"העולם הדיגיטלי ויתרונותיו אינם מוגבלים לעסקי עמק הסיליקון", מצהירה הודעת הפתיחה של כנס Netexplo - גוף בינלאומי בלתי תלוי, שפועל בחסות אונסק"ו, ארגון האו"ם למדע ולתרבות. נט-אקספלו הוקם לפני כשבע שנים, במטרה לעקוב אחר מגמות החדשנות המובילות בכל העולם, ולקדם את התעשיות המסורתיות לעבר העולם הדיגיטלי.
בכנס השנתי שנערך בשבוע שעבר במטה אונסק"ו בפריז, הוזמנה פרופ' מיכל איתן, העומדת בראש התוכנית לתואר שני בעיצוב באקדמיה בצלאל, להציג את הקשר המתהדק בין פיתוח, עיצוב וטכנולוגיה.
איתן, שנכנסה לתפקידה השנה, הקימה בבצלאל מסלול להתמחות בעיצוב וטכנולוגיה, הייחודי בתחומו בעולם. לכנס הוזמנה כאחת משישה נציגי אקדמיות בעולם, לצד פרופסורים מתחומי מדעי המחשב, ניהול ופיננסים, ממעבדת המדיה ב-MIT, מהאוניברסיטה הטכנולוגית בסידני, ומאוניברסיטאות בסינגפור ובקייפטאון.
"משימתנו היא לגלות את הפרויקטים החדשניים ביותר מכל היבשות, מיזמים מעוררי השראה והזדמנויות עסקיות, בשווקים בעלי פוטנציאל הצמיחה העסקית הגבוה ביותר", נאמר בהגדרות הכנס העולמי. "רק 2% מהחברות בעולם הן דיגיטליות ואנו מספקים כלים ל-98% הנותרות, להכרת התרבות הדיגיטלית החדשנית, לשפוך אור על השווקים העתידיים ועל היתרונות התחרותיים הנחוצים לחברות ולעסקים כיום".
"היוזמה להקמת נט-אקספלו יצאה דווקא מחברות בתעשיות המסורתיות, שהחליטו לחפש אופק פיתוח עתידי, באקלים המשתנה של תעשיות דיגיטליות", מסבירה איתן. "זהו גוף רב-לאומי, שמסייע בפיתוח חדשנות באמצעות מעקב אחרי טרנדים של פיתוח דיגיטלי ברחבי העולם. בכנס השנתי יש סקירה של הפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים המשפיעים היום על העולם המסחרי - בעזרת חברות חיזוי ומחקר טרנדים.
"בין מאות הפרויקטים שמגיעים מכל העולם לתחרות החדשנות, בולטים מדי שנה הפרויקטים ישראליים". השנה בין הזוכים בתחרות היה פרויקט ישראלי - אפליקציית wibbitz, שהופכת טקסט עיתונאי לסרטון של 15 שניות, שפיתחו שני יוצאי החממה הבינתחומית של תוכנית זל ליזמות. ברשימת מאה המובילים היו לפחות עוד שלושה פרויקטים ישראליים.
"אם מסתכלים על חדשנות בעולם - יש שני מרכזים עולמיים: עמק הסיליקון ותל-אביב. בכנס דיברתי על כך שבישראל מתקיימים תנאים שמעודדים חדשנות". איתן, שנמנתה עם צוות הניהול של צ'קפוינט בשנותיה הראשונות של החברה, מאמינה בשוק הישראלי כחממה להצמחת חדשנות.
"מתקיימת כאן מערכת אקולוגית של עולם קטן וקבוצה גדולה של בעלי ידע, שנותנים את הדעת על התמונה, ורואים מה חסר. על מנת לייצר אקלים של חדשנות, צריך להסתכל על המפה כל הזמן ולבדוק מה חסר לנו - כסף, מהנדסים, מערכות תמיכה. כעת חסרה השכלה של עיצוב לסוג זה של תעשיות מתקדמות".
מהפכת הדפסת התלת-ממד
את בצלאל הכירו אנשי נט-אקספלו בעקבות פרויקט ייחודי: בשנה שעברה הגיע לרשימת הפרויקטים המובילים בעולם פרויקט מחקרי של המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, בשיתוף עם חברת ג'נרל מוטורס (GM). חלון רכב שהופך לצג מגע אינטראקטיבי, חידוש שאינו מעשי עדיין, אבל יש לו היתכנות טכנולוגית ויישומית. איתן: "למעשה מדובר במשטח קיים ונגיש, שיכול להפוך למוקד מידע ולאמצעי תקשורת". הפרויקט, שנקרא WOO - Windows of Opportunity, זכה להתעניינות רבה כשהוצג בתערוכות עיצוב וטכנולוגיה בעולם.
