מנכ"ל ברודקום: "העשרנו הרבה אנשי הון סיכון אצלכם"

סקוט מק'רגור, מנכ"ל ענקית השבבים ברודקום, מרצה באירוע באולם הכנסים של מלון Xijiao בשנחאי ואינו נראה כמי שמבשר על מהפכה בתחום העיסוק שלו. בכלל, מק'רגור (57), אינו נראה טיפוס של מהפכות. הוא יותר משתלב בסכמה הסימבולית של רואה החשבון האפור שגר מעבר לכביש. זה שחי חיים שרחוקים מאוד מכל ריגוש.

אבל במשך קרוב ל-40 שנות קריירה, הספיק מק'רגור להיות בתפקידי מפתח במספר מהפכות טכנולוגיות בתחומי התקשורת והרכיבים האלקטרוניים, ולפחות במהפכה אחת משמעותית בתחום המחשוב האישי כאשר הוביל את צוות הפיתוח של מיקרוסופט למערכת המקורית של Windows בתחילת שנות ה-80.

מספר שעות לאחר האירוע, בראיון בלעדי ל"גלובס", מק'רגור ממשיך לדבר על מהפכה. במבט מקרוב, הניצוץ בעיניים מעיד כי הוא מעוניין להחזיק בתפקיד בולט במהפכה נוספת שבדרך. הפעם, מדובר במרחב שסביבנו - כולל בגדים, חפצים שונים, ואמצעי אלקטרוניקה בכלל - שיהפוך באמצעות רכיבי המחשוב והתקשורת להרבה יותר חכם. החלק של ברודקום בטרנד החדש - כספקית מובילה של שבבים - הוא בעיקר באמצעות מכלול רכיבים שיספק את התשתית לקישור בין החפצים והעברת מסרים ביניהם. "זה דומה, אבל שונה", מתייחס מק'רגור למהפכה שאולי בדרך לעומת המהפכה שהיה שותף לה בתחום המחשוב האישי, "המטרה של מערכת ה-Windows וה-PC הייתה לשים מחשב בידיים של מי שלא הייתה לו נגישות לציוד מחשוב. כעת, זה יותר להרחיב את הנגישות לטכנולוגיה מאשר לספק את הבסיס שלה. זה יותר כמו להפוך את הטלפון החכם לאקססורי (במובן של פריט נלווה לתעשיית הביגוד - ש.ש). כך שזה לא כ"כ בסיסי כמו שהיה אז, אבל זה יכול להיות הרבה יותר גדול מבחינת ההיקפים".

המחשוב הלביש (Wearable), או באופן כללי יותר 'האינטרנט של הדברים' (IoT) , אכן מאפשרים חזון מרגש עבור כל חובב טכנולוגיה. וכגודל החזון והדמיון - כך גודל ההזדמנויות. לראשונה, תתאפשר מכירה של אביזרי חומרה חכמים שהם חלק מהמרחב הסטנדרטי הסובב אותנו, שיקושרו ביניהם בכל העולם. החיבור הזה, בין, נניח, צמיד בישראל למסד נתונים של חברת אלקטרוניקה סינית, יכול לספק אין-ספור רעיונות יישומיים. ולמק'רגור לא חסר מה להציע: "תחשוב על טבעת שמחוברת לטבעת דומה שאתה נותן לבן הזוג, וכל פעם שאתה בצד השני של העולם בן/בת הזוג מרגישים כשאתה נוגע בטבעת ומודעים לכך שאתה חושב עליהם. זה דבר שיהיה זול לפתח, לא יהיה יקר לקנייה ויהיה ממש כיף להשתמש בזה. זה סוג המוצרים שלא היית יכול לדמיין בעבר. כל מה שצריך זה טלפון חכם ובלוטות', ואז אתה יכול להתחבר לכל דבר בעולם".

אבל עם כל הכבוד לחזון, יש גם ביקורת על הטרנד החדש. "בזמן הקצר, אנחנו משווים בין המחשוב הלביש לקונסולות המשחקים - קטגוריה של מוצרים שימושיים שכיף להתעסק איתם, אך שוק עם היקפים מוגבלים", תיאר לאחרונה בנק ההשקעות אופנהיימר בדוח על המחשוב הלביש. ההיקפים הם נושא נתון לפרשנות. באופנהיימר העריכו כי השנה יעמוד שוק המחשוב הלביש על 6.6 מיליארד דולר ויכלול 47 מיליון מוצרים, כמחצית מתוכם שעונים חכמים.

