להלן ציטוט מוויקיפדיה. כל מי שמסיק מכאן מסקנות לגבי הזמן הנוכחי, עושה זאת על אחריותו בלבד.
"בועת הדוט-קום היתה בועה כלכלית, שהתקיימה בין השנים 1995-2001. שיאה היה במרץ 2000, כאשר מדד הנאסד"ק עמד על 5132.52 נקודות. במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק הולך וגדל מהשווי הכלכלי ה'אמיתי' של החברות הנסחרות. דבר זה יצר את 'הבועה'.
"תקופה זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות-אינטרנט רבות. שילוב של צמיחה מהירה של מחירי המניות, ספקולציות של יחידים לגבי ערכן של המניות, וזמינותם הגדולה של כספי השקעות מקרנות הון סיכון רבות יצרו סביבה שבה רבים מהעסקים הללו דחו מודלים עסקיים רגילים..
התפוצצות בועת הדוט-קום ציינה את תחילתו של מיתון במדינות המפותחות במהלך השנים שלאחר מכן. למעשה ניתן לומר כי שינוי המודלים (המנותקים מהשווי הכלכלי) להערכת שווי המניות בתקופה זו, יצר מצג שווא של עלייה מגמתית ומתמשכת של ערך המניות, מה שגרם ליותר ויותר משקיעים להשקיע.. עד נקודת הקריסה.
מקובל לסמן את תחילת הבהלה למניות האינטרנט בהנפקתה של נטסקייפ באוגוסט 1995. ההנפקה זכתה להצלחה יוצאת דופן, נסגרה במחיר גבוה מהמצופה וכבר באותו יום נסחרה המניה במחיר גבוה כמעט פי שלושה ממחיר ההנפקה. בשנים 1996 עד 2000 הונפקו בבורסת הנאסד"ק עשרות רבות של חברות מתחום האינטרנט..
מאחר שלחברות לא היה בסיס לתמחור עסקי מקובל הומצאו מודלים חדשים שיתאימו להיעדר הכנסות ורווח, וישקפו את הציפיות לצמיחה אדירה. אנליסטים שסיקרו את התחום העניקו לחברות מחירי יעד גבוהים שהתבססו על תחזיות אופטימיות ביותר שנבעו בין היתר מדילמת האנליסט, אבל מחירי המניות הזדרזו לעבור את תחזיות האנליסטים והכריחו אותם לעדכן את המודלים שלהם כלפי מעלה שוב ושוב.
שני אנליסטים שזכו לתשומת לב תקשורתית רבה במיוחד היו הנרי בלודג'ט ומארי מיקר. בשנת 1998 העניק בלודג'ט מחיר יעד של 400 דולר למניות חברת אמזון, יותר מכפול ממחיר המניה באותה עת, אחרי שכבר עלתה במאות אחוזים מאז הונפקה רק שנה קודם. כעבור חודש עבר מחיר המניה את היעד השאפתני והפך את בלודג'ט לגורו. לאחר התפוצצות הבועה נתגלו מיילים פרטיים של בלודג'ט בהם הוא מעניק המלצות הפוכות מהמלצותיו הפומביות החיוביות על מניות דוט קום. הוא הואשם בתרמית בניירות ערך ובמסגרת הסדר טיעון נאסר עליו לחזור לעסוק בייעוץ בניירות ערך.
במחצית השנייה של 1999 האיצה התנפחות הבועה לשיאה כאשר חברות חסרות הכנסות משמעותיות נסחרו בשווי של מיליארדי דולרים כל אחת".
מותחן או קומדיה?
עד כאן הציטוט מוויקיפדיה.
אנחנו בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014. חשבתי לכתוב כאן על הבהלה לאפליקציות, על שוויי הגיוס של חברות צעירות בתחילת דרכן, על ערכי הרכישות המדהימות שחזינו בהן לאחרונה, על מחירי המניות המרשימים של חברות טכנולוגיה הנסחרות בנאסד"ק.
אבל אין צורך שאכתוב. הדברים כבר נרשמו על גבי דפי ההיסטוריה. בסרט הזה כבר היינו. את הסוף שלו אין צורך לנחש. האם זה סרט אימה, מותחן מורט עצבים, או קומדיה מטורפת? החליטו בעצמכם.
יזהר שי הוא שותף בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.