"אחרי שבמשך עשורים התייחסו לעיצוב כמעטפת אסתטית המשלימה את פיתוח המוצרים, התפיסה משתנה, והעיצוב זוכה למקום של כבוד כבר בשלבי הפיתוח הראשוניים. חברות שעוסקות בפיתוח מוצרים עתידיים מבינות כיום שיש להטמיע עיצוב וחשיבה על ממשק המשתמש כבר מראשית הדרך".
הדבר בא לידי ביטוי בהתעניינות שבה התקבלו דבריה של איתן בכנס. "שתי מגמות בולטות בין הטרנדים המרכזיים בעולם כיום, ושתיהן עתירות עיצוב. האחת היא מהפכת הדפסת התלת-ממד, שבעתיד יתכן ותחליף את הייצור ההמוני בייצור פרסונלי, בהתאמה אישית ובזירה הביתית. השני הוא האינטרנט של חפצים (internet of things) - מוצרים המתקשרים ביניהם ואוגרים ומוסרים מידע, לשירות המשתמש".
לדברי איתן, בשנה האחרונה, בעקבות הוזלת מחיר הסנסורים המשולבים במוצרים "חכמים", הבשילה מגמה זו. "אם בעבר רשת האינטרנט חיברה בין מקורות מידע ואנשים, כיום כל מוצר יכול להכיל קישוריות. הכיסא הוא כבר לא רק כיסא, הוא יכול להיות פלטפורמה למידע על מצב חוליות הגב, המשקל ואופן הישיבה שלי.
"אני מאמינה שמעצבים הם חלק אינטגרלי בהובלת התעשיות החדשות, שקמות כיום. הם לא רק נותני שירותים ועוסקים בקישוט - שיהפכו את הפיתוח ליפה יותר עבור הצרכן.
- כלומר, המעצב צריך לחקור היום את כל היבטי השימוש.
"זה חלק מהעניין. לצד הפיתוח הטכנולוגי, יש צורך להטמיע את התאמת המוצרים למשתמש - אם מדובר במזעור של מכשירים רפואיים לשימוש ביתי או בהנגשה של מוצרים טכנולוגיים לשוק הפרטי. הפיתוח כבר לא יכול להיות פונקציונלי בלבד אלא חייב להיות מוכוון למשתמש, לצרכן - ובזה מעצבים נותנים ערך.
"זו המשמעות של התואר שפתחנו של עיצוב וטכנולוגיה. אני לא אהפוך את המעצב לאיש טכנולוגיה או את המהנדס למעצב - אלא אאפשר להם לפתח שפה משותפת, 'להרים את מכסה המנוע', אנחנו קוראים לזה, שיבינו איך העסק עובד. התוכנית לתואר שני בנויה על השילוב בין השניים".
מוצר אחרי בן אדם
הדוגמה היותר מוכרת של מוצרים "מתקשרים" היא מחשוב לביש. נעליים, שעוני-דופק וצמידים, המשמשים ספורטאים למשל, המודדים ומדווחים על מרחק, מהירות ריצה, קצב לב וכד'. איתן: "יש מוצרים שהמחשוב שלהם פחות צפוי. בפריז נסעתי במכונית חשמלית להשכרה, שהיא חלק מפרויקט עירוני - הרכבים פזורים ברחבי העיר בחניות ייעודיות. אור כחול מודיע שהרכב פנוי לנסיעה. לכל מנוי יש פרופיל השמור במאגר המידע, וכאשר הוא שוכר את הרכב, הכיסא מתכוונן לפי גובה הנהג ומתאים לו את המרחק מההגה והדוושות ואפילו את זווית הגב המועדפת.
"יש לכך כמובן השלכות משמעותיות על פרטיות ומעקב אחר אנשים. זוהי מערכת שיודעת לזהות את המשתמש, וצוברת עליו מידע. המוצר לומד אותך. לבוש שיודע לזהות את רמת הסוכר בזיעה, או אסלה שיודעת לנתח בדיקת שתן ולדווח לחברות הביטוח.
"באחת ההרצאות בכנס דובר על המודל של בית הכלא הראשון בעולם - שנבנה כחלל עגול וחשוף, ללא פינות להסתתר בהן. גם היום אנחנו חשופים במיוחד, באמצעים דיגיטליים ותקשורת בין מכשירים".
את הקשר הטכנולוגי מממשים בבצלאל בשיתופי פעולה עם מעבדות המחקר של חברות מסחריות, כמו זה שהוזכר עם ג'נרל מוטורס, עם חברות הייטק ועם מוסדות כמו מכון וייצמן למדע.
"אנחנו מאמינים שמעצבים היום צריכים ללמוד לעבוד עם חומרי גלם חדשים, חומרי הגלם של הטכנולוגיה. הדבר תקף הן במוצרים בעלי קישוריות, והן בדמוקרטיזציה של הייצור - כדוגמת מדפסות התלת-ממד.
