צבי סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב-דש, יוצא היום (ג') נגד שכר המנהלים הבכירים במשק וטוען כי שכר הגבוה מ-10 מיליון שקל בשנה הינו "שערורייתי".
"אם המגזר העסקי ימשיך בעליות השכר הוא יביא על עצמו את הבעיות, וכבר היום אנחנו רואים חקיקה בכיוון", אמר סטפק בוועידת עדיף למוסדות פיננסיים. "אם המגזר העסקי היה מתנהג בצורה נאורה זה לא היה קורה. הכיוון מפה והלאה יהיה הפחתה בשכר בכירים. אף פעם לא קניתי את הטיעון שמנהלים יברחו לחו"ל - אף אחד לא מחכה להם שם. המחאה החברתית לא הסתיימה ואי-שוויון הוא אחת הבעיות העיקריות של המשק הישראלי".
באמצע 2012 אימץ סטפק את הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' לפיה שכרו (ושכר בנו אבנר) לא יעלה על פי 50 משכר העובד הזוטר בחברה. תקררת חבילת התגמול השנתית של סטפק עומדת על 3.75 מ' ש'.
"תיקון 20 לא עושה את העבודה, וגם לא יעשה", הוסיף שלמה זהר, מנכ"ל ADO גרופ ולשעבר יו"ר בנק דיסקונט. זהר התייחס גם לפרישת יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט, ריקי בכר, ואמר כי "מהניסיון שלי, ועד עובדים זה לא דבר רע או דבר שצריכים לפחד ממנו. התייעלות לא באה מפיטורי עובדים לתקופה קצרה, אלא באה משינוי תהליכים ארגוניים רחבים כמו בנקאות רזה ושיפור תשתיות. הסתדרנו טוב עם ריקי בכר, ועשינו דברים יחד".
יו"ר בנק אגוד זאב אבלס נשא גם כן דברים בפאנל ראשי גופים מוסדיים בוועידה ואמר כי המצב המעוות של דואופול בענף הבנקאות הוא תוצר של הרגולטור ונשמר על ידו: "באמצע שנות ה-70 התמוטט בנק ארץ ישראל-בריטניה, ובנק ישראל אימץ תזה לפיה צריך לחסל בנקים קטנים ובינוניים ולמזג אותם בבנקים הגדולים. המהלך הוביל לגידול הדרמטי של בנק הפועלים ובנק לאומי. בסוף שנות ה-80 מדינת ישראל קיבלה לידיה את השליטה בבנקים, ובמקום לארגן מחדש את המערכת הבנקאית הנפיקו מחדש וזה סתם את הגולל על האפשרות לסדר את המערכת הבנקאית מחדש".
אבלס קרא לבנק ישראל ליצור בידול ברגולציה בין בנקים גדולים לבנקים בינוניים וקטנים: "זוהי תפישה שקיימת בארה"ב, כך שיש 3 רמות בנקים - אלה שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת בינלאומית, בנקים שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת ברמת המדינה ובנקים קטנים יותר. לכל אחד מהם יש רגולציה משלו. יש רגולציה שמכבידה על הפעילות ויש רגולציה מוצדקת. יש במערכת הבנקאית כללים מוצדקים וכללים מיותרים. רגולטור נאור צריך לבחור ברגולציה מוצדקת".
דני נווה, יו"ר כלל ביטוח, התייחס בוועידה לנושא הרגולציה ואמר: "יש מצבים בהם אסור לרגולטור להתערב; היום יש איום רגולטורי על ביטוחי הבריאות. הנושא הזה נדון בוועדת גרמן - מנכ"ל כלל ביטוח ואני ישבנו מול חברי הוועדה, ואני חושש שחלק מההחלטות שם יבואו משיקולים אידיאולוגיים ולא משיקולים עסקיים או מתוך תפקידם לשמור על כללי משטר תאגידי. זה מקום שלא נכון שהרגולטור ייכנס אליו. אסור שהם יתערבו בתחרות בשוק ביטוחי הבריאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.