"יש דברים שהמשטרה צריכה לטפל בהם, לא התקשורת"

יש משהו מתעתע בדרך לאולפנים החדשים והמרשימים של ערוץ 9. אולי זה הנוף הפתוח או אזור התעשייה במערבה של מודיעין שעדיין בשלבי אכלוס והתפתחות, אבל איכשהו נדמה שהנסיעה אליהם נמשכת ומתארכת. רק כשמרימים את הראש ומביטים במפה, אפשר להיזכר שהם נמצאים בעצם ממש במרכז הארץ, קצת יותר מ-3 ק"מ בקו אווירי מכביש מספר 1, פחות מ-10 ק"מ מנתב"ג.

אותו תעתוע, כך נדמה, שורר בתודעה הישראלית גם בכל הנוגע לקהילת העולים מרוסיה שנמצאת כאן כבר 20 שנה ויותר. קרובה אך רחוקה, נוגעת-לא נוגעת, משפיעה על החברה הישראלית ומעצבת אותה, אך גם שומרת מרחק - ספק מתוך יהירות ובחירה מודעת, ספק מתוך אילוץ.

בתווך הזה פועלים ערוץ 9, הערוץ הייעודי בשפה הרוסית שמשדר כאן מאז 2002, והמנכ"לית החדשה והנמרצת שלו, עו"ד ויקטוריה (ויקי) גורדין, שמכהנת בתפקיד קרוב לשנה. את גורדין, עורכת דין שמתמחה בנדל"ן, הביא לערוץ אלכסנדר לוין, איש עסקים יליד מוסקבה, מיד לאחר שרכש אותו ועלה במקביל לישראל. לוין הוא אחד האנשים המסקרנים ביותר כיום בתחום המדיה בארץ, ולו רק לאור העובדה שהוא נחשב כמועמד המרכזי לרכישת ערוץ 10 הנאבק על המשך קיומו.

לא רק הקשר של לוין עם השוק הישראלי טרי, אלא גם הקשר שלו עם מי שהפכה במהרה לאשת סודו. "נפגשנו לראשונה רק לפני כשנתיים, כשהוא התעניין בנדל"ן בישראל", מגלה גורדין.

- ואז? הוא הגיע למסקנה שהוא סומך עלייך ואמר לך "יאללה, תנהלי לי את ערוץ 9"?

"משהו כזה".

- באמת? ככה זה עובד?

"כן, ככה", אומרת גורדין ולא מצליחה לעצור את צחוקה. "בעצם אני בדקתי, במסגרת משרד עורכי הדין שעבדתי בו, את ערוץ 9. אנחנו במשרד למעשה עשינו לו דיו דיליג'נס (בדיקת נאותות)".

- הוא התעניין בערוץ וביקש שתעשו את הבדיקה, או שאתם הצעתם לו לעשות אותה?

"לא, לא, לא. הוא הביא את זה, אני לא הייתי ממליצה על דבר כזה", היא אומרת, ושוב פורצת בצחוק.

- אז זה די נפל עלייך כרעם ביום בהיר כשהוא בא עם הרעיון.

"חד-משמעית".

מה יש לך, מר לוין?

ספק אם יש בתעשיית התקשורת הישראלית, רוויית האגו והפוזה, עוד מנהל בכיר כמו גורדין. התשובות שהיא יורה נוטות להיות קצרות וחדות, בלי להשתחצן, אבל גם בלי לדפוק חשבון. היא לא נושאת נאומים, לא מדברת גבוהה-גבוהה ולא מורחת בקלישאות. ומעל לכל היא משדרת איזו ענייניות, משהו בה כאילו מבקש לשאול "למה בעצם אתם מסתבכים כל כך? בסופו של דבר, זה הרי בסך הכל עסקים".

אז בתור מי שבדקה את ערוץ 9, מה בעצם יש ללוין לחפש פה? הרי מדובר בערוץ מפסיד, שהבעלים הקודמים קברו בו עשרות מיליוני שקלים. לא צעקת, "תתרחק מזה, לא כדאי לך"?

"הסתכלנו על השנים הקודמות של הערוץ, ועל האפשרויות, ועל שוק הפרסום - גם על טעויות שנעשו פה, שעכשיו אנחנו מתקנים אותן לאט-לאט וזה לא פשוט. לוין סבר, כנראה בצדק, שבעולם הטלוויזיוני אפשר להרוויח, ושגם פה יש אפשרות כזו, במיוחד עם הידע שלו".

- כלומר הוא בא לשוק התקשורת בישראל כי הוא מאמין שאפשר לעשות פה כסף?

"נכון".

- שום סיבה אחרת.

"שום סיבה אחרת".

