"'מאסטר שף' משקפת ישראל של פעם, כולנו מתגעגעים לזה"

שעון העצר שמרחף מעל הצוות שרוקח את "מאסטר שף" מגיע לקראת תחנתו הסופית, והלחץ מורגש. ביום שבת הקרוב ישודר גמר התוכנית, במתכונת שלא נוסתה עד כה, ובחדרי העריכה עובדים מסביב לשעון. 15 חדרים, בכל אחד מהם מספר מסכים, אליהם מחוברים עורכי הווידיאו, חיוורים מאור הפלורסנט, ובעיקר רעבים. כבר שלושה חודשים בערך שמול עיניהם מטגנים, מקפיצים, אופים וצולים והם - מסתפקים במטבחון שכבר עולה על גדותיו מכלים מלוכלכים ומזמינים פיצה.

"זו לוח הזמנים הפסיכי ביותר שהיה לנו בכל העונות", מספרת העורכת הראשית של "מאסטר שף" דורית גבירצמן. העבודה על עריכת כל אחד מהפרקים נמשכה שבועיים לפני שידורו, זמן לא הגיוני במונחי ריאליטי.

גבירצמן, כעורכת ראשית המנהלת (לצד המפיק אסף גיל) צוות עובדים של 100 איש, נמצאת שם משלב עיצוב המשימות, דרך הליהוק וצילומי התוכניות ועד לעריכות הסופיות בחדרים הקטנים של חברת אופוס בגני התערוכה בתל אביב.

"יש לי את היתרון היחסי, שיש לי התחלה וסוף של תהליך, שזה לא תמיד קורה בתוכניות", היא מספרת ל"גלובס", "אני יוצרת יש מאין לפני המשימה, מגיעה לצילום, מנסה להנדס את המהלך הזה כדי שהמשימה תמקסם את מה שהמתמודדים רוצים להביא בכל אספקט - גם באוכל, גם בסיפור האישי, דרך השופטים, ואז אני מגיעה עם זה לפה, לעריכה. פה זה עולם נפרד, עם מלאכה נפרדת".

- צריך מיומנות קולינרית?

"אני לא יודעת לעשות תוכנית שאני לא מבינה בתוכן שלה. אני לא שפית, אבל אני עושה את זה מתוך אהבה אמיתית לאוכל. טלוויזיה זה אחלה, אבל זה לא מספיק מעניין לעשות 'רק' טלוויזיה. כלומר, אי אפשר להיות רק ביצועיסטית של זה".

גבירצמן החלה את דרכה ברדיו כשדרנית ועורכת מוסיקה בקול ישראל ובהמשך ברדיו תל אביב ובין היתר פיתחה את תוכניתם של טל ברמן ואביעד קיסוס. בהמשך התגלגלה לטלוויזיה. בפעם הראשונה שעסקה בתחום המזון בעשייתה, היה זה בתוכנית "המטבח". בהמשך ערכה גם את "רוקדים עם כוכבים" ואת "סופר נני" תחת גיל הפקות. ב-4 שנים האחרונות היא עורכת את "מאסטר שף".

אל העונה הזו של התוכנית, היא זינקה מיד לאחר חופשת הלידה של בתה השנייה. "ערכתי את סיפור חיי", היא מסננת בין המלצות לעורכים שמתזמנים משימות בתוכנית הגמר, סמסים מאנשי השטח, לבין הוראות טלפוניות לבעלה, העיתונאי רענן שקד, שנשאר עם הילדים. בחיוך היא מוסיפה, "התינוקת המסכנה צריכה לשאת את הקרייריזם של אימא שלה".

- להיות עורכת של תוכנית פריים טיים זה לא פשוט.

"זה מקצוע מאוד קשה ואינטנסיבי. המון לחץ, המון מתחים, המון צרכים מידיים, קבלת החלטות מהירה, ובאמת עבודה נורא אינטנסיבית. לכן הרבה מאוד נשים, בעיקר כשהן מתחילות להקים משפחה, מוצאות את עצמן בתוכניות בוקר - תוכניות שהשעות בהן הן יותר מוגדרות. צריך נורא לרצות את זה. אני לא האישה הראשונה שעושה את זה, אבל אני כרגע אולי היחידה שנותרה".

"השופטים לא יכולים לשקר"

מול "מאסטר שף" השיקה הזכיינית רשת פורמט בישול משלה, "משחקי השף". גבירצמן אומרת כי "זה לא מעסיק אותנו, אולי רק גורם לנו להיות יותר יצירתיים ויותר טובים".

- טענו נגדכם שהמצאת את שלב הטעימה העיוורת באודישנים בכדי להקדים את הקונספט של "משחקי השף".

"אולי 'משחקי השף' המציאו גם את המים הפושרים? טעימה עיוורת זה קונספט שקיים כבר בתוכנית אחות של 'דה-ווייס', שנקראת 'דה-טייסט', שרצה עוד לפני ש'משחקי השף' עלו לאוויר. אם אנחנו ממש מתקטננים, אז אנחנו עשינו טעימה עיוורת כבר בעונה השנייה".

- וההחלטה לעשות את הגמר שלכם כמעין אירוע ספורט - דו קרב בשידור חי, לא נובעת מהתחרות הזאת?

"במסגרת 'לך תוכיח שאין לך אחות', אומר לך שבסוף העונה השלישית הבנו שאנחנו לא יכולים לעשות שוב את אותו הגמר. אם כבר, אני שמחה לומר שמהמשימות שלהם עולה שהם מקבלים השראה מעונות קודמות שלנו. זה מאוד משמח אותי".

- בשורה התחתונה, צופה הטלוויזיה מקבל 4 ערבים בשבוע של ריאליטי בישול. כמה אפשר?

"המבנה הרגולטורי של ערוץ 2 מעוות. העובדה היא שיש שתי זכייניות שצריכות לבנות לעצמן עכשיו נכסים בדרך לרישיון. כמו ברחוב, כשנגר פותח נגריה מוצלחת מישהו בא ופותח נגריה לידו, וכך נהיה רחוב של נגרים. הם (רשת - ל"א) ראו שאוכל עובד מצוין, ורצו לבנות לעצמם נכס בתחום האוכל. זה לגיטימי שהם ירצו ליהנות מההילה של 'מאסטר שף' בהמשך השבוע. האם צופה צריך לראות 4 פעמים בשבוע תוכניות בישול? לא".

- אז לדבריך עשיתם להם טובה גדולה בקידום הפורמט.

"מנקודת מבטי, הם קיבלו פלטפורמה מאוד יפה ומכובדת, במסגרתה אוכל בפריים-טיים זה משהו שאפשר בכלל לדבר עליו. כשהתחלנו לעבוד על העונה הראשונה של 'מאסטר שף', צחקנו ואמרנו 'מוסיקה בסדר, ריקודים בסדר, אבל אוכל?' ופתאום אוכל זה נורא לגיטימי".

מרשת נמסר בתגובה: "לא מעניין".

- מה מביא אתכם לבחור אדם לתוכנית? האם אלו באמת יכולות הבישול שלו, או שמא אלו משבצות טייפ קאסט הריאליטי שצריך למלא - הדתי, הערבייה, האתיופית.

"כשאנחנו מלהקים, אנחנו מתעקשים למצוא אנשים 'אחרים'. מבחינתנו הצלחה זה להרחיב את הדמוגרפיה של האנשים שבדרך כלל הולכים לתוכניות ריאליטי. יש כל מיני סוגים של תוכניות ריאליטי. יש ריאליטי בשביל 'להשתתף בטלוויזיה', ויש 'ריאליטי כישרונות'. בריאליטי כזה, בלי כישרון זה לא יחזיק מים. את יכולה להביא ערבייה ואתיופית וגידם ופיסח, אבל אם האנשים האלה לא ידעו באמת לבשל, זה לא יחזיק".

לדברי גבירצמן, המוטו של הצוות בתוכנית הוא "שהאמת היחידה שקורית, זו האמת של הבישול". אסור להתערב לשופטים בטעימות או להמליץ על מתמודדים שצריך להשאיר. "גם אם אביא להם את הטייפ קאסט הכי מעולה, שלא יודע לחבר על הצלחת - זה לא יחזיק, כי הם לא יכולים לשקר".

- כל המתמודדים שלכם מביעים את עצמם ורבלית נהדר, חלקם גם מרבים לבכות.

"בוא לא נתייפייף, אנחנו עושים טלוויזיה. אנשים צריכים לדעת לספר ולתאר מה קורה להם, כי אם הבן אדם לא יודע להסביר לי את תהליך הבישול שלו, אני לא אתחבר אליו. כל מי שמגיע למיונים וממלא את טופס המיון הראשוני, שיש בו גם שאלות אישיות וגם שאלות על בישול, שומע שאנחנו עושים תוכנית טלוויזיה, ושאנחנו מחפשים בשלני על".

בדיקת כשירותו של המתמודד לתוכנית טלוויזיה, תגיע לדברי גבירצמן תמיד לאחר המיון הקולינרי בו היא עצמה תטעם את האוכל, יחד עם מומחה. "זו הזדמנות נדירה לראות אותו הכי רועד מפחד, מביע לראשונה את הרצון לקבל דעה של מישהו חיצוני, שהוא לא המשפחה והחברים, על האוכל שלו", היא מספרת.

- הוא צריך שאמא שלו תמות, להתאושש ממחלה, או סיפור חיים קורע לב אחר?

"לא. באופן טבעי אנשים מעניינים הם אנשים שקרו להם דברים בחיים. בגלל שסקאלת הגילאים שלנו מבוגרת יחסית, אלה אנשים שעברו דברים בחיים. אין פה פורנוגרפיה של הרגש או ניצול יתר. לעולם לא אספר סיפור שלא רלוונטי לאוכל שמתבשל".

