון-01-04
רואים מייד את שני החלקים בפסיכולוגיה של אותו סקטור באוכלוסיה:
החלק המתרצה, וההולך עם התוכנית, עד הרבעון הרבעי של 2013,
והחלק הנסוג מן האמונה במהלך, וזאת עד היום ממש.
באמצע, ניתן להבחין באלמנט טכני של פסגה כפולה, האופייני כל כך בניסיון לתת הזדמנות שנייה למשהו שנכשל.
רבים יאמרו, שאחרי הכול, שחיקת המטבע הביאה לתוצאה חיובית אחת לפחות, והיא שיפור ניכר במצבת המניות היפניות. אם גם שם נראה בעיה, ושם תיפול שלהבת, המצב יתחיל באמת להיות מדאיג, כאשר הדימוי של השמשה והזבוב יחזור בהחלט להיות מציאותי.
אם כן, לפניכם גרף שבועי של המדד העיקרי באותן מניות, והוא מדד הניקיי:
משה שלום ניקיי-01-04
• קשה להתעלם מן הפיצוץ החיובי שהחל בסוף 2012, אך די נעצר באמצע 2013. מאז אנו רואים אמנם שיא חדש גבוה יותר, אבל הכול במסגרת סטייה שלילית מדהימה ביופייה (1 סגול).
• מאז סיום השלב הראשוני שנעצר במאי 2013, אנו רואים גם ירידה הדרגתית של כניסת הכסף באותו מדד (3 סגול).
• לאחרונה, שבירה של קו המגמה העולה, אשר היווה את הגבול התחתון של היתד העולה (2 סגול), ביחד עם בדיקה מאשרת מלמטה של אותה שבירה
• ועכשיו התמודדות עם הממוצע הנע 200 יום (40 שבועות).
בסה"כ כל המבט הטכני הזה מעורר חששות. גם הוא. וכך, אם נחזור לתחילת הנאמר, אוכל לסכם ולומר שיש חשש גדול שהניסוי האמיץ, שעליו הימרו ביפן, נמצא כרגע בסיטואציה של סכנה, ובעל סיכוי גדל והולך להיות הסדק בשמשה של המערכת הפיננסית הגלובלית.
-
-
-
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
