שטיינמץ, נניקשווילי, בן דב, פדרמן וזילכה במועדון "הזומבים"

בהמשך להשלמת הסדר החוב באלביט הדמיה, שהעביר את השליטה מידי מוטי זיסר למחזיקי האג"ח בחברה, הודיעה אמש החברה לבורסה כי זיסר לא ימשיך לכהן כמנכ"ל וכנשיא אלביט הדמיה. דירקטוריון החברה החדש, בראשות היו"ר רון הדסי, הקים ועדת איתור למינוי מנכ"ל חדש.

עם זאת, זיסר לא מתנתק לגמרי ממעורבות בפעילות החברה. בהודעתה מציינת אלביט הדמיה, כי למרות שבחודש האחרון פג ההסכם למתן שירותי ייעוץ לחברה עם אירופה ישראל (החברה הפרטית שבאמצעותה שלט זיסר באלביט הדמיה), בפועל ממשיכה ההתקשרות בין הצדדים, וזאת במסגרת פרויקטים של נדל"ן שמפעילה החברה בהודו ובמזרח אירופה.

המשך התקשרות זו נכון גם לגבי חברת מרכזי שליטה, חברה נוספת בבעלותו הפרטית של זיסר, שממשיכה לעבוד מול אלביט הדמיה. בהמשך לכך מציינת אלביט הדמיה, כי היא נמצאת במגעים ראשוניים מול זיסר, במטרה להעסיק אותו כיועץ לחברה.

בסמוך להודעתה הנ"ל, פרסמה אלביט הדמיה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2013, שמהן עולה הפסד שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל, לעומת כחצי מיליארד שקל ב-2012. רובו של ההפסד נובע מהפחתות שווי נכסים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.

נכון לסוף 2013 עמד הגירעון בהון העצמי של אלביט הדמיה על כ-409 מיליון שקל. יחד עם זאת מציינת החברה, כי עם השלמת הסדר החוב, בסוף חודש פברואר האחרון, גדל ההון העצמי שלה בסך של כ-1.9 מיליארד שקל. לפיכך, סך ההון העצמי (פרופורמה) של החברה לאחר השלמת ההסדר עומד על כ-1.5 מיליארד שקל.

בעקבות הסדר החוב, הכולל מחיקת חובות אגרסיבית של כ-1.8 מיליארד שקל (מתוך 2.5 מיליארד שקל), תרשום החברה רווח חשבונאי של כ-1.6 מיליארד שקל בדוחות הרבעון הראשון של 2014.

הפטרוכימיים: בזן הובילה להפסד עצום ב-2013

זה כמה שנים שחברת הפטרוכימיים, שבשליטת דיויד פדרמן ושותפיו - יעקב גוטנשטיין ואלכס פסל - נמנעה מלבצע הפרשה לירידת ערך בגין החזקתה המרכזית, מניות בזן. זאת למרות ששווי השוק של המניות הללו היה נמוך משמעותית מהערך שבו הן רשומות בספרי החברה.

בדוחות לשנת 2013, שפורסמו הבוקר, כבר לא יכלו מעריכי השווי להתעלם מהפער העצום, לאחר שמניית בזן רשמה ירידה נוספת במחירה בתקופה האחרונה. התוצאה: הפרשה לירידת ערך של 270 מיליון שקל בדוחות הרבעון הרביעי. הפרשה זו הביאה להפסד של 439 מיליון שקל ברבעון, ולהפסד של 811 מיליון שקל בשנה כולה - יותר מכפול מההפסד שרשמה הפטרוכימיים בשנת 2012.

על אף ההפסד הכבד, במשרד הערכת השווי של יצחק סוארי, שבעבר ניפק רמות שווי אופטימיות במיוחד לחברת בזן, עשו חסד עם פדרמן. בסוארי מעריכים כיום את השווי הממוצע של בזן ב-1.36 מיליארד דולר, וכנגזרת מכך את חלקה של הפטרוכימיים (29.74%) בכ-1.4 מיליארד שקל. זאת כאשר מניות בזן שמחזיקה הפטרוכימיים נסחרות היום לפי שווי של 920 מיליון שקל בלבד - פער של קרוב לחצי מיליארד שקל.

ההפסד הכבד ברבעון הרביעי נבע לא רק מההפרשה לירידת ערך בזן, אלא גם מגידול משמעותי בהוצאות המימון, שנבעו מירידה של 7% בשער הדולר מול השקל בשנה החולפת. כך הסתכמו הוצאות המימון נטו של החברה ב-2013 ב-283 מיליון שקל, 103 מיליון שקל יותר מאשר בשנת 2012.