- יש בחברת ההפקה שלכם תוכנית בישול אחרת המשודרת בערוץ 1, "בואו לאכול איתי". זו תוכנית הרבה יותר מודעת שלא לוקחת את עצמה כל כך ברצינות. "מאסטר שף" משחקת את משחק הריאליטי עד הסוף.

"ממש לא. סוד קסמה של 'מאסטר שף', זה שבתוך עולם נורא ציני ומודע לעצמו, יש בה משהו נאיבי. ברגעיה הטובים היא באמת נאיבית, היא באמת מביאה אנשים שכל מה שהם רוצים זה שיונתן רושפלד, אייל שני, חיים כהן, ומיכל אנסקי יגידו להם שהאוכל שלהם טעים. התפקיד שלנו בליהוק הוא לברור החוצה את אלה שבאים כדי להתפרסם. זה הופך להיות יותר קשה, כי אנשים יודעים לקראת מה הם באים, מנסים למכור לך את הסיפור, פותחים את הסיר, נאנחים. זה הכי גורם לי לאבד את הסבלנות. אפשר להריח אותם מקילומטר".

- יש מתמודדים שקשה לך - כעורכת תוכן - להיפרד מהם?

"הרגעים שאני הכי שונאת אצל השופטים, זה כשהם שולחים הביתה את דמות הריאליטי האולטימטיבית. כשצילה הלכה, בכיתי בקונטרול. ביקשתי נפשי למות. אבל מה לעשות, היא עשתה את המנה הכי פחות טובה. אני יושבת בדיונים זשל השופטים ושותקת שתיקה רועמת".

"אני גאון - אתה לא"

גבירצמן מסבירה כי נושא "החיוביות", חשוב במיוחד. הצוות דואג לא לשסות את המתחרים זה בזה, רגעי ריב, נשארים על רצפת חדר הערוכה. זה כמעט היה גורלו של מונולוג ה"אני גאון, אתה לא" של רושפלד, שהוטח במתמודד שלמה. "התוכנית הזאת מכבדת בני אדם על הבישול שלהם. לעולם לא אשפיל מישהו. אם שלמה היה הולך באותו מעמד הביתה, לא הייתי משדרת את זה".

- עד כמה שיתופי הפעולה המסחריים והחסויות - התוכן השיווקי - מכתיבים את העריכה?

"אני מודה שחששתי מזה מאוד, וזה הרבה פחות גרוע ממה שחששתי. תמיד תוכן שיווקי התחשב בתוכן. לעולם לא אעשה משימה שאני לא שלמה איתה".

- בעונה הקודמת היו הפתיתים, ובעונה הזו זו משימת קופסאות השימורים.

"שימורים זה משהו שאני יזמתי. להורי היה מפעל שימורים שנסגר באמצע שנות ה-90, ויש לי עניין לא פתור עם השימורים. אני כל הזמן נדנדתי למחלקת שיתופי פעולה בנושא. מצד שני, גם הפתיתים היה נהדר, כי זה נורא ישראלי. בכלל 'מאסטר שף' משקפת משהו מישראל של פעם, שכולנו מתגעגעים אליו".

שיא הרייטינג ישבר?

"מאסטר שף" היא לא רק תוכנית פופולרית, היא גם מנוע כלכלי לא קטן. היא כיום התוכנית היחידה על מסך הטלוויזיה שחוצה בעקביות את רף מיליון הצופים מדי שבוע ומשיגה נתח צפייה של למעלה מ-50%. גמר העונה הקודמת של התוכנית, היה משדר הטלוויזיה הנצפה ביותר מאז תחילת המדידה החדשה. "המנוע הוא לא רייטינג", מתעקשת גבירצמן. "אני כמובן סופר תחרותית, חותרת למצוינות, רוצה לשבור את השיאים של עצמי, אבל אנחנו מעולם לא יושבים ואומרים: 'זה יביא רייטינג וזה לא'. אנחנו לא צינים".

- תשברו בשבת את שיא הרייטינג?

"הלוואי. אבל אתה יודע, למחרת אני קמה בבוקר, מניקה את הילדה, ופרופורציות זה דבר מאוד חשוב".

מאחורי הקלעים של "מאסטר שף"

למרות האינטנסיביות של העונה הצילומים מתקיימים לאורך חודשיים, עם בין יום צילום אחד לשניים בשבוע. המתמודדים ממשיכים בשגרת חייהם ביתר השבוע

הקטעים בהם מספרים המתמודדים על מה שקרה להם בכל רגע, מצולמים בתום המשימה, במקביל לשלב השיפוט.

כל השופטים מעירים הערות על כל תבשיל, אך ההפקה עורכת את השופטים שבלטו בהערותיהם

למתמודדים האחרים בתוכנית אסור לטעום מהמנות של יריביהם - בין היתר על מנת להרחיק מרירות מהסט וערעור מצדם על דעת השופטים

בסופו של דבר, לרוב, בשל התארכות התהליך השופטים יטעמו את המנות מתחת לטמפרטורה האידיאלית שלהן, והן לא יהיו חמות