- את מבינה למה זה נשמע כמעט מופרך? קשה למצוא היום איש עסקים שמחזיק כלי תקשורת בישראל במחשבה של רק להרוויח ממנו כסף.

"היסטורית בישראל לא מתייחסים לכלי תקשורת כביזנס, ופה כל הבעיה. כשהרגולציה מתייחסת לכלי תקשורת לא כביזנס אלא כמשהו אחר - סוג של יכולת להשפיע, אני לא יודעת על מי ואיך - אז כך זה גם נראה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד רגולציה, אני חושבת שהמדינה צריכה לכוון את כלי התקשורת, כדי שלא נראה 24 שעות את 'האח הגדול'. אבל הרגולציה צריכה קודם כל להסתכל על עוגת הפרסום, לראות כמה אפשר להרוויח, להשאיר לכלי התקשורת רווח, ואז לראות מה אפשר לעשות עם מה שנשאר. אבל לא רוצים לשנות את זה, כי לדעתי זו דרך גם בשבילם להשפיע על התקשורת".

- בשבילם, כלומר בשביל הפוליטיקאים?

"כלי תקשורת שהם בבעלות אנשים שיש להם עסקים אחרים בארץ, תמיד יהיו תלויים בפוליטיקאים. אנחנו פה כבשה די מוזרה, כי אנחנו לא קשורים לפוליטיקה, אין לנו שום מטרה אחרת, ללוין אין עסקים אחרים וגם בעולם אין לו עסקים אחרים חוץ מתוכן טלוויזיוני וטלוויזיה".

- הרבה שנים ערוץ 9 התקיים מהעובדה שהיה לו קשר מאוד ברור עם הח"כים הרוסים. הם קיבלו זמן מסך, ובתמורה שמרו על ערוץ 9 בחקיקה. לכם יש חברים מיוחדים בכנסת?

"אני באתי מתחום עריכת דין מסחרי ומקרקעין, לא הכרתי אף אחד. הכרתי את המפה הפוליטית בערך, וזהו. לכן נכנסתי לתפקיד הזה בלי להכיר אף אחד, ולוין אותו דבר. מראש אמרתי שאם זה איזה משחק פוליטי אני לא בפנים. אני מקווה שאני אביא את הערוץ הזה לרווחים, וזאת המטרה שלי. אין לי מטרה ללכת לפוליטיקה, וגם ללוין לא. הוא רכש את הערוץ הזה כי חשוב לו שיהיה לו כלי תקשורת ללא צנזורה שיכול לדבר על כל דבר".

- מה האוריינטציה הפוליטית שלו? הוא דומה ללאוניד נבזלין שאומר אני ליברל, בעד חופש ביטוי?

"כן, זה העולם שלו. עולם של פתיחות, של 'אף אחד לא יגיד לעיתונאים שלי מה להגיד ומה לא להגיד, ומה לשאול או לא לשאול'. פוליטיקאי שניסה להגיד 'אני בא אליכם, אבל את זה, את זה ואת זה אתם לא תשאלו' - לא בא".

- ואיך הם קיבלו את השינוי הזה?

"הם קיבלו תשובה חד-משמעית שאנחנו לא רבים עם אף אחד, אבל אנחנו גם לא חברים של אף אחד במובן של לבצע את מה שאתם מבקשים. ואם יהיה לנו משהו להגיד נגדכם זה ייצא החוצה. בהתחלה הם קצת נבהלו, זה היה להם מוזר, והם התרגלו מהר מאוד, כי הם צריכים את התקשורת הרבה יותר משהתקשורת צריכה אותם. ואם כל כלי התקשורת היו מתנהגים כך, נראה לי שכולנו ביחד היינו משנים גם את הרגולציה".

- ובכל זאת, מדברים על זה שללוין יש קשר עם אביגדור ליברמן.

"אין לו שום קשר איתו. לא יותר מקשר לכל פוליטיקאי אחר".

- נפגשתם איתו?

"נפגשנו, אבל נפגשנו כבר עם כולם".

- אבל הם גרים באותו יישוב, לא? לוין לא קנה בית בנוקדים?

"מה פתאום, הוא קנה שתי דירות במושבה האמריקאית ביפו".

- אבל הכתובת הראשונה שלו בארץ הייתה בנוקדים.

"יש שם איזו גברת שהוא מכיר, אז הוא רשם את הכתובת עוד לפני שהייתה לו כתובת משלו כדי שרישיון הנהיגה יגיע לשם, זה הכל. תאמינו לי, אם כשנכנסתי לתפקיד הייתי יודעת מה זה נוקדים, הייתי רושמת לו את הכתובת הראשונה אצלי (צוחקת). אתם מבינים עד כמה אנחנו תמימים? היינו, לפחות. הדבר הכי פשוט היה לרשום אותו בכל מקום אחר, הוא נתן כתובת שהייתה לו בכיס".

