המבקר: מיליון אזרחים לא יודעים מאיפה תבוא הארוחה הבאה

ערב חג הפסח מתברר כי חרף הממצאים החמורים בדוח הביטוח הלאומי מ-2011 על היעדר ביטחון תזונתי בקרב חלקים רחבים באוכלוסייה ולמרות חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי שעבר בכנסת באותה השנה - מדינת ישראל לא עמדה במחויבותה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה. כך קובע מבקר המדינה בדוח חריף על פעולות הממשלה בסוגיה זו. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, גם מציין כי הממשלה עדיין לא גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה.

אי ביטחון תזונתי (אב"ת) הוא אחד המאפיינים הקשים ביותר של עוני. משמעותו בפועל היא היעדר אפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם. ידוע גם שאי ביטחון תזונתי תורם להנצחת מעגל העוני: לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאב"ת סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני.

"עוני אינו גזרת גורל. לצד האחריות המוטלת על האדם לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו ושל בני משפחתו לשם קיומם בכבוד, מוטלת על המדינה חובה משמעותית להבטיח מינימום של קיום אנושי בכבוד לבני החברה. חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר", כותב המבקר בדוח.

"הלב דואב"

סקר הביטוח הלאומי מ-2011, שעליו נשען הדוח, מצא כי כחמישית מהמשפחות וכשליש מהמשפחות עם ילדים דיווחו כי חוו אי ביטחון תזונתי בשנה האחרונה. התופעה בלטה במשפחות גדולות שבהן ארבעה ילדים ויותר, באוכלוסייה הערבית ובמשפחות חד-הוריות. כמחצית מהמשפחות בכל אחת מהאוכלוסיות הללו דיווחו כי חוו אב"ת.

ב-2011 היו בישראל 308 אלף משפחות (894 אלף נפשות), שבהן 360 אלף ילדים, אשר דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה.

מבדיקת "גלובס" עולה כי בסקר שנערך שנה לאחר מכן (2012), חל שיפור קל בלבד במצב הביטחון התזונתי של התושבים בישראל. בנוסף, בזמן שבחלק מהאוכלוסיות המצב הוטב, בחלק אחר המצב אף הורע. כך למשל, רמת האב"ת בקרב משפחות שבהן ראש המשפחה עד גיל 30, עלתה מ-15.6% ל-17.6%. כמו כן, שיעורי הסובלים מאב"ת נותר גבוה בקרב ערבים (46%), חרדים (24%) ומשפחות עולים (16%).

המבקר קובע כי הממשלה לא גיבשה מדיניות כוללת, הקצתה סכומים נמוכים לטיפול בנושא והמשיכה להישען על משאבי המגזר השלישי (עמותות וכדומה) כגורם המממן את הפתרונות למשפחות הנזקקות. כל אלה מצביעים, לדברי המבקר, על "מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי".

כיום הממשלה מסייעת למשפחות בקשיים באמצעות שלושה מקורות. האחד, קצבאות הביטוח הלאומי שרובן קוצצו במשך השנים. השני, מפעלי ההזנה בבתי הספר שהוגבלו החל מהשנה לבני 3-8 בלבד. השלישי, תמיכה בחלק מעמותות המזון מכספי עיזבונות; לדברי המבקר, מדובר בכלי לא אפקטיבי בשל העובדה שלרוב מדובר בסיוע חד-פעמי ובכל מקרה, העמותות הן אלה שקובעות מתי וכיצד יינתן הסיוע.

"יישום המדיניות הקיימת של תמיכה בעמותות מזון מעלה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית אי הביטחון התזונתי חריפה, ובפרט בחברה הערבית", נכתב בדוח.

עוד קובע המבקר כי היעדרה של מדיניות ממשלתית כוללת בכל הקשור לנזקקות למזון גורם לטיפול לא שוויוני במשפחות הנזקקות. במצב זה, אומר המבקר, אין הכוונה לגורמי הרווחה בשלטון המקומי וכל רשות פועלת באופן אחר ובעיקר, תוך הסתמכות על תורמים ומתנדבים בעמותות הסיוע והמזון.

"הלב דואב כאשר קוראים על משפחה עם ילדים שהמקרר בביתה ריק ממוצרי מזון או על משפחה שסיפרה כי לא רכשה פירות וירקות מפאת מצוקה כלכלית, כפי שמפורט בדוגמאות המובאות בדוח. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה מאות אלפים מתושביה מדווחים על אי ביטחון תזונתי", כותב המבקר.

נציין כי בינואר השנה הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, כי הממשלה תקצה 200 מיליון שקל לתוכנית לביטחון תזונתי. תוכנית זו כוללת את הרחבת מפעל ההזנה בבתי הספר, מימון 27,500 מנות חמות לאוכלוסייה הנמצאת במסגרות רווחה וסיוע במזון ל-24 אלף משפחות.

 כך מטפלת ממשלת ישראל בנזקקים