בכל מקרה, שוק המחשוב הלביש נחשב ליישום הראשוני של שוק גדול בהרבה, שההערכות בו מרקיעות שחקים. בבורדקום מציינים הערכות של ABI לפיה ב-2019 יהיו 30 מיליארד התקנים שמחוברים ביניהם בתקשורת אלחוטית. בסיסקו העריכו ש-50 מיליארד התקנים יהיו מחוברים ב-2020 (ממוצע של 6.6 התקנים לאדם), ובגרטנר טוענים שהערך הכלכלי מהחיבור הזה יגיע ל-1.9 טריליון דולר.

"הייתה תחושה דומה עם הבלוטות'", מתייחס מק'רגור לטענות על התלהבות היתר סביב הנושא. "בהתחלה זה התקבל בהתלהבות עצומה ואז זה עבר לכך שפשוט הפסיקו כמעט להשתמש בזה, והנה היום זה בכל מקום. אני חושב שהאינטרנט של הדברים עובר תקופה דומה וזה בוודאי כרגע במצב של התלהבות יתר. הבעיה המרכזית היא שאין נכון לעכשיו 'Killer App'".

מק'רגור מאמין שהמוצרים המשמעותיים הראשונים בתחום יגיעו מתחום הבריאות, כגון צמידים שמספקים פרמטרים בריאותיים שונים באמצעות סנסורים. "קשה מאוד לנחש מי המנצחים שיהיו בתחום הזה", הוא מוסיף ואף מספק כמה פרמטרים שרלוונטיים לדעתו: "דברים אופנתיים וויראליים, אם יהיו מתומחרים באופן הגיוני, יעשו משהו מעניין ויחברו בין אנשים".

- ומה לדעתך התמחור ההגיוני כאן? גוגל גלאס לדוגמה יקרים.

"זה דבר מאוד אינדיבידואלי. אני חושב שאם אתה קונה משהו אופנתי כנראה שהוא צריך להיות פחות מ-100 דולר, ולעומת זאת כלי שמשמש לצרכים עסקיים יכול להיות משהו אחר. גוגל גלאס הם עדיין בשלבי ניסוי, כך שזה בסדר שהם עולים יותר כי זו טכנולוגיה מאוד מורכבת. אפשר יותר להשוות את זה למחשב הנייד שאתה מחזיק. אבל ככל שהדברים יהיו יותר רלוונטיים מהצד החברתי והאופנתי המחיר צריך להיות יותר נמוך".

"אינטל הם רק עוד מתחרה"

מבחינה אסטרטגית, ברודקום רואה את האינטרנט של הדברים כהזדמנות גדולה. החברה, שנסחרת בשווי של כ-18 מיליארד דולר ואמורה למכור השנה ב-8.5 מיליארד, פועלת בשלוש חטיבות סביב עולם התקשורת: תשתיות אלחוטיות וקוויות (ING); פתרונות לקישור המשתמשים הביתיים לפס הרחב (BCG); ופתרונות עבור התקני המחשוב והתקשורת הניידים (MWG) .

המערכות שמיועדות לאינטרנט של הדברים מגיעות מחטיבת ה-MWG ברובן, שמספקת בין השאר שבבים לבלוטות'WiFi, GPS וניהול מתח על התקנים ניידים. הפעילות בתחום הנייד אמנם סיפקה כ-45% מההכנסות ב-2013, אך מקבלת מעט מאוד קרדיט מהמשקיעים (ראו מסגרת). שוק ה-loT שיתחיל להתרומם השנה בעיקר מצד התשתיות, צפוי להיות צפוף למדי. ב-UBS העריכו כי התרומה לחברות השבבים תסתכם ב-10-20 מיליארד דולר ב-2018, סדר גודל של 2.5%-5% משוק השבבים כולו. לצידה של ברודקום יתחרו גם מספר גדול של חברות שבבים אחרות כדוגמת קוואלקום, פריסקייל, TI ומארוול.

ברודקום מאמינה שהאתגר המרכזי בעולם החדש יהיה השילוב היעיל של רכבי התקשורת בין ה"דברים" שיחוברו - המרחב שהיא מספקת לו פתרונות מוצלחים כבר תקופה ארוכה - ופחות מצד יכולות העיבוד, היכן שאינטל לדוגמה מתמקדת. המעמד של אינטל, שמסתערת על השוק התקני המחשוב הניידים עם פתרונות משלה, עשוי להשתדרג השנה אם תצליח להכניס את הטכנולוגיה שלה למספיק התקני תקשורת (טלפונים חכמים וטאבלטים). על הדרך, תתחמם גם התחרות של אינטל מול חברות כגון ברודקום וקוואלקום, שיימצאו מולם בשוק הסלולרי מתחרה גדול עם אמביציה ויכולות.

