ת"א: ביהמ"ש חייב דיירת מוגנת להרוס מרפסת לשימור הבניין

הישג לעיריית תל אביב ולחברת בנייני העיר הלבנה: בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב קיבל לאחרונה את הבקשה של עיריית תל אביב להרוס מרפסת שנבנתה לפני 30 שנה ללא היתר בנייה. זאת, במטרה לאפשר השלמה של שיפוץ הבניין המיועד לשימור, שכל מרפסותיו אמורות להישאר פתוחות.

מדובר בבניין לשימור הממוקם ברחוב אנגל 8 בתל אביב. בבניין נעשה שיפוץ מקיף במסגרת תוכנית השימור של עיריית תל אביב ובהתאם למגבלות שמגדירה התוכנית. במסגרת העבודות שופצו כל המרפסות הפתוחות בבניין, למעט מרפסת אחת שנסגרה לפני יותר מ-30 שנה, בדירה שבה מחזיקה דיירת מוגנת. בעלת הבניין כולו התקשרה לפני כמה שנים עם חברה "בנייני העיר הלבנה" המתמחה בשימור מבנים ששיפצה את הבניין, ובתמורה קיבלה זכויות בנייה שהיא יכולה לנייד למבנה אחר בעיר. קבלת זכויות הבנייה הנוספות הייתה תלויה בהשלמת עבודות השיפוץ, אך החברה לא יכלה לקבל אותן כי העבודות לא הושלמו וזאת בגלל המרפסת הסגורה.

הדיירת המוגנת התנגדה לביצוע ההריסה, וטענה כי חלה התיישנות מאז הקמת המרפסת לפני יותר מ-30 שנה, וכי אין אינטרס ציבורי לביצוע ההריסה. העירייה הגישה עתירה לבית המשפט כנגד הדיירת המוגנת, במטרה להורות על פירוק המרפסת הסגורה בגין ביצוע עבודות ללא היתר.

"העיר תל אביב היא היחידה בארץ ובין מעט ערים בעולם שהוכרזו על ידי אונסק"ו כעיר הנכללת בתוכניתו", נכתב בהחלטת השופט אביים ברקאי, "הדרישה לשימור אינה משום גחמה אסתטית זו או אחרת של אדריכל כלשהו אלא חלק מתוכנית מובנית הכוללת כ-1,000 מבנים שונים ברחבי העיר ומתווה דרכי שימור וטיפול מיוחדות למבנים אלה". בהחלטה צוין כי אדריכל העירייה הסביר שהתוכנית שמפרטת רחובות ובניינים, מתייחסת אף למרפסות חזיתיות, והשמירה על היותן פתוחות חשובה במטרה לשמר את מראה העבר. "תוכנית השימור הביאה לשינוי משמעותי בחזות הבניין, לטעמי אף מדובר בשיפור משמעותי", קבע ברקאי והוסיף כי בתמונות שהוצגו לו בדיון, של הבניין לפני ואחרי השיפוץ, ניכר כי "המרחק ביניהן היה כמרחק מזרח ומערב".

ברקאי מצא כי האינטרס הציבורי קיים מעצם קיומה של תוכנית השימור והסביר "כל אחד ממרכיבי תוכנית השימור הוא חלק ממטרה עירונית כוללת שתכליתה השבחת הפן האסתטי של העיר, השבת הדרה כבעבר, הטמעת ייחודה והפיכת רחובות העיר לשכיות חמדה כראוי לאתר מורשת עולמי".

עוד כתב ברקאי בהחלטה כי סגירת המרפסת שמלכתחילה לא נמצא לה היתר, עומדת כעת בניגוד לתוכנית השימור ול"חיקוק" שנקבע בתוכנית, ושהצלחת אכיפתו היא בגדר אינטרס ציבורי הגובר על האינטרס האישי של הדיירת המוגנת. ברקאי אף התייחס לנושא התמריץ הכלכלי שחברת בנייני העיר הלבנה אמורה לקבל תמורת שיפוץ הבניין לשימור: "אין ספק שאסור שייווצר מצב שבו חברות יזמיות ישפצו וישקיעו ובסופו של יום לא יתוגמלו כמובטח בשל העובדה שדיירים מותירים על תילה בנייה לא חוקית. אם כך יהיה אזי אותן חברות ידירו רגלן מתוכנית השימור. רגלן תיפגע, הקופה הציבורית תיפגע וממילא חזות העיר אף היא תיפגע". בנוסף, ברקאי לא קיבל את טענת הדיירת המוגנת כי רכשה את הזכויות בדירה כשהייתה בה כבר המרפסת הסגורה ומשכך עליה להישאר סגורה. ברקאי קיבל את העתירה והורה לוועדה המקומית להרוס את הבנייה ללא היתר החל מ-1 ביוני".

איציק בן שהם, מנכ"ל "בנייני העיר הלבנה", מסר כי "מדובר בתפנית חיובית ביותר בעלת השלכות רוחב למניעת האפשרות של דיירים סרבנים לסכל ביצוע עבודות של התחדשות עירונית".