"תיאורטית, מדברים על אפשרות של ייצור פרטני מוחלט. זוהי כלכלה חדשה שמבוססת על מודל הפוך מהתהליך הגלובלי של העברת מוקדי הייצור לשווקים שהוזילו את התהליך. ממוצרים שלא כדאי לייצרם אלא אם הם בכמויות של מיליונים ובייצור זול בסין, היום מדברים על מעבר לפרסונליזציה של הייצור. המימוש של ייצור ביתי עדיין רחוק, אבל החברות הגדולות בעולם כבר מתעניינות ונכנסות לכך. וגם לכך דרוש מעצב, שייתן את האפיונים האיכותיים".
איתן מציגה הזדמנות דו-צדדית - לאנשי העיצוב והטכנולוגיה: "אם מסתכלים על הכלכלה בישראל ועל חברות סייבר, אפליקציה וביטחון, פתאום יש למעצבים הזדמנות להיכנס בשלב היזמי ולהיות חלק מצוות הפיתוח של החברה מראשיתה. מיחשוב ומדע תמיד נתפסו כחלק מהחדשנות, כעת מבינים שהעיצוב הוא החוליה החסרה".
ובחזרה לנקודה הישראלית. לפי איתן: "לכל החברות הגדולות בעולם יש מרכזי חדשנות בישראל - זה לא מקרי.
אחד הגורמים להצלחה הגדולה של ישראל הוא הצבא. זה צבא חובה, שבוחר את הטובים ביותר למקצועות הטכנולוגיים - ויוצר שכבה של אנשי מקצוע מעולים. נותן להם אפשרות ללמוד במרוכז ולנהל פרויקטים גדולים בגיל צעיר. הם יוצאים מהצבא עם ניסיון, עם ידע ועם נטוורקינג". בזווית העיצוב, אגב, התעשיות הביטחוניות מספקות לא מעט עבודה לחברות עיצוב ישראליות. אולם מרבית הפרויקטים בתחום זה חסויים, גם כאשר הם עוברים ליישומים אזרחיים.
בין הפרויקטים החדשניים שפותחו בבצלאל, מציינת איתן אחד שנראה במלוא הדרו במרתון ירושלים, לפני שבועיים: "זה היה מעין פיילוט למוצר בפיתוח, שמיועד לשימוש באזורי אסון. עמוד אור שאמור לסמן למרחוק היכן פועלת תחנת סיוע ושניתן יהיה לראותו ממקומות רבים".
עוד מוצר חדשנות ישראלי, ייחנך במוזיאון העיצוב חולון בשבוע העיצוב שיתקיים בפסח (ראו מסגרת): פרויקט אינטראקטיבי חדש, בשיתוף עם מוזיאון העיצוב בלונדון - שבמסגרתו יוצבו שתי עמדות זהות בשני המוזיאונים, שיאפשרו למבקרים בחולון ובלונדון לחלוק עולם וירטואלי משותף.
פסח - חג החדשנות
שבוע העיצוב בחולון מתחבר לילדות ולדמיון בתערוכות איור, מגרשי משחקים ו"משחקי מנהלים"
שבוע העיצוב חולון יתקיים גם השנה בחול המועד פסח ובמרכזו תערוכה חדשה שתיפתח במוזיאון העיצוב חולון. בנוסף, יתקיימו יריד מעצבים ברחבת המדיטק, ותערוכות עיצוב בגלריות העירוניות, בקניונים ובאזור התעשייה.
התערוכה "משחקים במוזיאון העיצוב" חוקרת ומשקפת את מרחבי הדמיון לילדים, כפי שהם נוצרים בידי מאיירים, מעצבים ואדריכלים, באיור העכשווי ובמגרשי המשחקים במרחב הציבורי.
תערוכת האיור שאצר יובל סער עוסקת בדמותו של הילד כפי שהיא משתקפת באיורים לספרי ילדים עכשוויים בישראל. בחלל נפרד במוזיאון מוצגת תערוכה שאצרה גלינה ארבלי, המזמינה להיכרות מחודשת עם עולם מגרשי המשחקים - מקומות מאורגנים שמספקים לילדים מרחב מוגן לתנועה והתנסות באוויר הפתוח. התערוכה "תור הזהב" בגלריית החווה עוסקת אף היא בחוויית הילדות ובוחנת כיצד הנוסטלגיה צובעת בזהב את זיכרונות הילדות שלנו.
באולם התצוגה של חברת פיטרו, באזור התעשייה חולון, נפתחת כבר היום (ה') תערוכה אינטראקטיבית בשם "משחק מנהלים". בתערוכה שאצר המעצב טל גור, הופכת סביבת העבודה למגרש משחקים של רעיונות וכר פורה לחדשנות.
שבוע העיצוב חולון, מרבית האירועים יתקיימו בתאריכים: 16.4.2014-24.4.2014. לפרטים: www.holon.muni.il