חברות הדלק הישראליות, שעד סוף העשור הקודם היו סחורה חמה בקרב המשקיעים, והציגו רווחים נאים, עוברות בשנים האחרונות תהליך של התכנסות, במטרה לשפר את רמות הרווחיות, עם דגש נמוך יותר על צמיחה. החברות עדיין לא התאוששו באופן מלא מהורדת מרווח השיווק שלהן, בשנת 2011, והבעלים של חלק מהן ישמחו למכור את הפעילות במחיר סביר.
מצב זה גם הוביל לכך שמלחמת המחירים ששררה בענף עד סוף העשור הקודם, והתחרות על רכישת תחנות, נעלמו כמעט לחלוטין. למרות ירידה במחירי שכירויות התחנות, שמועד חידוש החוזה שלהן הגיע, לא יורדת הקטנת הוצאה זו לשורה התחתונה, בשל הוצאות אחרות שרשמו עלייה מאז, בעיקר בכל הקשור למחירי הארנונה, החשמל, שכר המינימום ועלויות עמידה בתקנות איכות הסביבה. כך, בחלוף שנתיים, עדיין רחוקות חברות הדלק מלהגיע ליעד שאותו קבעה הוועדה שהורידה את מרווחי השיווק כתשואה סבירה לחברות שיווק הדלקים - תשואה של 8.2% על הנכסים.
בעוד שמניות חברות הדלק שנותרו סחירות (פז ודור-אלון) מעניינות כיום פחות את המשקיעים, הרי שהיציבות שחזרה לענף, ובאה לידי ביטוי בחלוקת דיבידנדים, הפכה את איגרות החוב שלהן לסחורה פופולרית בקרב המשקיעים הסולידיים. איגרות החוב של ארבע חברות הדלק הגדולות נסחרות היום בטווח תשואה של מינוס 1% עד 4%, ואפילו איגרות החוב של חברת הדלק טן, החמישית בגודלה בענף, נסחרות בתשואה המגלמת פרמיית סיכון של עד 2% בלבד מעל אג"ח ממשלתית דומה. החשש ליכולת החזר החוב של דלק ישראל, שהוביל לכך שאיגרות החוב שלה נסחרו לפני פחות משנתיים בתשואה של 16%, נמחק מהזיכרון כלא היה.
השיח הציבורי על יוקר המחיה פסח על תחום הדלק, ובשנה החולפת גדל היקף צריכת הדלקים בישראל בכ-3% לעומת 2012. יחד עם זאת, הצרכן הפך רגיש יותר למחיר, והוא פונה יותר לרשתות דלק קטנות, אשר מבנה העלויות הנמוך שלהן מאפשר להן להציע מחירי דלק במחיר הנמוך ממחיר התקרה שנקבע על-ידי משרד האנרגיה מדי חודש.
כך, ארבע חברות הדלק הגדולות - פז, דלק ישראל, סונול ודור-אלון - הן עדיין הדומיננטיות בענף, אולם הן מאבדות באיטיות, אך בעקביות, נתח שוק לטובת הרשתות הקטנות יותר, כגון טן, סד"ש, יעד וקרן אנרגיה. אם ב-2008 החזיקו ארבע חברות הדלק הגדולות נתח שוק של 88% מענף הדלק, הרי שבחלוף חמש שנים, ירד נתח השוק המצרפי שלהן ל-82%.
בשנת 2013 נפתחו 36 תחנות תדלוק חדשות בארץ, ועל פי נתוני מינהל הדלק, בישראל פועלות היום 1,133 תחנות דלק מורשות. לפניכם כמה מספרים, אשר מסכמים את שנת 2013 אצל כל אחת מארבע חברות הדלק הגדולות.
0 זהו מספר חנויות הנוחות שפתחה החברה הגדולה בענף, פז, המנוהלת על-ידי יונה פוגל. רשת Yellow שמפעילה פז רשמה את הצמיחה הנמוכה ביותר ברמת ההכנסות שלה ביחס ל-2012, בשיעור של 4%, אך מדובר בצמיחה נטו של המכירות בחנויות קיימות, שרושמות את ההכנסות הגבוהות ביותר למ"ר מרובע מבין רשתות חנויות הנוחות.