באינטל הודיעו לפני מספר חודשים על מערכת רכיבי התקשורת (SoC) המותאמת להתקנים ניידים (כולל תמיכה בדור שלישי בסלולר וקישוריות), במה שאמור להיות יריית הפתיחה שלה. "אינטל כבר נכנסת לתחום במשך עשור, אם לא למעלה מזה. אני לא חושב שזה ישנה משהו עבורנו. אינטל הם רק עוד מתחרה שלא הצליחו כל כך בעבר ונראה עד כמה הם יצליחו השנה. היו להם המון קשיים בפיתוח מערכת כוללת המתאימה להתקנים ניידים, יש להם מערכת חדשה בשנה הבאה וזה דומה למה שהשקנו לפני שנה, כך שזה לא נראה תחרותי במיוחד לדעתי".

אינטל אולי אינה מתחרה מצד התכנון של המוצרים, אבל בצד הייצור הסיפור מורכב יותר. תעשיית השבבים נמצאת בדיסוננס קבוע לגבי ייצור שבבים. מצד אחד, מדובר בהשקעה אדירה (6-7 מיליארד דולר למפעל חדש כיום), מצד שני, היכולת להגדיל את כמות הטרנזיסטורים על גבי פיסות הסיליקון בהתקני המחשוב שהולכים וקטנים היא משמעותית מאוד, ויכולת ייצור מתקדמת יותר מהווה יתרון תחרותי.

ברודקום פועלת כחברה ללא מפעל ייצור (Fabless) , וככזו היא תלויה תמידית בהתקדמות הטכנולוגית של שותפים, כגון מפעלי TSMC שהם היצרנים העיקריים של המעבדים שבורדקום מתכננת. אך, בשנתיים האחרונות, מתנוסס סימן שאלה גדול מעל הכדאיות הכלכלית בפיתוח קווי ייצור מתקדמים יותר, ועל הרקע הזה מק'רגור יכול להרשות לעצמו שלא לראות ביכולת הייצור של אינטל יתרון מובנה. "לאינטל יש יתרון בייצור במשך 20 שנה וזה לא סייע להם להצליח מלבד אולי במעבדים עבור שוק המחשוב, אז למה שזה יסייע להם כרגע? אני חושב שהיתרון שיש להם ייעלם".

קהל היעד של ברודקום בתחום האינטרנט של הדברים כולל יזמים שיהיו מעוניינים להקים חברת מחשוב לביש. אם מה שצריך בכדי להפוך אביזר לבוש ל"חכם" הוא קישור באמצעות בלוטות', WiFi, זיכרון, ניהול המתח ואולי אופציה מסוימת לעיבוד מרכזי, זו חבילה שיכולה להגיע לעלות של כמה דולרים בלבד. "זו נקודת מפנה ביכולת החדשנות", משוכנע מק'רגור, "בכדי לצאת לדרך עם חברת מחשוב לביש חדשה צריך כמה מאות דולרים וקצת זמן".

המספרים האלו תואמים את ההצעות של ברודקום וספקי מערכות תואמות אחרים. גילום של עלות פיתוח ורכישת החומרים יכולה להסתכם באביזרים שעלותם הכוללת פחות מ-50 דולר.

"אין WhatsApp בסין או בישראל"

האתגרים בעולם המוליכים למחצה אינם רק טכנולוגיים, אלא כוללים גם התמודדות גוברת לגבי מציאת כוח האדם בתחום. ברודקום סיימה את 2013 עם הוצאות של 2.5 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח, רובן על כוח האדם, כ-30% מכלל ההכנסות ובקצה העליון בעולם ההיי-טק. תכנון שבבים הופך למורכב יותר ויותר וכוח אדם מתאים נעשה קשה יותר ויותר להשגה. חלק מהפתרון מגיע גם מרכישות שבהן כוח אדם שמתמחה בנושא מסוים נקלט בחברה הרוכשת (Acqhire). בברודקום עשו לא מעט כאלו, חלקן בישראל.

- עד כמה קשה לכם למצוא עובדים? עושה רושם שתעשיית השבבים כולה לא מגיעה מוכנה למלחמה על העובדים מול פייסבוק או טוויטר.

"למה אתה אומר את זה? אנחנו נלחמים נגדם בהצלחה מדי יום. יש לנו מהנדסים מעולים. קראת על זה בניו יורק טיימס?"

- לא, דווקא בדוח של מק'ינזי מ-2012.

"תראה, לשכור אנשים טובים זה דבר שלא משתנה, תמיד יהיו מתחרים. היום זו WhatsApp, אתמול גוגל ולפני שבוע פייסבוק. תמיד יהיו לנו מתחרים לכישרון. יש לנו שתי אסטרטגיות בנושא הזה: אנחנו מספקים למהנדסים מוצרים מאוד מעניינים לעבוד עליהם, ואנחנו נמצאים בהרבה יותר מקומות מבחינה גיאוגרפית. אין WhatsApp בסין או בישראל".

