חופשה מרתקת בלב ים: הצצה לחווית נופש מכשפת במלטה

נסעתי אליה עם מזוודה קלה בציפיות, כמו שנוסעים לחופשה באי. וכבר ראיתי כמה איים בחיי, אבל לא את מלטה. היא, בתמורה, פשוט כישפה אותי. 7,000 שנות היסטוריה לא הולכות ברגל. אין כובש שמחשיב את עצמו בתולדות העולם העתיק, כמו גם המודרני, שלא הסתער על המיקום האסטרטגי שלה - מפיניקים ועד טורקים, מגרמנים ועד אנגלים במלחמת העולם השנייה. אמצע הים התיכון, השכנה הדרומית של סיציליה. השכנות הזו לאיטליה חלחלה לשפת המקום, שהיא שילוב לא הרמוני עם אנגלית, עם לטינית ועם ערבית. גם צפון אפריקה מעבר לפינה.

צלילי השפה, המשונים לאוזן התייר, נמוגים לנוכח נפלאות הארכיפלג המסתורי הזה, שקיבל עצמאות (מבריטניה) ב-1964. הרפובליקה כוללת גם את האיים גוזו וקומינו, שהם לעתים בית הקיץ של מלטזים מ"המרכז".

המבצרים, הנמלים והסמטאות המפותלות שלה היו תפאורת רקע מושלמת לסרטים כמו "הרוזן ממונטה כריסטו", "טרויה", "גלדיאטורים", "מינכן", "קפטן פיליפס" עם תום הנקס, ולאחרונה - סדרת הטלוויזיה המצליחה "משחקי הכס" (במלטה מצולמים הפרקים של עיר הבירה, King's Landing).

חלק גדול מהתפאורה האותנטית הזו נזקפת לזכותם של אבירי מסדר סנט ג'ון, ששלטו באי החל במאה ה-16. זה היה אחד המסדרים החשובים במסעות הצלב, שתפקידו היה ללוות את עולי הרגל לארץ הקודש. משגורשו הצלבנים מארץ ישראל ב-1291, התנחל המסדר באי רודוס. אבל אחרי שגורשו גם מרודוס, שנכבשה על-ידי העותמאנים, חיפשו האבירים בית חדש. מלך ספרד החליט לתת להם את מלטה. תקופת שלטונם של האבירים היא אחד הפרקים החשובים בתולדות מלטה. הם אלה שבנו את הבירה ואלטה (הקרויה על-שם ראש המסדר, ז'אן דה לה ואלט) ובה הקימו את היהלום שבכתר, קתדרלת סנט ג'ון, על-שם פטרון המסדר. גם מי שמתנזר מכנסיות חייב לבקר ביצירה, שהיא פאר ארכיטקטורת הבארוק.

אבל יש עוד הרבה מה לראות במלטה. יש בה הכול מהכול. כפרים עתיקים, ארמונות בארוקיים, מקדשים משחר האנושות, כנסיות מונומנטליות, חופי זיפזיף זהובים, מי טורקיז שקרקעיתם גן עדן לצוללנים, פסטיבלים עם תהלוכות ססגוניות, גנים מסוגננים, מרינות עם מאות תרנים, כפר דייגים שהוא חובה, עתיר מסעדות עם שלל ימי טרי; וגם מסלולי הליכה, אופניים, טיפוס מצוקים, במרחק קומפקטי לטיול, שמשאיר תחושה שחייבים לחזור לפה, ולא בגלל הקזינו ו"הקניות".

אם אתם בעניין של טרקים, בכל רמה, היכנסו לאחד ממשרדי התיירות ברחבי האי. קחו מהמדף את החוברות שהפיק משרד התיירות המלטזי malta goes rural - walk. יש בהם מפה, מדריך מפורט מה לראות בדרך, משך המסלול ודרגת הקושי שלו, מסומנים לפי צבעים. עוד חומר רקע שכדאי לקחת בתחנות המידע לתיירים הוא חוברת כיס שמתעדכנת חודשית ((what's on - in april, בחמש שפות.

מעל ומתחת לאדמה

מושג היסטורי ראשוני על האי אפשר לשאוב מסרט בתלת-ממד, "חוויית מלטה". מקבלים ערכת אודיו, ב-16 שפות. בכפתור מספר 20 שומעים תרגום סימולטני של קורות האי לעברית. מאתיים שנות כיבוש בריטי ניכרות בכל שעל וכביש, שבו נוהגים בצד שמאל. מבנים רבים הם שרידים קולוניאליים מפוארים. האנגלית היא השפה הרשמית השנייה. המורשת הבריטית נראית כאן כמו נטע זר, כשמלטזים משופמים ובריאי גוף חובטים בכדור גולף או שותים תה בחלב ב"פייב או'קלוק". וכך גם כשהם מקיימים מירוצי סוסים עממיים, שותים בירה באין-ספור פאבים ומנגנים בכלי נשיפה מארשים צבאיים. שני האחרונים הם הבילוי המועדף, אחרי אופרטות איטלקיות שמתנגנות ברדיו בכלי רכב ומחלונות פתוחים בבתים.

