העשור האבוד? מדינת ישראל שמרה על מעמדה האקדמי

ישראל הצליחה לשמור על מעמדה בעולם האקדמי, אולם התחרות הולכת ונהיית קשה יותר. זו אחת המסקנות הבולטות של מחקר השוואתי רחב היקף אשר בוצע על ידי מוסד שמואל נאמן. המחקר השווה בין מוסדות אקדמיים, בישראל ובעולם, בשנים 2003-2013.

מחברי הדוח בדקו את כמות המאמרים שהפיקו האוניברסיטאות בתחומים שונים וגם את איכות הפרסומים, אשר נמדדת לפי מספר הפעמים שבהן מאמר מצוטט במחקרים אחרים, וראו כי בעוד כמות המחקרים בעולם מתרבה בקצב שקשה לאקדמיה הישראלית לעמוד בו, הרי שמבחינת איכות המחקרים - המעמד עדיין איתן.

מספר הפרסומים של האקדמיה הישראלית ביחס למספר הפרסומים הכולל בעולם, נמצא כאמור במגמת ירידה. בעשור בין 2003-2013 יצאו לאור 114 אלף פרסומים בישראל מתוך 10.7 מיליון מאמרים שיצאו בתקופה זו בעולם בתחומי המחקר העיקריים. מחבר הדוח, פרופ' אורי קירש, עמית מחקר בכיר במוסד נאמן ובעבר סגן יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וחבר המל"ג, מסביר שמדובר בתופעה טבעית שנובעת מהגידול הכולל בפעילות האקדמית בעולם.

שיפור בפסיכולוגיה

במקביל לירידה הכמותית, הצליחה ישראל לשמור על המעמד שלה מבחינת איכות. מספר הציטוטים הממוצע של מחקר שפורסם בישראל לא ירד ביחס לממוצע העולמי. מאמר ישראלי מצוטט בממוצע 12.5 פעמים, לעומת 10.3 פעמים למאמר ממוצע בעולם. ישראל שמרה על המקום העשירי בעולם בפרמטר זה.

המחקר בחן את מספר הפרסומים גם בפילוח לפי תחומים. ישראל התברגה במקום ה-12 מבחינת מספר הפרסומים בתחום הפסיכולוגיה, במקום ה-16 במדעי המחשב, במתימטיקה, במדעים בין תחומיים ובנוירולוגיה, מקום 17 במדעי החברה ומקום 20 באימונולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה (ראו טבלה).

מבחינת האיכות, המצב כאמור אפילו טוב יותר. במדעי המחשב ישראל נמצאת במקום השני בעולם מבחינת ממוצע הציטוטים למחקר. בתחומים הבאים היא בעשיריה הפותחת: חלל, כימיה, חומרים, כלכלה, ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה, פיזיקה, מדעי החי והצומח, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, ביוכימיה, הנדסה, נוירולוגיה, מתימטיקה ומדעי החברה. על פי הדוח, יש מעט מאוד תחומים משמעתיים בהם האקדמיה הישראלית אינה מתברגת ב-20 המקומות הראשונים בהיבט הזה.

ומה באשר לשינוי באיכות המחקר הישראלי לעומת הממוצע בעולם, בעשור של 2003-2013 לעומת הקודם לו? במספר תחומים ישראל טיפסה - בפסיכולוגיה - ממקום 10 ל-6, בביולוגיה מולקולרית - ממקום 9 ל-6, בנוירולוגיה - ממקום 13 ל-8, בהנדסה ממקום 12 ל-8. במדעי המחשב נותרה ישראל במקום המכובד מאוד - 2.

בתחומים אחרים חלה ירידה - פיזיקה, ביוכימיה, פסיכולוגיה וירידה קטנה ברפואה. עם זאת, נציין כי בכל התחומים הללו נותרה ישראל במקום מכובד.

הדוח בדק גם באיזה תחומים האוניברסיטאות מתמקדות. רוב המחקרים בישראל עסקו ברפואה (21.5%), פיזיקה (14.4%), כימיה (8.6%), הנדסה (6.8%), ביולוגיה וביוכימיה (6.5%) ומדעי החברה (6.1%). האוניברסיטה ששמה את הדגש המשמעותי ביותר על תחום הרפואה היא תל אביב, ש-28% מהמחקרים הם עסקו בנושא זה.

בדיקה של מספר המחקרים

ההשוואה בין האוניברסיטאות כללה גם את בדיקת מספר המחקרים וממוצע הציטוטים למאמר של כל אוניברסיטה, ככלל ובתחומים השונים. אוניברסיטת תל אביב מובילה כאמור ברפואה, ברוב תחומי הביולוגיה והמחקר הרפואי ובפסיכולוגיה והיא גם זו שהנפיקה את מספר הפרסומים הכולל הרב ביותר. האוניברסיטה העברית חזקה בחקלאות, כימיה, כלכלה, אקולוגיה וסביבה, מיקרוביולוגיה ומדעי החי והצומח ובמדעי החברה. הטכניון חזק במדעי המחשב, בהנדסה, בחומרים, במתמטיקה ובפיזיקה.