- ברודקום מבצעת הרבה רכישות, בעיקר עבור טכנולוגיה וכוח אדם, אך השקעות ההון סיכון בחברות השבבים נמצאות בירידה מתמדת. נשאר לכם את מי לקנות?

"זו פרספקטיבה נכונה לגבי ארה"ב, שההון סיכון הפסיק לתמוך בחברות בתחום. אבל תראה מה קורה כאן (בסין - ש.ש): מממנים סטארט-אפים כפי שההון סיכון האמריקאי לא עשה בעשור האחרון, וגם בישראל עדיין יש יותר כספים לסטארט-אפים בתחום מאשר בעמק הסיליקון. מה שאני רואה הוא שההתפתחות של הסטארט-אפים בתחום השבבים היא כאן ובישראל. העשרנו הרבה אנשי הון סיכון אצלכם (ברודקום ביצעה 11 רכישות בישראל בעשור האחרון - ש.ש)".

על הכניסה לדור הרביעי בסלולר: "הייתי עושה את זה אחרת"

במרץ האחרון השתתף סמנכ"ל הכספים של ברודקום, אריק ברנדט, בכנס שערך מורגן סטנלי. המראיין התקיל את ברנדט בשאלה במה שמציק למשקיעים. "על פי תמחור המניה", אמר, "נראה לי שאתם לא מקבלים קרדיט מוול סטריט על עסקי המובייל והאלחוט שלכם, ויש להם לדעתי איזשהו ערך". ברנדט לא ניסה להתחמק. "סביר שכך רואים את זה רוב המשקיעים", הגיב בתסכול.

שתי בעיות עומדות מול ברודקום בתחום האלחוטי. הראשונה היא האטת הצמיחה במכירות הטלפונים החכמים, בעיקר מתוצרת אפל וסמסונג שאחראיות על כ-36% ממכירות ברודקום בתחום המובייל. השנייה, היא החדירה האיטית עם מודם התקשורת הסלולרי בטלפונים (Baseband), בעיקר על רקע המעבר לדור הרביעי - LTE.

ברודקום רכשה בספטמבר האחרון את חטיבת ה-LTE של Renesas תמורת כ-160 מיליון דולר, מה שאמור לשפר את פתרונות רכיבי התקשורת שלה ואף העלה תקווה חדשה בשוק ההון כי היא תצליח למצב את עצמה באופן מוצלח יותר בקרוב. "אנחנו צריכים להוכיח לוול סטריט שאנחנו יכולים להצליח בתחום ה- Baseband ומוציאים על זה הרבה כסף", מגיב מק'רגור. "אנחנו רואים משקיעים שחוששים שלא נצליח". רכישת הפעילות הזו היא חריגה עבור ברודקום, שלא רגילה ברכישות של חטיבות בחברות, וכן מכיוון שכבר רכשה פעילות בתחום ה-LTE - את חברת Beceem בסוף 2010.

- יש הרגשה שביצעתם צעד שגוי בתכנון אסטרטגיית ה-LTE שלכם.

"האתגר כאן היה התזמון לשוק, וזה קרה הרבה יותר מהיר ממה שחשבנו. היינו בטוחים שיש לנו עוד שנה, ופתאום אנשים קפצו ל-LTE. אם יכולתי לחזור אחורה האם הייתי מבצע את המהלך הזה בדיוק עם אותם האנשים ועם אותן הרכישות? לא, סביר להניח שהייתי עושה את זה אחרת".

לדרמה הזו יש גם היבט ישראלי. אחת המתחרות של Beceem היא Altair הישראלית, ועל פי הערכות ברודקום שקלה גם את האלטרנטיבה הזו וויתרה בעקבות המחיר. קשה לדעת מה היה מעמדה של ברודקום בשוק ה-LTE אם הייתה בוחרת בחברה הישראלית, אך נראה שרכישת Beceem לא סיפקה את התוצאה המיוחלת. בישראל, ברודקום היא אחת מהרוכשות הסדרתיות (ראו טבלה), ומעסיקה מעל ל-800 עובדים. לאחרונה, מכרה חלק מהפעילות בישראל, שכללה את פעילות חברת Siliquent שנרכשה ב-2005 לידי QLogic וכללה כ-50 עובדים. היחס של ברודקום לישראל, כאחד המקומות שמספקים לה אופציות טכנולוגיות, מחייב להישאר עם יד על הדופק - בדיוק מה שהחברה עושה עם פעילות פיתוח עסקי אינטנסיבית אותה מוביל שלמה מרקל, סגן נשיא ומנהל הפיתוח העסקי-אסטרטגי.

"יש לכם הרבה אנשים חכמים", אומר מק'רגור, "היו לנו רכישות מוצלחות בישראל. נעשה יותר כאשר נמצא עוד אופציות ונגדל גם באופן אורגני במשך הזמן".

*** הכותב היה אורח החברה בכנס בסין