פז היא החברה הדומיננטית ביותר שהחליטה להתמקד בצד הרווחיות ולא בצמיחה, מה שבא לידי ביטוי בכך שהיא אינה נותנת הנחות לציי רכב מתחת למחיר הדלק בשירות עצמי. שילוב הדברים הללו גרם לכך שהיקף מכירות הדלקים הממוצע לתחנה רשם ירידה של 1.8% בהשוואה ל-2012. פז נהנתה בשנה החולפת מאירוע אקסוגני, והוא סגירת המנהרות על-ידי הצבא המצרי בין סיני לרצועת עזה, ש"אילצה" את העזתים לרכוש דלקים ממנה.
פז רשמה תזרים עצום מפעילות שוטפת בשנה החולפת, שהסתכם בכ-2.65 מיליארד שקל, והיציבות הפיננסית שלה אפשרה לה לחלק דיבידנד גדול של 250 מיליון שקל בתחילת השנה הנוכחית, על-אף התקופה החלשה שבה נמצאת פעילות הזיקוק שלה.
6.2% זהו שיעור העלייה ברווח התפעולי של חברת דלק ישראל, המנוהלת על-ידי אבי בן אסאייג. דלק היא החברה היחידה אשר רשמה עלייה ברווח התפעולי שלה בשנת 2013, לעומת 2012, אולם עלייה זו, מקורה בהכנסה אחרת בגובה של 17.7 מיליון שקל שרשמה החברה בשנה זו ממכירת נכסים שונים, לעומת הוצאה אחרת של 7.2 מיליון שקל ב-2012. בנטרול ההשפעות הללו, הרווח הכלכלי של החברה גדל ב-2 מיליון שקל בלבד בין השנים, ועמד על 134 מיליון שקל בלבד.
אחד האירועים המשמעותיים עבור החברה בשנה האחרונה, היה זכייה במכרז של מערכת הביטחון לאספקה, אחסון והובלת דלקים עבור רכבי צה"ל והמשרד, בחוזה שיימשך לשלוש שנים. לדלק גם החזקה בשני נכסים אחרים של הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה - דלק אירופה ודלק US - ואלו הסבו לה הפסד של 3 מיליון שקל בשנה החולפת, לעומת רווח של 8 מיליון שקל ב-2012. מכירת הנכסים הובילה לכך שהרווח השנתי של החברה זינק ב-73% ביחס ל-2012.
9.3% - זהו שיעור הגידול במכירות רשת חנויות הנוחות So Good של סונול, המנוהלת על-ידי ניר גלילי. סונול אינה מפרסמת נתונים מלאים על פעילותה מאז נרכשו מניות הציבור של החברה האם, גרנית הכרמל, ע"י קבוצת עזריאלי באוקטובר 2012. העלייה במכירות רשת So Good, ל-295 מיליון שקל ב-2013, הגיעה בעיקר בשל פתיחה של 11 חנויות נוחות חדשה בשנה החולפת, בעוד שיעור המכירות בחנויות זהות היה נמוך יותר, ועמד על 6% בלבד.
בדומה ליתר חברות הדלק, גם סונול סבלה משחיקה ברווח התפעולי שלה בשנה זו, שירד ב-4.9%, ל-102 מיליון שקל. סונול סבלה בשנה האחרונה מצניחה של 54% במכירות המזוט, בשל התחלת הזרמת הגז מתמר.
46 מיליון שקל - זה היה הרווח הנקי של חברת דור אלון, הנמצאת בשליטת רבוע כחול ומנוהלת על-ידי ישראל יניב. מספר זה מהווה זינוק של 41% ביחס לשורה התחתונה שהציגה החברה ב-2012, אלא שבמציאות, התמונה פחות ורודה. ראשית, 2012 הייתה שנה לא מייצגת עבור פעילות דור אלון, שרשמה בשנה זו רווח נמוך - בשל הפסדי מלאי בגובה של 12 מיליון שקל.
שנית, הרווח התפעולי של החברה המשיך להישחק ב-2013, ירד ב-7.1% לעומת 2012, והסתכם ב-153 מיליון שקל. גם במקרה זה, המציאות מורכבת יותר. אחת הסיבות לירידה ברווח התפעולי של דור אלון, היא צמצום בהיקף מכירות הדלקים, בעיקר על רקע הפסקת אספקת הדלקים לרשות הפלשתינית ולרצועת עזה, שעברו לרכוש אותם ישירות מבתי הזיקוק של פז ובזן.
