בזכות הנשים במשרד האוצר

1. לא להכיר כהוצאה לצורכי מס על שכר בכירים שמעל 3.5 מיליון שקל לשנה - יוזמתו החדשה של שר האוצר יאיר לפיד- משחררת קודם כול את המדינה - משלמי המסים - ממימון חלקה בהוצאה, בעלות העודפת של המשכורות המוטרפות למנהלי הכסף הגדול.

מימוש שלב זה, שלב א', נובע מהחלטה של השר ומשרד האוצר, במסגרת השליטה ברשות המסים. על זה אפשר כבר לסמן הצלחה.

שלב ב' נוגע לדירקטורים בבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, בגופים מנהלי כספים של אחרים. עד היום עמדתם בענייני שכר בכירים הייתה צפויה - אנחנו ניתן למנהלים כמה שיותר כדי שיסכימו להישאר וגם ישאירו - ייטיבו עמנו כדי שמשיך לשחות בסיר הבשר. מעכשיו זה יתחיל להיות בעייתי: הם יצטרכו לשכנע את בעלי המניות שהכי כדאי להם לממן מכיסם גם את המס העודף - כלומר לשלם עוד כמה מיליונים נוספים - למרות שזה ייגרע מהנכס שבידיהם, בשווי חברה, בגובה הדיווידנד וביחסי הציבור השליליים.

מה יעשו? רובם ימצאו את הדרך להמשיך למרוח את הציבור בתקווה שהמשבר הגדול - התערבות ממשלתית בשכר - תגיע רק אחרי שהם יסיימו את הקריירה הדירקטוריונית שלהם. האם יימצא דירקטור אחד שייצא נגד המערכת? שלב ג', הצבעות באסיפה הכללית - זה השלב הקריטי. כוח ההצבעה באסיפה נתון בידי הגופים המוסדיים.

החתולים שתפקידם, חובתם, לשמור על השמנת של הציבור. עד היום גם עמדתם של אלה הייתה צפויה: נאשר למנהלי הבנקים וחברות הביטוח את החגיגות שלהם, אחר כך הם יאשרו את החגיגות שלנו. יד רוחצת יד. מעכשיו הם במלכוד.

מצד אחד, האינטרס האישי שלהם הוא להמשיך בדרך ההדדיות המעוותת, מצד שני התחרות ביניהם מ תחזקת, והציבור, זה שמממן את שכרם בדמי ניהול כבדים - כבר קצת פחות מבוהל. אנשים מדברים ביניהם, מבינים שעושים עליהם סיבוב, מבקשים תשובות (עדיין בגמגום), ובעיקר: יכולים לעבור מבית השקעות אחד לאחר.

מספיק שמנהל מוסדי אחד יחליט לקלקל את המשחק השיתופי, לבלוט מעל כולם, לעבוד למען המשקיעים שלו, לקבל כותרות תמיכה וכך לגרום לאחרים להעביר אליו את החסכונות - אז יש סיכוי שהתנהלות נכונה ותחרותית תגבר על האינטרסים האישיים.

2. אם "הערת האזהרה" הזו לא תשנה את תאוותנות היתר, אם השוק לא יאמץ את רמיזות השלב המידתי הזה, אם שחקני הכסף הגדול ימשיכו בדרכם הקלוקלת לדאוג רק לעצמם - יצטרך להגיע מהלך חדש: עליית מדרגה בשליטת ממשלה בגובה שכר המנהלים. ראוי לא להגיע לזה.

3. רק משרד אוצר שמנוהל על ידי נשים,יעל אנדורן, מיכל עבאדי ודורית סלינגר, יכול להציג מהלך כל כך חכם וכל כך חשוב כזה. כצפוי, כמה מהגברים בהנהלת האוצר בהחלט לא אוהבים את זה.

4. בנק ישראל מתבכיין. לא שיתפו אותנו במהלך. אז קודם כול לפיד עצמו דיבר עם המפקח על הבנקים דודו זקן. הוא יידע אותו מטעמי נימוס - שכן ההחלטה כולה היא של רשות המסים שהוא אחראי היחיד שלה. חוץ מזה - לזקן, לנגידה קרנית פלוג ולקודמה סטנלי פישר היה הרבה זמן לעשות את הסדר שלהם בבנקאות כמובילה היסטורית של התנפחות שכר הבכירים. הם את שלהם כבר עשו - והתוצאה כבר נצפית בהחלטות שכר הבנקאים האחרונות השואפות ל-10 מיליון שקל בשנה.