אבל ההיסטוריה הארוכה של מלטה מפליגה הרבה מעבר למאות השנים של הכיבושים האחרונים. לא במקרה יש במדינה הקטנה הזו - קטנה בהרבה אפילו מישראל - שלושה אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. המקדשים העתיקים שבה, שמתוארכים ל-5600 לפני הספירה, הם היחידים בעולם מסוגם. בנאי המקדשים העתיקים השאירו את חותמם המונומנטלי ביותר מעשרים מקדשים ברחבי האי. ארכיאולוגים משערים כי במקדשים האלה התקיימו טקסים שסגדו לאלת פריון מסתורית (ראו מסגרת).

המקדש החשוב מכולם, Hagar Qim, הוא גם הכי נגיש, כי יש בו מרכז מבקרים שבו ניתן לקחת אוזניות ולהבין מה עומדים לראות בשרידים שבחוץ. נשגב מהבנה איך אותם סתתי אבן הצליחו לבנות מונוליטים כאלה, זה על גבי זה, כשאחד מהם שוקל עשרים טונות. לפני כשלוש שנים נעשה פרויקט מיוחד לשימור, ונבנה קירוי כדי להגן על אבן הגיר האזורית, שממנה בנויים בתי האי גם כיום, כדי שלא תתפורר.

סודות עתיקים וכתב עברי

מתחת למדרכות העיר התגלה ב-1902 בית קברות ענק, בן 5,000 שנה, ההיפוגיאום (ראו מסגרת). שלוש קומות של ירידה למעמקים שאוצרים בחובם סודות קבורה מיסטיים והדים של טקסים פגאניים. כ-7,000 איש נקברו במקום, שמחולק לכשלושים חללים. בחלקם תהודה מיוחדת, שלפי ההשערות שימשה את האורקלים להשמיע את נבואותיהם. בגלל בעיות של לחות ושל ארוזיה, מותרת כניסה רק לשישים איש ביום, מה שמחייב להירשם מראש לסיור.

מכאן אפשר להבין טוב יותר איך נוצרו הקטקומבות בעיר רבאט. הנוצרים תחת שלטון רומי למדו כמה עקרונות מבוני המקדשים. החלוקה היא לקברי יחיד, זוג ומשפחה. לאחרונה נמצאו בין הקברים גם סימנים של מנורה ושל כתב עברי, אשר הניבו השערה שבמקום נקברו יהודים, בחלק נפרד.

אם עייפתם מריח טחב של ממצאים מתחת לאדמה או מקטורת כנסיות, צאו להינפש בגנים, חלקם גינות שמפארות ארמונות של אצילים. סביר להניח שלא תפגשו בהן את המוני תיירי הקרוזים שנשפכים לאי, אלא רק מעט מקומיים. כמו למשל בפלציו פריסיו, ארמון איטלקי מהמאה ה-18, שעדיין שייך לנצר של שושלת Parisio. בביקורו החטוף של נפוליאון באי הוא התאכסן במקום, שבו גם גינה ים תיכונית אופיינית עם תפוזים, לימונים, בוגנוויליה, גן ורדים ובית קפה שמגיש קפה ועוגות בכלים של פורצלן.

ב-Upper Barracca Garden חייבים לבקר, כי זו תצפית אסטרטגית על הכניסה לאי ועל הנמל המרכזי. בכל יום ב-12:00 מתקיים במקום טקס יריית תותח, אחד מתוך הסוללה שעומדת על תלה, מחווה לתקופה שבה שלטו הבריטים במקום. וילה בולוניה היא יצירת פאר מהמאה ה-18, עם גן ניאו-קלאסי, שפשוט מבקש מהמבקר לשבת על אחד מספסליו. מול הווילה - גני סנט אנטון, שהם "החצר" של ארמון הנשיא. בבריכות המים משייטים ברבורים וברווזים סביב למזרקת מלאך חייכני.

25 דקות הפלגה לאחות הקטנה, האי הזעיר גוזו, ששווה לפחות יום טיול. בדרך לגוזו חולפים על-פני האי הזעיר קומינו, שיש בו רק מלון אחד, והוא פעיל החל באביב. כאן ירוק וכפרי יותר מאשר במלטה. החופים בתוליים, הצוקים תלולים, ועליהם מעפילים מטפסי צוקים מתקדמים ומתחילים. כשלושים אלף תיירי צלילה יורדים לעומקם של מערות, "חורים" ושוניות, שמדורגות מהטובות בעולם.