ההפסד הכבד העמיק את הגירעון בהון העצמי של החברה, ל-550 מיליון שקל. היקף החוב של הפטרוכימיים הסתכם בסוף השנה בכ-1.97 מיליארד שקל, מתוכו כ-1.55 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח. בקופת החברה היו בתחילת השנה מזומנים בהיקף של 5 מיליון שקל בלבד, לאחר שהשתמשה ביתרת המזומן שלה בהנפקת הזכויות שערכה בזן, וזאת כדי לשמור על חלקה היחסי בהון המניות של בתי הזיקוק.

הפטרוכימיים עדכנה בדוח, כי "נכון למועד דוח זה, החברה ונושיה הפיננסיים, לרבות הנציגות מטעם מחזיקי איגרות החוב, ממשיכים לנהל משא ומתן בניסיון לגבש עקרונות מוסכמים למתווה הסדר החוב".

במסגרת הסדר החוב שאותו מנסים לקדם בפטרוכימיים, הם יציעו למחזיקים שתי חלופות. הראשונה מדמה את פירוק החברה, כך שכל מחזיק אג"ח יוכל לקבל את הנתח שלו מנכסי החברה, ללא עלויות פירוק.

חלופה זו יכולה לעניין יותר את מחזיקי הסדרות המובטחות, שיקבלו את המניות המשועבדות להם, ואת חלקם היחסי במניות הלא משועבדות (כ-200 מיליון מניות, ששוויין בשוק עומד על 180 מיליון שקל).

בחלופה השנייה יכולים מחזיקי האג"ח להישאר עם החוב, אשר ייפרס לטווח ארוך יותר, ועד פירעון החוב לא תשלם החברה למחזיקים ריבית. הפיצוי למי שיבחר באפשרות זו יהיה הקצאה בהיקף של עד 50% ממניות הפטרוכימיים, שלמעשה תהפוך לאופציה, הנמצאת רחוק מהכסף, על מניות בזן.

בפני מחזיקי האג"ח תעמוד דילמה: האם "לחתוך" את ההפסד שנגרם להם מההשקעה, ולהמיר את חוב החברה במניות בזן, או להישאר עם החוב ומניות הפטרוכימיים, מתוך תקווה כי מניית בזן תתאושש.

למרות מצבה הכספי הקשה, שילמה הפטרוכימיים למנהליה הבכירים ולדירקטורים שלה שכר בהיקף של כ-5 מיליון שקל במהלך השנה החולפת.

הפטרוכימיים נסחרת היום לפי שווי של 24 מיליון שקל בלבד, לאחר שאיבדה 85% מערכה מאז תחילת 2013.

נציין כי החל מספטמבר אשתקד, החלה להצטמצם מצבת העובדים של החברה ויו"ר החברה, יעקב גוטנשטיין, חדל מלקבל שכר עבור עבודתו.

סקורפיו: הצרות באוקראינה עלולות לבשר על הסדר חוב שני

חברת הנדל"ן סקורפיו שבשליטת המיליארדר בני שטיינמץ, הפועלת במדינות מזרח אירופה, הציגה אמש דוחות כספיים גרועים לסיכום 2013, אליהם צורפה הערת "עסק חי". זאת, על רקע המשך התדרדרות מצבה הפיננסי ובהמשך לדיווחיה מהשבועות האחרונים. בכך מתקרבת החברה להסדר חוב נוסף, לאחר שכבר חתמה על הסדר כזה, בהיקף של 570 מיליון שקל, בתחילת 2011.

רואי החשבון של סקורפיו מפנים את תשומת לב המשקיעים לגירעון של 150 מיליון שקל בהון העצמי של החברה, לצד התחייבויות (סולו) של 369 מיליון שקל שיש לה בשנתיים הקרובות: 171 מיליון שקל למחזיקי האג"ח ו-198 מיליון שקל לבנק הפועלים.

סך התחייבויות האג"ח שמציגה סקורפיו בדוחות מגיע לכ-380 מיליון שקל, והתשואה על סדרת האג"ח באמצעותה היא נסחרת בבורסה עומדת על 34%.

רואי החשבון מתייחסים בדוח גם למתיחות הגיאו-פוליטית בין אוקראינה ורוסיה - שתי המדינות בהן מתרכז עיקר פעילותה של סקורפיו - ומציינים כי "בשלב זה קיימת אי ודאות בדבר הסבירות וההיתכנות של מכירת יחידות הדיור ומימוש הקרקעות" בשתי המדינות.

הפסדי החברה הגיעו אשתקד ל-66 מיליון שקל, ובשלוש שנים (2011-2013) הם מצטברים לסכום עתק של 520 מיליון שקל. הכנסותיה של סקורפיו ממכירת דירות ב-2013 נחתכו בחצי, ועמדו על 80 מיליון שקל.

