ארדן: החוק החדש הוא הדרך היחידה להצלת השידור הציבורי

"הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי התשע"ד-2014" להקמת רשות השידור החדשה הוגשה היום (א') באופן רשמי. ההצעה שגובשה במשרד התקשורת נסמכת על המלצות דו"ח ועדת לנדס. כפי שפורסם בראשונה ב"גלובס", משמעותה סגירה של רשות השידור רק אחרי שתפתח אחת תחתיה - בתוך פחות משנה במארס 2015.

על פי ההצעה, כונס הנכסים הרשמי ימונה למפרק של רשות השידור ותפקידו יהיה לנהל את הרשות ואת הליך פרוקה עד למועד סגירתה. גוף השידורים הציבורי יכלול שלושה ערוצים - מה שהיום הוא הערוץ הראשון, ערוץ לילדים ולנוער וערוץ בשפה הערבית. בנוסף, יישמרו כל תחנות קול ישראל הקיימות כיום.

"אימוץ החוק החדש הוא הפתרון היחיד להצלת השידור הציבורי בישראל. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולאשר במהירות את החקיקה ובתוכה את ביטול האגרה - לאזרחי ישראל מגיע שידור ציבורי מעניין ואיכותי", אמר השר גלעד ארדן.

החוק קובע מנגנונים שונים להבטחת עצמאותו של גוף השידור הציבורי החדש שיוקם וכוללת מתווה מימוני עצמאי שיעמוד על סכום של 670-720 מיליוני שקלים, שמהווים חיסכון של כ-300 מיליון שקל בכל שנה למול המצב הקיים.

על פי החוק המוצע, "תפקידו של המשדר הציבורי הוא לקדם את היצירה הטלוויזיונית הישראלית המקורית. על מנת להגשים תפקיד זה מוצע להפנות תקציב משמעותי לטובת היצירה המקומית, ובמיוחד היצירה הישראלית האיכותית. לכן, מוצע לקבוע בתוספת סכום ההוצאה השנתית שיוציא המשדר הציבורי לשידורי הערוץ המרכזי כך שלא יפחת מ200 מיליון שקל לשנה; סכום שלא יפחת מ- 160 מיליון שקל לשידורי חדשות והאקטואליה; סכום מדי שנה שלא יפחת מ-40 מיליון שקל מדי שנה בערוץ לילדים ולנוער; וסכום מדי שנה שלא יפחת מ-20 מיליון שקל מדי שנה בערוץ בשפה הערבית.

מהסכום שיוקצה להפקות מקומיות קנויות מוצע כי 50% יוקצו להפקות דרמה ותעודה. הסכומים המפורטים בתוספת יתעדכנו מדי שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן".