"גבעות הייתה יותר מדי זמן בשלב שהכול ידוע רק ללוסקין"

כנסי המשקיעים של גבעות עולם ידועים ככנסים, איך לומר, עם נוכחות: שלטים, צעקות, קריאות. אלא שהכנס שהתקיים ביום שלישי שעבר בכפר המכביה - הראשון מאז פוטר מתפקיד המנכ"ל מייסד החברה, הגיאולוג טוביה לוסקין, לפני חודשיים - היה שונה.

המנכ"ל הזמני גיורא איילנד פרס את הנתונים, דיבר בגילוי לב על הכשלים שהיו, וציין לאן הולכים מכאן: הכנסת שותף אסטרטגי. המשקיעים הדעתניים של גבעות הקשיבו בשקט מופתי, ולשם שינוי אפילו היו מרוצים. "סוף-סוף מישהו אומר את הדברים, בלי להסתיר", כתב אחד מהם בפורום המשקיעים; "איש משכמו ומעלה", התרשם אחר; "אנחנו בידיים טובות", כתב אחר; ורביעי סיכם: "זה ההבדל בין מנכ"ל לבין גיאולוג שמתיימר להיות מנכ"ל".

גיורא איילנד, המשקיעים נראים מרוצים. השאלה היא אם גם השותפים האחרים (מלבד לוסקין, גם נגה בן-דוד ושמואל בקר) מפרגנים.

"הם לא הופתעו", הוא משיב בראיון ל-G, "הם מבינים שהם צריכים לעשות שינויים, והפתיחות שלהם היום היא יותר גדולה".

אולי כי גם הם כבר רוצים להיפגש עם הכסף.

"גם. הם מבינים שאם עושים הערכה קרה, יותר חשוב עכשיו להבטיח שקידוח מגד 6 יהיה מוצלח ושהעוגה תהיה גדולה, מאשר להילחם בתוך חלק קטן יותר. המודל שלי הוא יצחק תשובה ונובל אנרג'י: תשובה הגיע למסקנה שפיתוח תגלית הגז גדול עליו, אז הוא הביא שותף אסטרטגי גדול עם מוניטין בינלאומיים. אז נכון שזה מדלל את חלקך, אבל כשאתה מגדיל את העוגה, החלק הקטן יותר שלך שווה יותר".

חלק מהמשקיעים אמרו לך בפורום משהו כמו, 'בוקר טוב, גיורא'. אולי זו לא כזו הברקה?

"לא באתי עם רעיון מהפכני. אבל הדבר הזה לא נעשה עד עכשיו, ולא בגלל שהשותף הכללי לא רצה את זה - יכול להיות שהוא רצה, אבל הוא לא יזם את זה - וגם כשהיו גישושים, עלתה השאלה מי שולט באופרציה. שום משקיע בינלאומי לא ישים 40-30 מיליון דולר בלי לקבל say. זה דבר שטוביה לא אהב אותו. אני מקבל את זה בברכה, ולכן המגבלה הזו הוסרה".

מה שעולה מדבריך זה שלוסקין היה מכשול.

"בניהול של ארגון לא מספיק להיות בעד או נגד, אלא מה עשית כדי לממש את זה, ולחברה לא היו קשב, אנרגיה ומשאבים כדי לקדם מהלך כזה. זה לא שהשותפות החליטה, 'אנחנו לא רוצים'; היא פשוט לא עשתה מספיק על מנת שיהיה כך. האם זה רק בגלל טוביה או דברים אחרים? בואו רק נגיד שחלק מזה זה בגלל שמתעסקים בדברים קטנים".

טוביה לוסקין העדיף שלא להתייחס לדברים שנאמרו בכתבה.

בסך-הכול, מהתיאורים שלך נדמה שהיה בלגן די גדול.

"הייתה תפיסת ניהול שאמרה שהיות שטוביה הוא המקצועי ביותר - שעובדתית זה נכון - אז הוא יחליט. זו הייתה התפיסה. בחלקה היא הצליחה, אבל היא לא יכולה להוכיח את עצמה לאורך זמן. זה אפשרי בסטארט-אפ, אבל ככל שאתה הולך ונהיה יותר גדול, זה פחות אפשרי. גם לא בהכרח גאוניות של היזם מבטיחה את כך שידע לנהל. קחו את ווייז: הממציא של ווייז הוא לא המנכ"ל, המנכ"ל הוא מישהו אחר. זו גדולה להיות מסוגל לעשות את זה. הרבה מאוד מהיזמים לא בנויים להיות המנכ"לים. הרבה סטארט-אפים לא הבשילו כי הממציא היה מאוהב בהמצאתו ולקח אותה באופן כזה שלא הביא אותה לפשרות המתבקשות.

"גבעות הייתה יותר מדי זמן תקועה בשלב שהכול ידוע רק לאדם אחד. יש פה רגולציה, גיוס כסף, עבודה מול השוק. זה עולמות אחרים. העולם הזה מאוד מתרחב, הוא מחייב היערכות אחרת, ואם ההיערכות הזו הייתה קורית לפני שלוש שנים - כשמגד 5 התחילה להפיק נפט, הפוטנציאל היה אמיתי וערך המניה היה גבוה - הדברים היו נראים אחרת. זה היה השלב לעשות את המעבר".

איך לוסקין קיבל את ההדחה?

"הוא לא מקבל. הוא אומר, ובצדק: לולא אני, זה לא היה. זה מפעל חייו, הוא השקיע בו עשרים שנה, הוא באמת גם מאמין שהוא יודע הכי טוב לנהל את זה, והוא לא מקבל שזה צריך להתנהל אחרת".

זה בטח יוצר דינמיקה מעניינת...

"לפעמים, עניינית, יש לו בהחלט אמירות נכונות, ולפעמים יש גם מרכיב של אנטי".

■ הראיון המלא - במגזין G