איש לא יופתע מהעובדה שהרמה הגבוהה של שכר דירה בניו-יורק, בעיקר במנהטן, או בסן-פרנסיסקו מרחיקה מהן שוכרים פוטנציאליים רבים שמגדירים עצמם כבני מעמד הביניים. עם זאת, סקרים חדשים מראים כי דירות להשכרה ב-90 ערים אמריקאיות מתחילות לחרוג מהישג ידו של מעמד זה, פלח האוכלוסיה הגדול ביותר בארה"ב. ובמילים אחרות: לאמריקאים רבים, מציאת קורת-גג בארצם נעשית מטלה כבדה מדי.
דיור נחשב בר-השגה בארה"ב אם עלותו, לרבות חשמל, מים, חימום וכו', אינה עולה על 30% מהכנסתו של משק הבית. אבל, ההיצע המצטמצם של דירות להשכרה דוחף כלפי מעלה את שכר הדירה בקצב מהיר יותר מאשר העליות הצנועות בהכנסות משקי הבית בארה"ב.
ניתוח של אתר הנדל"ן Zillow, ביוזמת "ניו-יורק טיימס", זיהה 90 ערים מחוף אל חוף שבהן שכר הדירה החציוני לבדו, כלומר בלי מים וחשמל, עבר את רף 30% מההכנסה החציונית ברוטו של משקי-הבית. בשיקאגו, למשל, שיעור שכר הדירה מההכנסה הוא 31% בהשוואה לרמה היסטורית ממוצעת (בין 1985 ל-2000) של 21%. בניו-אורלינס, שבה שיעור שכר הדירה מההכנסה היה 14% בין השנים הנ"ל, מגיע עתה השיעור לרמה של 35%.
ברמה הארצית, מחצית מכלל שוכרי הדירות מוציאים עתה יותר מ-30% מהכנסתם על דיור, בהשוואה ל-38% מהשוכרים ב-2000, על-פי סקר של אוניברסיטת הארווארד שמצוטט ב"טיימס". בדצמבר אשתקד הכריז שר השיכון האמריקאי על "המשבר החמור ביותר ביכולת ציבור השוכרים לשכור דירה במחיר בר-השגה".
שיעור הדירות שפנויות להשכרה בארה"ב ירד לרמה כה נמוכה, עד שאנליסטים בחברת המחקר הכלכלית קפיטאל אקונומיקס צופים שעליית שכר הדירה השנה ברמה הארצית תהיה 4%, בהשוואה ל-2.8% אשתקד. בערים רבות שכר הדירה צומח בקצב הרבה יותר מהיר מ-4%, למרות ששיעור האינפלציה השנתית הוא קצת יותר מ-1%.
אחת הערים היקרות ביותר בארה"ב מבחינת שוכרי דירות היא מיאמי, שבה שכר הדירה מהווה 43% מההכנסה הממוצעת של משקי-הבית בעוד שבין 1985 ל-2000 הגיע שיעור זה ל-25% בלבד.
אפילו זוגות שבהם שני בני-הזוג עובדים במקצועות חופשיים נדחקים משכונות עירוניות נחשקות, בגלל עליות בשכר הדירה. במקרים אחרים, רווקים חוברים לאנשים אחרים כדי לשכור דירות. "הגעתי למסקנה, שבארץ הזו לשני אנשים קל יותר לשלם שכר דירה מאשר לאדם אחד", אמר ל"טיימס" שוכר במאיימי.
מעבר להיצע הנמוך של דירות להשכרה, קיימת סיבה נוספת לעליה בביקושים: זוגות צעירים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה או בית, בגלל הקשיים בהשגת משכנתאות. הקריטריונים להשגתן נעשו חמורים הרבה יותר אחרי המשבר הפיננסי הגדול ב-2008-9.
התוצאה הבלתי נמנעת היא, שמשקי-בית רבים נאלצים לקצץ את הוצאותיהם על שירותים או סחורות, כדי להתמודד עם שכר הדירה, ותופעה זו בולמת את ההתאוששות הכלכלית. משפחות מעוטות הכנסות, שמנתבות יותר ממחצית מהכנסתן לשכר דירה, נאלצות לקצץ בשליש את הוצאותיהן על מזון, ב-50% את הוצאותיהן על ביגוד וב-80% על טיפולים רפואיים, על-פי דוח של קבוצה שמנסה למצוא פתרונות דיור למשפחות מעוטות אמצעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
