הודו היא, ללא ספק, אחת מהמדינות המתעוררות בעלות הפוטנציאל העתידי המשמעותי ביותר. המדינה השנייה בעולם בגודל האוכלוסייה שלה מונה כ-1.2 מיליארד תושבים, ואמורה לעקוף את סין בקרוב. דמוגרפית מדובר במשק צומח, עם נתח גדול של אוכלוסייה צעירה ושיעור ילודה גבוה, וזאת בניגוד לסין.
ההון האנושי של הודו, כמו שגם שאר משאביה, אינו מנוצל כראוי. ניתן לראות את זה בהשוואה פשוטה של נתוני המקרו של הודו מול סין. בעוד התוצר הגולמי של סין, שצמח לאורך שנים בקצב שנתי של למעלה מ-10% (וגם לאחר האטה עומד על כ-8.5%), מתקרב ל-10 טריליון דולר, הרי הנתון המקביל בהודו עומד על פחות מ-2 טריליון דולר ומציג צמיחה ריאלית של פחות מ-5%. התוצר לנפש בהודו עומד על כ-1,400 דולר בשנה (מקום 141 בעולם) - כ-20% בלבד מהתוצר לנפש בסין.
הסיבה לפערים העצומים בין שתי הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם, היא בראש ובראשונה פוליטית. בעוד הממשל הסיני השכיל לגבש מדיניות כלכלית יעילה, תוך קביעת מסגרת כללים ברורה לעידוד השקעות במשק, כלכלת הודו מתנהגת עדיין במידה רבה לפי מסורת שבטית, בחוסר יעילות ושחיתות שמטרפדים את התפתחות המשק.
הקרדיט לחוליים אלו מגיע, במידה רבה, למפלגת הקונגרס המכהנת מאז קום המדינה. היא מתנהלת במערך ביורוקרטי כבד ושרשרת של אינטרסים מגזריים, המקשים על גיבוש מדיניות כלכלית ומוניטרית יעילה. עקב כך המדינה מפגרת מבחינת השקעות הון, סובלת ממחסור בתשתיות, נמצאת בגירעונות תקציביים, ובנוסף ניתנת ללחצים אינפלציוניים רבים.
הדברים עשויים להשתנות בקרוב. השבוע החלה בהודו מערכת בחירות לפרלמנט, שתימשך למעלה מחודש ימים. למעלה מ-800 מיליון בעלי זכויות הצבעה זכאים להשתתף בבחירת הכיוון העתידי למדינה. לפי הסקרים המוקדמים, בבחירות צפוי מהפך בשלטון, ומפלגת הקונגרס המכהנת עלולה להפסיד לקואליציה שבראשה עומדת מפלגת ה-BJP.
בראש ה-BJP עומד מושל מחוז גוג'אראט, הגדול והצומח בהודו, שמושך השקעות רבות בזכות מדיניות כלכלית פתוחה ויעילה. התקווה היא שמנהיג זה, אם אכן ינצח בבחירות וירכיב קואליציה חדשה, יוכל לקדם את הרפורמות הנדרשות כדי להקפיץ את הכלכלה ההודית קדימה.
בציפייה לניצחון האופוזיציה רשמה הבורסה ההודית תשואה חיובית של כ-11% מאז תחילת השנה שעברה. אך בהסתכלות ארוכה, מתחילת 2008 מציג מדד ה-SENSEX ההודי ירידה של כ-40% - ביצועי חסר מול ה-MSCI של השווקים המתעוררים, וכמובן מול השווקים המפותחים.
שווי השוק המצרפי של הבורסה ההודית עומד, אגב, על כ-1.3 טריליון דולר - כשליש מהשווי המצרפי של החברות הסיניות.
הקרן האופטימלית
לרשות משקיע שמעוניין להיחשף לסיפור של הודו עומד מגוון קרנות סל, אך רובן מציגות סחירות מוגבלת עם דמי ניהול גבוהים יחסית (מעל 0.8% בשנה). קרן הסל האופטימלית, להערכתנו, מבחינות הסחירות, הפיזור וגובה דמי הניהול, היא iShares MSCI India (סימול: INDA) - בעלת נכסים של למעלה מ-700 מיליון דולר, מחזור יומי ממוצע של כ-340 אלף יחידות (סביב 9 מיליון דולר) ודמי ניהול של כ-0.67% בלבד.
בפילוח ענפי, החשיפה הגבוהה של נכסי הקרן היא לפיננסים (23%), טכנולוגיה (22%), צריכה (12%) ואנרגיה (12%). עם החזקות הקרן הבולטות נמנות חברות המיקור-חוץ Infosys (10%) ו-TCS (7%), חברת הפיננסים HDFC (9%), חברת התשתיות Reliance (8%) וחברת מוצרי הצריכה ITC (5%).
*** הכותב הוא אנליסט בכיר בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה, מכירה ו/או החזקה של ני"ע, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.