כדי להבין את מעמקי הצלילות ואת הראות הנפלאה, מומלץ לקחת טיול בדוגית ל-.Dwegra נכנסים בנקיק למערות, שבהן רואים מעין מבנים מינרליים כתומים דבוקים לקירות כמו נטיפים. המשיטים המנוסים יודעים להשתחל גם בגלים סוערים, אבל על כל פעילות במלטה יש הערת אזהרה "תלוי בתנאי מזג האוויר", שיכול להיות הפכפך.

חובבי מיתוסים יגיעו למערת קליפסו, הזכורה לטוב מה"אודיסיאה" של הומרוס. בדרך חזרה ממלחמות טרויה נתקל אודיסיאוס בנימפה קליפסו, שכלאה אותו אצלה בגוזו למשך שבע שנים. קצת מאכזב לגלות שאי-אפשר להיכנס לביתה ולהרגיש את כוחה המכשף, כי המערה נסגרה מטעמי בטיחות.

ועדיין, התצפית ממנה לחוף המרהיב רמלה היא מהיפות שיש. מומלץ לרדת אליו, לתת לזיפזיף לעקצץ ברגליים יחפות, ולהתפעל מזה שבאמצע החוף יש פסל ענק של הבתולה, נטוע כמו מגדלור. נראה שזו תזכורת למאמינים וגם ברכת הדרך לדייגים ולמפליגים ממנה בדרכם הביתה.

עוצמת הפולחנים העתיקים | מי בנה את המקדשים

המקדשים הפרהיסטוריים במלטה מרתקים אליהם רבים. קשה שלא להתפעל לנוכח יצירותיהם של חקלאים קדומים, נטולי כתב, שהצליחו, לפני יותר מ - 6,000 שנה, לבנות עשרות מבני אבן מונומנטליים, קדומים אפילו יותר מהפירמידות שבמצרים ומסטונהנג' שבאנגליה. זה מאה שנים חוקרים הארכיאולוגים את האתרים במלטה, ועדיין רב הנסתר על הנגלה. מסבירה ד"ר דבי הרשמן, ארכיאולוגית המתמחה בראשית הדתות: "הקמת מבני אבן עצומים מלמדת על קיומו של שלטון ריכוזי, המארגן את מפעלי הבנייה, ועל קהילה בעלת מעמדות חברתיים, כולל מומחים מקצועיים. לכן, אפשר שבאיי מלטה התקיימה, לפני אלפי שנים, חברה מורכבת יותר מאשר במצרים העתיקה של אותם הימים".

אחד המרתקים שבמבנים הקדומים הוא ההיפוגיאום (Hypogeum), מעין מבוך תת - קרקעי החצוב לעומק של שלוש קומות, ששימש ככל הנראה כמקדש קבורה ולפולחן רוחות המתים. בעבר הוא נחשב לאחד מפלאי העולם הפרהיסטורי. כיום הוא נמנה ברשימת האתרים שהוכרזו על - ידי אונסק"ו כנכסי מורשת עולמית. במשך שנים היה האתר קבור במפולות של אפר ואבק, והתגלה מחדש רק לפני כמאה שנה. בסוף שנות ה - 90 של המאה הקודמת הוא נסגר לתקופה ארוכה ונעשו בו עבודות הצלה ושימור, וכיום נפתח מחדש למבקרים.

הרשמן: "הירידה אל מסתרי ההיפוגיאום דומה למסע ברחם האדמה. מדרגות שאין להן סוף מובילות לאולמות גדולים, חצובים בסלע. כותלי האבן האדירים מקושטים בסמלים קמאיים שנצבעו בצבע אוכרה אדמדם. הפסיכולוג אריך ניומן כתב בספרו 'האם הגדולה', שחקר את המשמעויות הנפשיות של פולחן האלה הפרהיסטורית, כי מי שחודר לשער המקדש, נכנס לגופה של האלה, שאליו חזרו כל המתים.

"הכוהנים הקדומים של מלטה, שעל-פי חלק מהחוקרים היו דווקא כוהנות, לא השאירו עדויות בכתב. עם זאת, בחלק מהמקדשים נחשפו עדויות להשקפת העולם ולפעילות הדתית של יוצריהם. באחד מהם, למשל, התגלו שבעה פסלים של נשים שמנות, כולל אישה בעלת חזה שופע במיוחד, שזכתה לכינוי 'ונוס ממלטה'. עוד נמצאו מזבח בעל דגם צמחי, המסמל כנראה את עץ החיים, וגושי אבן המסמלים אולי את אבר המין הגברי. אלה גורמים לחלק מהחוקרים להסיק כי הטקסים היו פולחני פוריות.

