פימי מתחילה לעבוד בגילת: היו"ר לוינברג יפנה את מקומו

אחרי יותר משני עשורים (למעט הפסקה קצרה באמצע), צפוי עמירם לוינברג, יו"ר גילת לוויינים, לעזוב בעוד כמה שבועות את החברה שהוא אחד ממייסדיה. למעשה, לוינברג הוא אחרון המייסדים שעוד נותר בחברה.

גילת עוסקת בפיתוח ושיווק של תחנות לוויין זעירות לצורכי תקשורת, ונסחרת בשווי של 210 מיליון דולר. זימון לאסיפת בעלי המניות השנתית, שפורסם אתמול, מגלה שהללו יתבקשו למנות שישה דירקטורים, בהם שניים חדשים: דב בהרב, לשעבר מנכ"ל אמדוקס ויו"ר התעשייה האווירית בשנים 2011-2013, וד"ר צבי ליבר, שימונה כדח"צ.

אך הסיפור המעניין הוא דווקא מי שנעדר מהרשימה, לוינברג. בזימון נכתב כי "לוינברג, שמכהן כעת כיו"ר הדירקטוריון, לא מבקש להיבחר מחדש". נראה כי במקרה זה רצונו של לוינברג לפרוש מגילת ולפנות לכיוונים אחרים משתלב היטב עם רצונה של בעלת המניות הגדולה בגילת, קרן פימי של ישי דוידי, לבצע שינוי בדירקטוריון, כחלק מתהליך ההשבחה שהיא מבקשת להוביל בחברה. וכך, החלטה על עזיבת לוינברג התקבלה בהסכמה הדדית.

את מקומו של לוינברג יתפוס כנראה בהרב, שצירופו לדירקטוריון עשוי לתרום לגילת בתחומי הפעילות העיקריים שלה. לבהרב ידע רב שנצבר עם השנים בתפקידו באמדוקס, בעיקר בתחום הסלולר, אשר גילת פועלת בו, גם אם מכיוון שונה. נוסף על כך, הניסיון שלו בתעשייה האווירית, אשר לה פעילות בתחום הלוויינים, עשויה אף היא לתרום לגילת.

הצעד האקטיבי הראשון של פימי

גילת הוקמה ב-1987 על-ידי קבוצת המייסדים, שכללה את האחים עמירם ויהושע לוינברג, יואל גת, גדעון קפלן ושלמה תירוש. לאורך השנים כיהן לוינברג (58) בתפקידים שונים בחברה, ובהם גם מנכ"ל גילת בין השנים 2005 ל-2011. בסוף אותה שנה הוא עזב את התפקיד והוחלף על-ידי ארז ענתבי, על רקע תיקון 16 לחוק החברות, שחייב אותו לבחור בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל. פרישתו הצפויה מגילת לא תהיה הפעם הראשונה שהוא עוזב את החברה. במשך כשנתיים בעשור הקודם לא היה לוינברג חלק מגילת, אך חזר אליה ביוזמת קרן יורק, שהיום היא בעלת המניות השנייה בגודלה בגילת (14.2%) אחרי פימי (23.2%).

השינוי בדירקטוריון הוא הצעד האקטיבי הראשון שמבצעת פימי בגילת, וזאת לאחר שהחלה ברכישת מניות החברה לפני שנה וחצי. לפני כחודשיים רכשה קרן פימי חלק ממניותיה של קרן יורק בגילת, והפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה.

ההיסטוריה של גילת כוללת זינוק לשווי שיא של כ-4 מיליארד דולר בשנת 2000, על רקע בועת הטכנולוגיה והחלומות להשתלב בשוק התקשורת המתפתח, וקריסה כואבת עם התפוצצות הבועה. השקעות עתק שאפתניות שביצעה גילת באותה תקופה (אז בניהולו של יואל גת) הובילו אותה להקפאת הליכים בשל חובות של כחצי מיליארד דולר. בהסדר נושים הפך בנק הפועלים לבעל המניות העיקרי בחברה, וההנהלה הוחלפה - כולל לוינברג, שהיה נשיא החברה ועזב. אורן מוסט מונה כמנכ"ל ושלמה רודב כיו"ר.

ב-2005 נכנסה יורק להשקעה בגילת, ורכשה את חובה של גילת לבנק הפועלים, ובהמשך המירה את החוב למניות. לוינברג לקח חלק בתהליך בדיקת הנאותות של יורק, והקרן הציבה כתנאי לחתימה על העסקה מול בנק הפועלים את חזרתו לניהול החברה.

בשנים שלאחר מכן הוביל לוינברג מהלך Turnaround בגילת. בתקופתו נחתם הסכם למכירת גילת לקבוצת משקיעים ובהם מבטח שמיר, אך מאוחר יותר ההסכם בוטל, והצדדים האשימו זה את זה בביטולו. השווי שבו גילת הייתה אמורה להימכר היה 475 מיליון דולר, יותר מפי שניים משוויה הנוכחי.

הסכם ההעסקה של לוינברג כיו"ר גילת היה אמור להסתיים רק בסוף 2014, אך לפי תנאי ההסכם ניתן לסיימו קודם לכן, בהודעה מוקדמת של חודשיים בשכר. ההסכם קובע שבתפקיד הנוכחי מכהן לוינברג בחצי משרה, בשכר חודשי של 55 אלף שקל.

2013 הייתה שנה לא טובה לגילת, עם ירידה של 13.5% בהכנסות לכ-235 מיליון דולר, ומעבר מרווח להפסד של 17.9 מיליון Non-GAAP. במקביל, החברה גם פיטרה כמה עשרות עובדים.

 מניית גילת