חבילת הסיוע הצבאי מארה"ב, שבמסגרתה מקבלת ישראל מענק שנתי בסך 3.1 מיליארד דולר לרכישות נשק, רובו מיצרנים אמריקאים - מוצתה כמעט כליל. למעשה, כל המנות השנתיות של הסיוע עד 2018, מועד פקיעתה של חבילת הסיוע הנוכחית, כבר תוקצבו לעסקות רכש שונות, בעיקר מטוסי הדור הבא של ישראל, המפציץ החמקן 35-F, מטוסי תובלה ונגמ"שים כבדים.
מה עושים כדי לממן עסקה מפתה חדשה, כגון רכישת מטוסי "אוספרי" (22-V), שמסוגלים להמריא אנכית, כמסוקים? הפיתרון שמצאה ממשלת ישראל: לוקחים הלוואה בסך יותר שני מיליארד דולר, כאשר הערבות להלוואה היא, למעשה, אמונה שארה"ב תסכים להעניק לישראל חבילת סיוע נוספת, השלישית במספר, מ-2018 עד 2028. איך יודעים שתינתן חבילה נוספת? נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הבטיח זאת אשתקד. בכל אופן, רק מגעים ראשוניים על כך החלו, והחבילה העתידית עדיין אינה נמצאת על סדר היום של הקונגרס שצריך לאשרה.
ברברה אופל-רום, כתבת "דיפנס ניוז" בישראל, חושפת את עסקת המימון הסבוכה בגיליון החדש של השבועון.
הרקע: במהלך ביקור בישראל באפריל אשתקד, הודיע שר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל, כי ארה"ב "תהיה מוכנה להעמיד לרשות ישראל יכולות צבאיות מתקדמות חדשות כדי לחזק את יתרונה האיכותי על צבאות אויביה", לרבות מטוסי "אוספרי" ותחמושות חכמות. כעבור חדשיים, ביוני, הגיע שר הביטחון, משה יעלון, לוושינגטון לקידום עסקה זו וטס ב"אוספרי" בחברת הייגל. יעלון התאהב במטוס. על פי הודעה לכתבים ישראלים בוושינגטון, שהפיצה לשכת שר הביטחון, אמר יעלון אחרי הטיסה: "מדובר בכלי מרשים מאוד, עם יכולות של מסוק ומטוס ויכולת תמרון מאוד גבוהה. הוא ממריא ונוחת כמסוק; יש לו יכולת תמרון ייחודית ומהירות של מטוס. כלי זה יקנה יכולת ייחודית לזרועו הארוכה של צה"ל".
וכך, ההתלהבות של יעלון ומפקדי חיל האוויר ממטוסי "אוספרי" הניעה את ממשלת ישראל לתת אור ירוק לרכישתם למרות הפקק הזמני בצנרת הסיוע. "דיפנס ניוז" מגלה, שלהחלטה זו קדמו חודשים רבים של דיונים פנימיים בירושלים ו"התנגדות ביורוקרטית" של משרד האוצר, אך בסופו של דבר החליטה הממשלה לאשר נטילת הלוואה מסחרית של יותר משני מיליארד דולר למימון העסקה. ההחלטה הזו היתה מושתתת על ההנחה שישראל אכן תקבל חבילה נוספת ב-2018, על סמך הבטחתו של אובמה. ההחלטה לתת אמון בהבטחה זו התקבלה למרות הסתייגויות ישראל מהאג'נדה המזרח-תיכונית של הנשיא וספקות עמוקים לגבי יכולתו למנוע התחמשות גרעינית של איראן.
לדברי השבועון, ישראל ביקשה תחילה מארה"ב ערבויות להלוואת גישור בסכום האמור מתוך כוונה שההלוואה תיפרע באמצעות חבילת הסיוע החדשה העתידית. אולם וושינגטון דחתה את הבקשה הישראלת בנימוק, שהחוק בארה"ב אוסר על הממשל לתת ערבויות להלוואות שמבוססות על חבילות סיוע שעדין אינן קיימות.
הפיתרון שנמצא: תכנית לדחיית תשלומים (deferred payment plan), או DPP, שלפיה תשלם ישראל רק ריבית ועמלות לאורך חייה של חבילת הסיוע הנוכחית. הקרן תיפרע בעיקר באמצעות החבילה החדשה, החל ב-2018, אם היא אכן תאושר.
מקור אמריקאי אמר ל"דיפנס ניוז": "על פי עורכי הדין שלנו, התכנית הזו אינה הלוואה באמצעות ערבויות ממשלתיות אמריקאיות. יצרן המטוס צריך לקבל תשלום... ואנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לפשט הסדרים לדחיית התשלומים". המקור לא הסביר כיצד תתבצע ההלוואה לישראל ומה יהיה מקורה.
אולם המקור הודה, שכל ההסדר הזה מבוסס על אמון עיוור של שני הצדדים, ישראל וארה"ב, במשהו שטרם התממש, כלומר חבילת הסיוע העתידית. "דיפנס ניוז" מציין, ש"האמון העיוור" הזה חולל דיונים אינטנסיביים בירושלים בין פקידי משרד האוצר, רשויות רגולטוריות וגורמים פוליטיים שמטילים ספק בכל ההסדר המוצע. הסיכון הגבוה שטמון בהסדר לדחיית תשלומים, שמבוסס על הסכם סיוע אמורפי, שטרם אושר, מוסיף להיות מקור לדאגה בעיני גורמים רבים בישראל.
רק לאחר שוושינגטון הסכימה לספק מכתב כוונות, שמאשש זיקה בין עסקות נשק שנשענות על תכנית לדחית תשלומים לבין חבילת סיוע עתידית, התקבלה עמדת משרד הביטחון והממשלה אישרה את הסדר המימון המוצע למטוסים הנחשקים.
דני איילון, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, אמר ל"דיפנס ניוז", כי ישראל יכולה לבנות על חבילת סיוע חדשה ב-2018 הן בגלל התמיכה של אובמה בחבילה כזו והן בגלל התמיכה המתמשכת של הקונגרס ב"שותפה האסטרטגית העיקרית שלנו במזה"ת", כלומר ישראל.
בהנחה שהתכנית לדחיית תשלומים תאושר סופית בחודשים הקרובים, ישראל תוכל להיות המדינה הראשונה בעולם, אחרי ארה"ב, שתקבל מטוסי "אוספרי", לדברי מקורות ישראלים ואמריקאים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