בנוסף סבלה החברה מירידת ערך של כ-52 מיליון שקל בנכסיה ומהפסד דומה של חברות כלולות. מנגד, החברה רשמה רווח של 97.5 מיליון שקל ממימוש ואיבוד שליטה בחברות מוחזקות.

כבר בתחילת מארס, כשהתעוררה המתיחות באוקראינה, עדכנה סקורפיו כי עלולה להיות לכך השפעה שלילית על פעילותה, ובהמשך הודיעה על אפשרות לצירוף הערת "עסק חי" לדוחות.

נזכיר כי בתחילת 2011, לאחר מו"מ ממושך עם נושיה - מחזיקי האג"ח ובנק הפועלים - נחתם הסדר חוב בסקורפיו שבמסגרתו הכניס שטיינמץ את היד עמוק לכיס והזרים 100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.

סאני: צניחה בהכנסות וברווחיות של שיווק מכשירי סמסונג

אישור הסדר החוב בסקיילקס, במסגרתו נפרס חלק מחוב החברה, הביא להסרת הערת ה"עסק חי" מדוחות החברה, לאחר שזו הוצמדה אליהם בסוף שנת 2012. יחד עם זאת, אילן בן דב צריך עדיין לבצע מהלכים נוספים מול מחזיקי האג"ח בחברה האם, סאני, על מנת שגם החברה הזו - דרכה הוא מחזיק בפירמידה - תוכל להיפטר מההערה המטרידה.

סקיילקס, המחזיקה בפעילות יבוא מכשירי סמסונג וכן ב-12.5% מהון המניות של חברת הסלולר פרטנר, סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד של 20 מיליון שקל, ובשנה החולפת כולה הסתכם ההפסד של החברה ב-145 מיליון שקל.

על רקע תחרות גבוהה בתחום, נרשמה בשנה החולפת ירידה של 21% בהכנסות מכירות מכשירי סמסונג ביחס ל-2012, וזו הסתכמה ב-735 מיליון שקל. ברווח הגולמי של פעילות זו נרשמה צניחה חדה של63%, ל-42 מיליון שקל, עקב התגברות התחרות בשוק המכשירים מצד יבואנים ומפיצים עצמאיים.

לאחרונה, נזכיר, חתמה החברה על הסכם זיכיון חדש מול סמסונג, בו נקבע כי יצרנית המכשירים תמכור את המכשירים שלה למפעילות הסלולר, ותעניק לסקיילקס זיכיון למכור את מכשיריה לרשתות פרטיות עד שנת 2020. לאור הסכם זה מעריכים כעת בסקיילקס את שווי הפעילות ב-514 מיליון שקל, לעומת 453 מיליון שקל בהערכת השווי הקודמת. סקיילקס לא צופה שהתיקון בהסכם הזיכיון יקטין את תזרים המזומנים החזוי שלה.

באשר לחברה האם, סאני, זו רשמה הפסד של 128 מיליון שקל בשנה החולפת, אשר העמיק את הגירעון בהון העצמי שלה ל-523 מיליון שקל. לחברה חוב אג"ח של כ-269 מיליון שקל, ובן דב מנהל זה למעלה משנה מגעים עם מחזיקי האג"ח להסדר חוב. בדוח תזרים המזומנים מציינת סאני שכיום אין כלל מזומנים בקופתה, וכי בכוונתה לממש השקעות בהיקף של 102 מיליון שקל ולפרוע למחזיקי האג"ח תשלומים בהיקף של 151 מיליון שקל בשנה זו.

למרות התחזית האופטימית, למחזיקי האג"ח של סאני אין ממש סיבה לחגיגה, במיוחד כשנזכרים בתחזית שסיפקה להם סאני ל-2013: בתחילת השנה שעברה צפתה סאני כי תפרע למחזיקי האג"ח תשלומים בהיקף של 76 מיליון שקל, אך בפועל לא ראו מחזיקי האג"ח החזר כלשהו בשנה החולפת.

מנופים: הסתבכה בשמן ומחכה לכספו של וובר

רק בשבוע שעבר דיווחה חברת ההשקעות מנופים פיננסים על הזרמת הון צפויה, בסך כ-100 מיליון שקל, מאחד מבעלי השליטה בה, מרכוס וובר. בינתיים, לדוחות הכספיים של מנופים לשנת 2013 מצורפת לראשונה הערת "עסק חי", ונוסף על כך, מעדכנת החברה כי היא נמצאת בהפרה של אמות מידה פיננסיות של הלוואה שהועמדה על-ידי בנק לחברה מאוחדת.