"בהיפוגיאום, יותר מאשר בכל המקדשים הקדומים, אפשר להרגיש את העוצמה ואת הקסם של הפולחנים העתיקים. האחראי על מבצע השימור באתר סיפר לי שהאתר מושך אליו כל מיני טיפוסים יוצאי דופן. 'ראינו פה כמעט הכול', סיפר. 'בוקר אחד הגיעה קבוצה של נשים גרמניות, שביקשו להיכנס לפני שעת הפתיחה. הן איחרו לחזור, ולכן יצאנו לחפש אחריהן. מצאנו אותן סוגדות לאלה, עירומות ושרות!'. בעבר נהגו כנראה הנשים הקדומות לערוך שם גם פעילויות אחרות, כמו להירדם ולחלום. פסל קטן מחרס של אישה נמה נמצא באחת משלוש הגומחות באולם ששימש כקודש הקודשים. הפסל נשמר כיום בחדר מיוחד במוזיאון הארכיאולוגי של מלטה".

מידע מעשי

מלטה היא אחד מאותם מקומות, שכדי לרדת לעומקם חייבים הדרכה. קבלו המלצה על מדריכה מעולה: מריאלה בוזה, שמחיה את העבר ואת ההווה של האי באנגלית, באיטלקית, בצרפתית ובגרמנית, עם הרבה חן, סבלנות וכבוד למורשת. אפשר לפנות אליה באימייל מראש (bozee@maltanet.net), ולתכנן יחד איתה מסלול בדגש על טבע, גסטרונומיה, ארכיאולוגיה ושילובים ביניהם, כולל עצירה לארוחת צהריים במיקום קסום.

מריאלה יכולה לעזור גם בתיאום של נהג ורכב, שהם מומלצים מאוד באי הזה, במיוחד למי שאינו מתלהב לנהוג בצד שמאל. אמנם יש תחבורה ציבורית, אבל היא מתנהלת בעצלתיים. המחיר: כ-160 אירו ליום, כולל הדרכה ורכב למשפחה.

פסטיבל האביב, ב-21-26 באפריל, מרתון קונצרטים שיתקיימו בתאטרון היפיפה מנואל, או כניסה לאתר ההיפרג'יאום דורשים לפעמים לשריין כרטיס שנה מראש. מאסה של כ-1.4 מיליון תיירים בשנה הם הבסיס לכלכלת האי. משרד התיירות של מלטה, שהשילוט שלו MTA בולט בכל אתרי המורשת, יעיל מאוד. אפשר להתעדכן באתר (www.visitmalta.com) או בטל' 356-22915208

ארוחת ערב שווה, עם פסנתרן ברקע, במלון הילטון, שהוא מלון חמישה כוכבים במלוא מובן המילה, בניגוד לאחרים באי, שנהנים מאותו דירוג, אבל מזמן היו צריכים לעבור שיפוץ מסיבי. המלון בטיילת הבילוי סנט ג'וליאן משקיף על מרינה עם יכטות שבעליהן עוגנים לפעמים במלון. אווירה קוסמופוליטית. למלון ספא מפנק ואופציות מקרקפת עד כף רגל. חפשו hiltonmalta.com. עוד מסעדה מומלצת היא Agliolio, שממוקמת במלון רדיסון בלו. היא מתמחה בפסטות ובפיצות, אבל גם השלל הימי והבשרי איכותיים. רצוי להזמין מקום מראש, טל' 356-23561925

יש לכם זמן עודף? יום טיול לסיציליה השכנה, בקטאמרן אלגנטי שמפליג במהירות. היציאה מוקדמת, שש וחצי בבוקר, והחזרה כמעט בחצות, אבל מנצלים את כל היום באי שנראה אחרת, וטועמים צהריים בטעם סיציליאני, הכול כלול במחיר של 157 אירו. www.virtuferries.com; ביצוע הזמנות בטל' 356-22069022

לחברת המעבורות Gozo Channel יש מיני-עלון המכונה Timetable Winter. רלבנטי מנובמבר עד 4 במאי, ואז עוברים לזמני קיץ. מחיר ההפלגה, שאורכת כ-25 דקות, 4.65 אירו לאדם (15.70 אירו עם הרכב). בזמני החורף יש בכל חצי שעה משש בבוקר, אופציה. בקיץ, ההפלגות סביב השעון. פרטים נוספים באתר www.gozochannel.com