ביום שישי האחרון שב בנק ישראל והתערב בשוק המט"ח תוך שהוא רוכש כמה עשרות מיליוני דולרים. רכישה זו הגיעה לאחר שסל המטבעות חצה את רף 82 הנקודות בדרכו לשפל של עשור, תוך שהוא מתקרב לשפל כל הזמנים.
מחזורי המסחר בימים האחרונים, בפרט ביום שישי, היו נמוכים ומוכרים גדולים שיתרמו להתחזקות השקל לא היו בשוק אולם המניפולציה שמתרחשת כבר זמן רב בשערו בלטה במיוחד ביום חמישי האחרון.
לאחר נאומו של נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו מריו דראגי, שהכריז על נכונות גוש האירו להתחיל במהלך הקלה כמותית, התחזק הדולר כלפי רוב המטבעות המובילים, בעיקר לעומת האירו. התחזקות של אחוז בשער הדולר כלפי האירו אמורה במצב נורמאלי להביא להתחזקותו מול השקל על פי משקלו היחסי בסל המטבעות.
במצב כזה היינו צריכים לראות פיחות של שתי אגורות בשער השקל לעומת הדולר למרות זאת ניתן היה להבחין היטב כיצד המניפולטורים ששולטים על מערכות הציטוטים, לא מאפשרים לדולר להתחזק.
כתוצאה מכך התחזק השקל לעומת האירו באחוז שלם. זה כמובן יצר מצב פיקטיבי של מכירות מט"ח כשסל המטבעות יורד לשפל שלילי של למעלה מעשור. אירוע זה מצטרף לשורה ארוכה של אירועים מעוררי תמיהה היות הם פועלים אך ורק בכיוון אחד-התחזקות השקל.
כשקורה מצב הפוך והדולר נחלש מול האירו, מקבל הדבר ביטוי מידי גם בשערו לעומת השקל. בנק ישראל דאג אמנם ביום שישי לתיקון העיוות תוך שהוא מנצל בחוכמה מסחר דליל על מנת להשפיע משמעותית על השערים. אולם בשעות הערב של יום שישי דאגו הנשמות הטובות לקיזוז מיידי.
נשאלת השאלה האם זו הדרך הנכונה להתמודד. כל עוד מדובר בעודפי היצע ולא דואגים לצמצם אותם, יש מקום לאזן אותם באמצעות רכישות, אותן מבצע הבנק, ועסקות החלף, אותן מבצע האוצר. פערי הריבית היום תורמים לכך שעלות הרכישות הופכת להיות אפסית.
אולם כאשר מתרחשות מניפולציות כגון זו ואחרות, בגלוי, יש מקום להתערבות ממשית יותר על מנת להפסיק את התופעות הללו שגורמות למשק נזק רב.
בשלב הראשון יש להמשיך ולהתערב בשעות בהן המסחר דליל. בנק ישראל חייב לשדר מסר שגם הוא מכיר את המשחק המלוכלך. במקביל עליו להשאיר בחדרי המסחר הבינלאומיים הוראות קנייה בהגבלת שער על מנת להפחית את אפשרויות המניפולציה. אולם מעבר לכך חייבים הגורמים המוסמכים לנקוט בצעדים שיחקרו את התופעה.
נשאלת השאלה בידי מי הסמכות לעשות זאת- בנק ישראל ? האוצר ? רשות ני"ע ? במדינת ישראל מודל 2014 אין חוק מט"ח ואין רגולציה מספקת. מישהו שרצה לעשות לעצמו חיים קלים ברשויות החליט כי חוק ני"ע יכול לכלול גם את המט"ח ונגזריו למעט עסקות המרה ורכישה. זה כמובן מאפשר למניפולציות כגון זו ואחרות המתרחשות בשוק המט"ח שלנו חדשות לבקרים ליפול בין הכיסאות כשאף גורם מוסמך אינו טורח לחקור את התופעות השליליות, למרות השלכותיהן המסוכנות על המשק הישראלי- הפגיעה האנושה ביצוא ובתעשייה המקומית.
רשות ני"ע דואגת לפרסם באותיות קידוש לבנה (ובצדק לטעמי, למען ייראו ויראו) כל עבירה של מידע פנים שהביאה לעובר העבירה ושותפיו רווח של כמה אלפי שקלים. גם על מניפולציות בשוקי המניות והאג"ח אנו שומעים חדשות לבקרים וסוחרים רבים הואשמו/הושעו בעקבות פרשות כאלו ואחרות.
האם יעלה על דעת הרשות להניח למספר גופים השולטים במניה מסוימת להריץ אותה כאוות נפשם ? בוודאי שלא. הוא הדין גם לגבי הפעילות המניפולטיבית בשוק המט"ח המקומי.
בתקופה האחרונה כבר הושעו עשרות סוחרים בבנקים מובילים בעולם כתוצאה מחקירה חובקת עולם של רשויות אכיפה ששיתפו ביניהן פעולה בחקירת מניפולציות בשערי מטבע. השקל הוא מטבע קטן יחסית שאינו נמצא מתחת לרדאר העולמי אולם הגיע הזמן שמישהו כאן אצלנו ייקח את העניינים לידיים ויעצור את התופעה.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.