השבט שלכם, השבט שלנו

גורדין, 44, עלתה לארץ ב-1990 מחרקוב שבאוקראינה, כשהיא בת 20 ונשואה. הדבר לא מנע מהוריה, אקדמאים בני אקדמאים, לשלוח אותה מיד ללמוד. גם היא, כמו רבים מבני העלייה הגדולה, מדברת על שבר גדול מאוד. "לא עלינו מעוני, היו לנו חיים טובים ולקח לנו הרבה שנים לבסס את עצמנו מחדש. להורים היה קשה, אבל זה רק דחף אותי עוד קדימה".

גורדין הלכה בעקבות סבתה ופנתה ללימודי משפטים במכללת רמת גן והתמחתה אצל השופט אבי זמיר. "אחותי ואני קיבלנו מבחינת אפשרויות הקריירה שלנו מעל ומעבר למה שהיינו מקבלות לולא היינו עולות", היא אומרת בקורת רוח. "ההישרדות הזו דחפה אותנו מאוד קדימה, לא רק כרוסיות, אלא כנשים בכלל בישראל, אנחנו מסמלות הישגיות. עדיין תקרת הזכוכית קיימת ויש על מה לעבוד".

- אם חושבים על זה, את האישה היחידה שמנהלת גוף שידור בישראל.

"זה שוק קטן מאוד. בסך הכל בטלוויזיה, אולי חוץ מבפסגה ממש, תוכל לראות שוויון בין המינים. יש ענפים אחרים שבהם יש גברים בלבד למעלה, והחמור ביותר שזה קורה במשרדי ממשלה".

תפקידה האחרון, שבו הכירה כאמור את לוין, היה במשרד עורכי הדין בועז רוה. לתחום הטלוויזיה היא הגיעה בלי שום ניסיון, ובתוך זמן קצר השתלטה על רזי הענף, ולא פחות חשוב על נבכי הרגולציה והבירוקרטיה הייחודיות לתעשייה המקומית.

"מה שלוין היה זקוק לו כאן זה לאיש אמון", היא מבהירה, "כי הוא מנהל בעצמו, זה לא שהוא משאיר את העסק בידיו של מישהו, כמו שעושים חלק מבעלי המניות בכמה ערוצים אחרים שאתם מכירים. את כל מה שקשור לתוכן, הנושאים המקצועיים, הוא עושה בעצמו. הוא הציע לי לנהל את הערוץ מבחינה אדמיניסטרטיבית. זה שהוא הכניס אותי כמעט לכל דבר ועניין - זה משהו אחר. אבל מלכתחילה הייתי אמורה לעסוק בדברים כמו כוח אדם, כסף, עסקים, יותר ברמה הגלובלית ופחות להיכנס למהדורת החדשות".

- אבל היום את נכנסת לזה?

"כן. ודאי לא ברמה של להגיד להם מה לעשות, יותר ברמה של לבדוק שמבוצע מה שלוין חושב לנכון".

- הוא אומר "אני רוצה שבמהדורת החדשות יהיה..."?

"בשום פנים ואופן לא. אבל הוא נכנס לטכניקה: כל אייטם צריך להימשך זמן מסוים; עושים אותו בצורה כזאת וכזאת; עיתונאי בחדשות לא אמור להביע את דעתו, אלא להביא עובדה כפי שהיא, והצופה הוא זה שבסופו של דבר מסיק את המסקנות".

- הוא מודע לתחקירים שעומדים לעשות?

"כן, ודאי. הוא מעודכן ברמה של מהדורת חדשות יומית".

- ואז מתקשרים פוליטיקאים, שרים, ח"כים. הם מתקשרים אלייך או אליו?

"גם אליי, גם אליו. למי לא...".

- ומה לגבי לחץ של מפרסמים? מה אם יהיה תחקיר על חברה שמפרסמת אצלכם?

"זה בקטנה, אלה לא תחקירים אמתיים. תחקיר אמתי הוא על המצב במדינה. למה יש סיליקון בחלב? שמשרד הבריאות יטפל בזה. לצלם רב בן 98 שנוגע באחות, זה ביזיון. יש דברים שהמשטרה צריכה לטפל בהם, שמשרד הבריאות צריך לטפל בהם, לא התקשורת".

- במה התקשורת צריכה לטפל?

"היא צריכה לטפל בשחיתות. אף על פי שזה מאוד סקסי ומאוד פשוט, אתה לוקח מכמה חנויות דברים למעבדה - תמיד הם ימצאו משהו. וואו".

*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"