שוקי ההון ממשיכים לעלות ועימם התיאבון לסיכון של המשקיעים. במהלך הרבעון הראשון של 2014 גייסו קרנות הנאמנות ותעודות הסל כ-17 מיליארד שקל, כאשר רוב הסכום נותב לנכסי סיכון (מניות ואג"ח).
תעשיית קרנות הנאמנות גייסה במהלך הרבעון כ-14 מיליארד שקל, כש-5.3 מיליארד שקל מתוכם גויסו במהלך מארס. בפועל נתוני הגיוס גבוהים אף יותר שכן הם מחושבים בשקלול הפדיונות הגבוהים של כ-1.8 מיליארד שקל שנרשמו באותה התקופה בקרנות הכספיות הסולידיות. כך, הקרנות המסורתיות (מניות ואג"ח) גייסו במהלך הרבעון כ-16 מיליארד שקל, סכום המהווה כמחצית מסך הגיוס שרשמו ב-2013 כולה. וכאילו לא די בכך, במהלך מארס גייסו קרנות אלה קרוב ל-7 מיליארד שקל, מה שהופך את החודש החולף לטוב ביותר בתעשייה מאז ינואר 2002.
תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת כעת כ-248 מיליארד שקל, וענף תעודות הסל מנהל כ-106 מיליארד שקל.
במהלך הרבעון נרשמו גיוסים גבוהים יחסית בקרנות המנייתיות בארץ ובחו"ל, שגייסו כ-2.1 מיליארד שקל - כמעט מחצית מהסכום שגייסו במהלך 2013 כולה. בהתאם, סך הנכסים המנוהלים בהן עלה בכ-18% לכ-16 מיליארד שקל.
מהתשואה הגבוהה ביותר נהנו מי שהשקיעו בקרנות מניות בארץ, לאחר שאלה רשמו בממוצע 5.4% מתחילת השנה. ואולם, את רוב הגיוסים ריכזו דווקא קרנות מניות חו"ל, שגייסו למעלה מ-1 מיליארד שקל והניבו תשואה נמוכה של כ-0.7% בלבד.
מניות חו"ל היו גם האפיק המועדף על המשקיעים בתעודות הסל, לאחר שמתחילת הרבעון הם הזרימו אליו כ-1.5 מיליארד שקל - כמחצית מכלל הגיוס בענף בתקופה זו. יחד עם זאת, הדרך המועדפת על המשקיעים להיחשף למניות נותרה באמצעות קרנות מעורבות - קרנות שמשקיעות בעיקר באג"ח בתיבול מניות באחוז מסוים (90/10, 80/20 וכו'). בהתאם, את עיקר הגיוס במהלך הרבעון הראשון ריכזו קרנות אג"ח כללי, ובמהלכו המשקיעים הזרימו אליהן כ-9.1 מיליארד שקל (רוב הסכום, כ-3.9 מיליארד שקל, גויס בחודש החולף). מתחילת השנה הניבו קרנות אלו תשואה ממוצעת של כ-2%, בדומה לתשואה הממוצעת בענף.
הפדיונות בקרנות הכספיות - שאיבדו כ-1.7 מיליארד שקל במארס - הפכו את קרנות אג"ח כללי לקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה, וכיום הן מרכזות כרבע מנכסי הענף (כ-60 מיליארד שקל לעומת כ-59 מיליארד שקל בכספיות). מתחילת השנה צמח סך הנכסים המנוהלים באפיק זה בכ-20%.
מי שעוד ריכזו עניין היו קרנות אג"ח מדינה. אלה גייסו מתחילת השנה כ-4 מיליארד שקל, כאשר גם כאן כמחצית מהסכום גויס בחודש החולף. אולם, התשואה בקטגוריה זו הייתה נמוכה מהממוצע בענף, והסתכמה בכ-1.5% במהלך התקופה.
את התשואה הנמוכה ביותר בענף הניבו, כמובן, הקרנות הכספיות עם 0.2% בממוצע במהלך הרבעון. התשואות הזעומות הללו, שנרשמות על רקע הריבית הנמוכה במשק, רק מתמרצות כמובן עוד יותר את ציבור המשקיעים לעבור לקרנות המתמקדות באפיקי הסיכון.
כיצד המגמות השונות בשווקים השפיעו על מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל? לפניכם המספרים הבולטים בתעשייה ברבעון הראשון של 2014.
1.9 מיליארד שקל - זהו סכום הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש מתחילת 2014. בריחת המשקיעים מקרנות אלה פגעה בחברה הגדולה בענף הקרנות (נתח שוק של 16%) ובשחקנית הגדולה בקרנות הכספיות, מיטב דש, כאשר עיקר הסכום, כמיליארד שקל, נפדה מקרנותיה במהלך מארס.
מתחילת השנה גייסו קרנות מיטב דש, שמנוהלות על ידי רפי ניב, כ-94 מיליון שקל. עם זאת, במהלך התקופה רשמה חברת הקרנות גיוס נאה של 1.7 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות.