הצד החיובי של מהלך זה, הוא שחרור כספים רבים שבהם השתמשה דור אלון לצורך אספקת הדלקים לרשות, שביחד עם הקטנת ימי האשראי, הביא לכך שהוצאות המימון של החברה קטנו באופן דרמטי, כך שהוצאות המימון של החברה קטנו ב-26% והסתכמו ב-82 מיליון שקל בלבד, ופיצו על הירידה ברווח התפעולי.
בתחום הקמעוני, בשנה זו המשיכה דור אלון להתקדם אל היעד שהציבה לעצמה - הכנסות בהיקף של מיליארד שקל בשנה מפעילויות שאינן מכירת דלקים. דור אלון מפעילה את רשת חנויות הנוחות אלונית ואת רשת AM:PM, ולפי ההערכות, הן רשמו מחזור הכנסות של מעל ל-900 מיליון שקל בשנה החולפת. ברשת מחפשים להתרחב לקטגוריות חדשות, ולאחרונה הודיעה על הכנסת מוצרי תינוקות של רשת ד"ר בייבי, המשתייכת אף היא לרשת הרבוע הכחול, לחנויות הנוחות שלה.
למרות השחיקה בתוצאות, שכר המנהלים עלה
על אף שחלק מחברות הדלק חוו ירידה ברווח התפעולי והנקי בשנת 2013 ביחס ל-2012, הרי שתלוש המשכורת של כל אחד מארבעת מנהלי חברות הדלק הציבורית, דווקא רשם עלייה ביחס לשכר אותו קיבלו באותה השנה.
את רשימת מקבלי השכר הגבוה מוביל זו השנה השלישית ברציפות אבי בן אסאייג, מנכ"ל דלק ישראל המשתייכת לקבוצת דלק. בן אסאייג נהנה בשנה החולפת מעלות שכר של 3.88 מיליון שקל, עלייה של 19.7% לעומת עלות השכר לה זכה ב-2012. שיעור עליית השכר של יונה פוגל, מנכ"ל פז, עמד על 9.6% ביחס ל-2012, והוא נהנה בשנה החולפת משכר בעלות של 3.55 מיליון שקל.
אצל ישראל יניב, מנכ"ל דור אלון, עלות שכר הבסיס דווקא ירדה לעומת 2012, אולם עלייה של 23% בהיקף הבונוס ששולם לו בגין רווחי 2012, ל-623 אלף שקל, הביאה לעלייה של 2.2% בעלות שכרו הכוללת ב-2013. נראה שגם בשנה הנוכחית יזכה יניב לעליית שכר, שכן הבונוס שישולם לו ב-2014 בגין שנת 2013, גדל ל-706 אלף שקל. עלות השכר של מנכ"ל טן דני בן נר, שסיים את תפקידו בדצמבר האחרון, רשמה קפיצה של 33.4% לעומת 2012, בשל קבלת "מענק הסתגלות" בגובה 6 משכורות.
בדור אלון שכר הבכירים דווקא ירד
גם בחיתוך לפי חמשת הבכירים בכל חברה, דלק ישראל היא זאת שמובילה את הרשימה. עלויות השכר של חמשת בכירי החברה בשנה החולפת הסתכמה בכ-11 מיליון שקל, עלייה של 28.8% ביחס לעלות השכר המצטברת ב-2012 (שיעור עליית השכר המצטבר הגבוה מבין החברות). מעבר לעליית השכר, הסיבה העיקרית לקפיצה בעלויות השכר היא האופציות בשווי של כ-2 מיליון שקל שהוענקו ליו"ר החברה אודי ניסן, שהחליף בשנה שעברה את משה עמית.
שיעור עלייה דו-ספרתי בהוצאות שכר חמשת הבכירים נרשם גם בפז, שם עלות שכרם המצטברת עמדה על כ-10.5 מיליון שקל. דור אלון הייתה החברה היחידה, זו השנה השנייה ברציפות, שעלות השכר הכוללת של בכיריה - 6.4 מיליון שקל - רשמה ירידה לעומת 2012.
ירידת אנרגיה
תוצאות חברות הדלק ב 2013
תוצאות חנויות הנוחות של חברות הדלק ב2013
שכר הבכירים בחברות הדלק
נתח שוק לפי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