ההלוואה נלקחה ביולי 2007 לצורך מימון רכישת קניון ארנה בהרצליה, ויתרתה הבלתי מסולקת היא כ-251 מיליון שקל. החברה לא עומדת בהתחייבות הקובעת שה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ב-2013 לא יפחת מ-29.5 מיליון שקל. מנופים מתכוונת לפנות לבנק לצורך קבלת ויתור על זכויותיו, והיא סבורה שתוכל להגיע להסכמות איתו.

רואי החשבון של החברה, ממשרד ברזלי ושות', מצמידים לה כאמור הערת "עסק חי", אך מציינים כי "דירקטוריון החברה והנהלתה מעריכים כי יש בידי החברה והחברות המוחזקות מקורות כספיים מספקים לפירעון התחייבויותיה....".

מנופים סיימה את 2013 עם הכנסות של 5.7 מיליון שקל מדמי שכירות ונדל"ן להשקעה, עלייה של 17% לעומת 2012, והפסד של 83 מיליון שקל, שנבע בעיקרו מההשקעה הכושלת בחברת החיפושים שמן.

מנופים נולדה משלד בורסאי שרכשו ב-2005 אנשי העסקים ג'קי בן זקן (שהקדים ומכר בה את חלקו ברווח גדול), ושותפו אברהם נניקשווילי (שעדיין מחזיק בחברה).

בהמשך ביצעה החברה שורת עסקאות נדל"ן גדולות בישראל (קניון ארנה), בארה"ב ובקזחסטן. המשבר העולמי ב-2008 פגע קשות בעסקי החברה, שספגה בשנים הבאות הפסדי ענק של מאות מיליוני שקלים מירידת שווי השקעות.

על רקע זה הצטרף המשקיע השוויצרי וובר לגרעין השליטה, והפך בהמשך לבעל המניות הגדול בה, לאחר שהשקיע בה סכום עצום של כחצי מיליארד שקל, השקעה שעליה הוא מופסד כיום יותר מ-80%. בסוף 2013 ספגה כאמור מנופים מהלומה קשה נוספת, כשחברת שמן נפט וגז, שמנופים מחזיקה ב-7.5% ממניותיה, הודיעה על כישלון קידוח "ים 3".

קווינקו: אימפריית הקזינו לשעבר ממשיכה לצלול

מצבה הפיננסי של חברת בתי הקזינו קווינקו ממשיך להיות גרוע, ובסיכום 2013 הציגה החברה שבשליטת יגאל זילכה הפסד שנתי של 150 מיליון שקל, לצד הערת "עסק חי" שצירפו רואי החשבון של החברה לדוחות.

לצד הפסדיה, המצטברים לסכום ענק של 541 מיליון שקל בשלוש שנים (2011-2013), מפנים רואי החשבון של קווינקו את תשומת לב המשקיעים לגירעון של כ-14 מיליון שקל בהון החוזר של החברה, ותזרים מזומנים שלילי של כ-10 מיליון שקל. לדבריהם, "יכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה והמשך פעילותה מותנים במימוש תוכניות ההנהלה, שעיקרן מכירת נכסים וגיוס הון או חוב ממשקיעים".

לפי רואי החשבון, תיתכן בעיה להעלות כספים מהחברה הבת QLI, שבה מחזיקה קווינקו 37.3%, אחרי שפעילותה נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, ובעיקר בכלכלת יוון, שם נמצא פרויקט הדגל של החברה - קזינו לוטראקי, שנחשב בעבר ליהלום שבכתר של השקעות ישראלים מעבר לים.

לקווינקו קושי למצות את זכויותיה בחברה הבת, בשל סכסוך עם קבוצת קלאב הוטל אילת של משה בובליל, וכן בשל חוב של 49.5 מיליון אירו שיש לפעילות הקזינו שלה באוסטריה של QLI לבנק בספרד.

בעקבות הנפקת זכויות שביצעה החברה הבת באוגוסט האחרון, ירד חלקה של קווינקו ב-QLI (מ-67.1%), והיא הפסיקה לאחד את פעילותה בתוצאות.

עניין זה בא לידי ביטוי בצניחה של 64% בהכנסותיה, ל-36 מיליון שקל. ההכנסות נפגעו גם משחיקה בפעילות השוטפת. הונה העצמי של החברה התכווץ ב-83% ל-21 מיליון שקל.

מנגד, מהלך זה הקטין משמעותית את הפסדיה בסעיף חברות כלולות. התחייבויות האג"ח של קווינקו עומדות על כ-32 מיליון שקל, והן נסחרות בתשואה של 22%.