חופש העיסוק של חב' הביטוח

לפני חצי שנה עמדתי בפני הליך רפואי שגרתי למדי, שכמוהו מתבצעים מאות אלפים בשנה, רק שמפאת גילי, הוא אינו מכוסה על ידי המדינה.

עוד טרם התחלתי בהליך, התקשרתי לסוכן הביטוח שלי, ובדקתי אם אוכל לקבל החזר מהביטוח הפרטי, אותו אני משלמת באדיקות מדי חודש במשך כמעט עשור.

הסוכן המסור השיב בחיוב, וביקש שאאסוף קבלות ואמלא טופס. ביצעתי את ההוראות בקפדנות ואפילו צילמתי את הקבלות למקרה שילכו לאיבוד, כולל קבלות מטיפולי דיקור שעברתי וגם אותם היתה אמורה הפוליסה לכסות.

הייתי בטוחה שתוך חודש, מקסימום חודשיים, יכנס ההחזר לחשבון הבנק שלי. טעיתי. במקום כסף, התחילו לזרום אלי טפסים על טפסים. תחתימי את הרופא המטפל על הטופס הזה, את רופא המשפחה על הטופס ההוא, טופס מיוחד שיבהיר למה אני מקבלת את הטיפול הספציפי הזה ולא משהו אחר, וכך הלאה והלאה. ואז התברר, פתאום, שחברת הביטוח בכלל לא מכסה את ההליך הספציפי שלי, אלא רק פרוצדורה יקרה יותר ולכן צריך לפנות שוב, ולמלא טפסים מהתחלה, כדי שיאשרו לי את ההחזר.

אחרי ארבעה חודשי טופסולוגיה, הסבלנות שלי נגמרה. הודעתי לחברת הביטוח שאני מסרבת למלא טפסים נוספים ושתתכבד ותחטט בערמת הטפסים שכבר יש לה ותמצא שם את מה שהיא צריכה, כי אני לפרופסור העסוק לא חוזרת שוב ומנדנדת, ויהי מה.

כמו עוד הרבה אזרחים מטורטרים, שנלחמים בחברות הביטוח הפרטי שיודעות להבטיח טיפול מסור ויעיל, עד שזה מגיע למעמד התשלום, ואז, הן לא מתכחשות לתשלום למבוטח, חלילה, אבל הן מפעילות את "שיטת מצליח" המפורסמת, גם אני טרם קיבלתי שקל בחזרה. רבים נשברים מול הבירוקרטיה והטופסולוגיה, ומוותרים על התשלום.

בכל פעם שמישהו מנסה לפעול למענם, חברות הביטוח שולפות את הטיעון שהתערבות בפעילותן היא פגיעה בחופש העיסוק. מה קשור לכאן חופש העיסוק? ומה עם הפגיעה במבוטחים? זה מותר? למה לא לפשט את ההליך עבורם? אנחנו בסביבה טכנולוגית מספיק מתוחכמת, כדי שטופס אחד ייתן מענה לכל צרכי הבירוקרטיה הרפואית של חברות הביטוח. ממלאים, מחתימים רופא, וזהו.

עד שהממונה על הביטוח שלא תכנס לעובי הקורה, ותשלב ידיים עם שרת הבריאות, זה לא יקרה, כי האינטרס של המבטחות הפרטיות היא להתיש את המבוטחים. כל החזר שלא משולם, מממן את המשכורות המנופחות של ההנהלה הבכירה שלהן.

מי שנזקק לחברות הביטוח הפרטיות, הם בדרך כלל אנשים חולים, שאת האנרגיה שלהם צריכים להפנות החלמה ולא למלחמה על זכויותיהם. בפועל הם מוצאים את עצמם רודפים אחרי קופות החולים והביטוח הלאומי, שידועים באי יעילותם, אבל לא יעלה על הדעת שהביטוח הפרטי, שאמור להיות יעיל ומהיר יותר, יהיה מסורבל לא פחות.