בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקריית טבעון וקבע כי בית האבות המקומי יורחב למרות התנגדות העירייה והתושבים.
לפי העליון, התנגדות העירייה נופלת תחת ההגדרה "not in my back yard", המתייחסת לתופעה שבה כולם כביכול תומכים במוסדות לבעלי מוגבלויות - בתנאי שלא יוקמו בחצר האחורית שלהם.
בית האבות פועל בקריית טבעון 40 שנה וממוקם על חלקה בבעלות פרטית בתוך שכונת מגורים ביישוב. ב-2008 הגישו בעלי בית האבות בקשה לוועדה המקומית להרחיב את המבנה בכ-500 מ"ר כדי שיוכל לאכלס 49 קשישים במקום 34.
העירייה והוועדה המקומית סברו כי ההרחבה תכביד על הסביבה ולא אישרו אותה. הוועדה המקומית נימקה את החלטתה בכך שהבקשה להיתר אינה תואמת את הוראת הצפיפות החלות במקום, אך בדיוני הוועדה בהתנגדויות שהגישו השכנים עלו דברים המעידים על סיבת ההתנגדות האמיתית של הוועדה.
ראש המועצה מצוטט בפרוטוקול: "אנחנו לא רוצים להוסיף אוכלוסייה מבוגרת ובעיקר שאינם תושבי היישוב - שחס וחלילה לא תהיה לאף אחד תחושה ששולחים את הקשישים למות כאן". גורמים נוספים אמרו: "לא צריך להפוך את טבעון לעיר בתי אבות".
את בית האבות ייצגו עורכי הדין צבי שוב ודקלה מוסרי טל ממשרד צבי שוב, המתמחה במקרקעין תכנון ובנייה. הם הגישו ערר לוועדת הערר המחוזית, וזו קיבלה את טענותיהם ב-2012 ולא חסכה ביקורת מהוועדה המקומית: "אין זה ראוי שרשות ציבורית תפעל בצורה כזו. מדובר במסר שניתן להשליך את הורינו בזקנתם ככלי שאין חפץ בו ולהעבירם רחוק מן העין והלב, למקומות שאינם בחצרנו האחורית".
הוועדה המקומית ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שדחה את הערעור בפברואר 2013, ולאחר מכן ערערה לעליון.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך (הבית היהודי): "כנראה בקריית טבעון יש מי שחושב שלא יזדקן לעולם. קורה שיש התנגדות נקודתית, אך פה הערעורים והעיכובים לתוספת מזערית של מיטות אינה ראויה, וזאת כדי לרצות כמה תושבים שהם המצביעים בבחירות, על חשבון אוכלוסיית הקשישים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.