1.7 הוא גם היקף הגיוס של חברת הקרנות של פסגות, שמנוהלת על ידי ירון דייגי, לצד פדיונות של כ-1.5 מיליארד שקל שנרשמו אצלה בקרנות הכספיות. קרנות פסגות, שנתח השוק שלהן עומד על כ-15%, חתמו את הרבעון עם גיוס כולל של 273 מיליון שקל.
מבין שלוש השחקניות הגדולות בענף, מי שגייסה את הסכום הגבוה ביותר במהלך הרבעון היא הראל - עם 1.2 מיליארד שקל. בניגוד לשתי מתחרותיה הצליחה השחקנית השלישית בגודלה בענף (נתח שוק של 14%) לחתום את הרבעון עם גיוס של 730 מיליון שקל בקרנות הכספיות. במקביל, גייסה חברת הקרנות, שמנוהלת ע"י סמי בבקוב, כ-274 מיליון שקל בקרנות מסורתיות וכ-244 מיליון שקל בקרנות מחקות.
2.9 מיליארד שקל - זהו הסכום שגייסו קרנות הנאמנות של ילין לפידות מתחילת השנה. רובו המכריע של הסכום גויס לקרנות מסורתיות (למעלה מ-2.8 מיליארד שקל), והיתרה לקרנות כספיות. בחודש החולף גייסה חברת הקרנות של בית ההשקעות, שמנוהלת ע"י אסף אלדר ואורי קרן, כ-1.1 מיליארד שקל - כולו לקרנות מסורתיות.
גיוסים נאים נרשמו גם בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, שמנוהלות על ידי שגיא שטיין. במהלך הרבעון גייסה חברת הקרנות של מגדל כ-2.2 מיליארד שקל, מהם כ-1.1 מיליארד שקל בקרנות המחקות. יתרת הגיוס נותבה לקרנות כספיות (715 מיליון שקל) וקרנות מסורתיות (385 מיליון שקל). במהלך מארס נהנתה מגדל שוקי הון - השחקנית הגדולה באפיק הקרנות המחקות - מגיוס של 570 מיליון שקל, מהם כ-450 מיליון שקל לקרנות המחקות.
גוף נוסף שבלט לטובה הוא אי.בי.אי. קרנות בית ההשקעות, שמנוהלות על ידי אורי בן דב, גייסו במהלך הרבעון כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר רוב הסכום גויס לקרנות מסורתיות (964 מיליון שקל) והיתרה לקרנות מחקות וכספיות (619 מיליון שקל ו-354 מיליון שקל, בהתאמה).
קרנות מנורה מבטחים, שמנוהלות ע"י זיו שמש, נהנו אף הן מגיוסים נאים שהסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה. רובו המכריע של הסכום נותב לקרנות מסורתיות.
739 מיליון שקל - זהו סכום שגייסו קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם מתחילת השנה. חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות הייתה המגייסת הגדולה של 2013, אולם כעת נראה כי הירידה שספגו קרנותיה במערכות הדירוג בבנקים החלה לתת את אותותיה בחברת הקרנות השישית בגודלה בענף.
בכל אופן, רוב הסכום שגייסו קרנות אלטשולר שחם במהלך התקופה היה בקרנות מסורתיות - 566 מיליון שקל - שכידוע נחשבות רווחיות יותר בהשוואה לקרנות הכספיות, להן זרמה יתרת הסכום.
מי שהצליחה לעקוף את אלטשולר שחם בהיקף הגיוס בקרנות המסורתיות, כמו גם את שתי השחקניות הגדולות מיטב דש ופסגות, הייתה מור. השחקנית העשירית בגודלה בענף חתמה את הרבעון עם גיוס של כ-660 מיליון שקל, כולו לקרנות מסורתיות.
1.1 מיליארד שקל - זהו היקף הגיוס של חברת תעודות הסל תכלית במהלך הרבעון הראשון של השנה. סכום זה מהווה כשליש מסך הגיוס בענף תעודות הסל כולו.
תכלית, חברת תעודות הסל השנייה בגודלה בענף שמנוהלת ע"י דוד אללוף ואיל סגל, ונמצאת בשליטת בית ההשקעות מיטב דש, רשמה גידול של כ-6% בנכסיה מתחילת השנה, ונתח השוק שלה עומד על כ-29%.
מנגד, קסם, השחקנית הגדולה בענף התעודות שנמצאת בשליטת אקסלנס וחולשת על כ- 31% מהשוק, סיכמה את הרבעון הראשון עם גיוס של 251 מיליון שקל בלבד, המהווים גידול של כ-3% בנכסי החברה.
מי שבלטה לטובה מלבד תכלית הייתה הראל סל, השחקנית הקטנה בענף שנכסיה מהווים כ-12% מהתעש'ייה. החברה, שמנוהלת ע"י אורי שור, גייסה כ-850 מיליון שקל ורשמה גידול של כ-10% בנכסיה.
קרנות הנאמנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