מבחינת מספר הציטוטים פר מחקר, מכון ויצמן - שלא "ניצח" באף אחת מהקטגוריות מבחינה כמותית - הוא המנצח ברוב הקטגוריות מהבחינה האיכותית, שבודקת כאמור את מספר הציטוטים פר מאמר. התחומים היחידים בהם המכון פעיל ולא מוביל במדד האיכותי, הם תחומי ההנדסה, שם ההובלה היא של הטכניון.

נוסיף כי אוניברסיטת חיפה קרובה לארבע הגדולות בתחומי הפסיכולוגיה ומדעי החברה, בעיקר מבחינת מספר הפרסומים, ומעט פחות בממוצע הציטוטים. אוניברסיטת בן גוריון בהחלט נמצאת במשחק בקטגוריות רבות של המדעים המדויקים וההנדסה, ובר אילן היא שחקנית בתחומי החומרים, מדעי החברה והפסיכולוגיה. המחקר מצביע על שיפור ניכר במצבן של חיפה ובן גוריון, לעומת מצבן לפני עשור.

הדוח כולל גם את דירוג AWUR לאוניברסיטאות, אשר משקלל, יחד עם רמת המחקר גם את רמת ההוראה והסגל. מבין האוניברסיטאות בישראל, האוניברסיטה העברית מובילה את המדד הזה ברוב העשור האחרון והתברגה בכל התקופה האמורה במאיה הראשונה. אחרי העברית ניתן למצוא את הטכניון, מכון ויצמן ותל אביב. יתר האוניברסיטאות אינן מתברגות ב-200 הראשונות, אך כולן ב-500 החזקות בעולם.

"שאיפה למצוינות"

פרופ' אורי קירש, שערך את המחקר מספר כי "העבודה בוצעה על רקע הטענות כי העשור הראשון של המאה ה-21, היה 'העשור האבוד' מבחינת האקדמיה הישראלית, בשל קיצוצים תקציביים נרחבים. עדיין לא ניתן למדוד את הנזקים במלואם. כמו ההישגים היפים של ישראל בתחום המדע, גם הנזקים בדרך כלל מתבטאים באיחור יחסי. הם עלולים להופיע בעבודות דומות שיתפרסמו בעוד 10-20 שנה.

"בינתיים נראה כי האוניברסיטאות כן הצליחו לעמוד במשבר. בתחומים מסוימים ניכרת פגיעה, אבל בסך הכל ישראל נמצאת בשורה הראשונה במחקר האקדמי בעולם - זהו אות כבוד לעמידות המערכת.

"ואולם, ככל שעובר הזמן גם מדינות נוספות משקיעות יותר באקדמיה שלהן, וכדי לשמור על מעמדה, גם ישראל תצטרך להגדיל את השקעתה".

יצוין כי לא כל כך קל להגיע למעמד של ישראל, והשקעה כספית אינה מבטיחה את ההצלחה באופן מיידי. "בטורקיה ובאיראן, השקיעו בשנים האחרונות באקדמיה, ובאמת יש עלייה גדולה מאוד במספר הפרסומים, אבל באיכות הם עדיין לא הדביקו אותנו". קירש מוסיף כי "ישראל חייבת לקבל החלטה - קודם כל להשקיע לרוחב בכל האקדמיה, כדי שכמה שיותר אנשים יקבלו השכלה גבוהה. שנית, יש לבחור כמה תחומים כדי להשקיע בהם יותר לעומק, תחומים שבהם יש סיכוי להגיע לאיכות עלית".

קירש מציין כי ארבע האוניברסיטאות המובילות בישראל (העברית, תל אביב, הטכניון ומכון ויצמן) נמצאות בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות בעולם, בכל תחומי המחקר החשובים. "אין ספק כי יש באוניברסיטאות שאיפה למצוינות. הבעיה הגדולה של מערכת החינוך שלנו היא התיכונים. חייבים לתקן זאת, משום שהם מספקים את הדור הבא של תלמידי האוניברסיטאות".

הוא מוסיף כי: "המצב בדוח משקף את תרומת העלייה הרוסית, לא רק לסגל האוניברסיטאות, אלא גם לאיכות הסטודנטים, אפילו בדור שגדל בישראל, אך הוריהם שמו דגש יותר גדול על לימוד מדעים מאשר ההורים הצברים".

- האם המכללות תורמות להשכלה הגבוהה בישראל, או להיפך?

"המכללות הן הכרחיות וחשובות, הן מאפשרות ליותר אנשים להגיע להשכלה גבוהה ומורידות מהאוניברסיטאות חלק מן העול ללמד כל כך הרבה סטודנטים. עם זאת, חבל על כל מכללה שמנסה להפוך לאוניברסיטה, כי ההשקעה באוניברסיטה היא עניין יקר מאוד ואף מדינה לא יכולה לתמוך בכל המוסדות הללו. מכללה לא נועדה להיות אוניברסיטה, אבל יש מקרים בהם מרצים במכללות עושים מחקר פורץ דרך משל עצמם, ומקבלים לכך מענקים מחוץ לתקציב הממשלתי וזה נהדר".

 האוניברסיטאות הטובות בישראל