פערים של מיליארדי שקלים בהערכת עלויות הרשת של בזק

עבודה שביצעה באחרונה חברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן על עלויות הרשת של בזק מצאה פערים של מיליארדי שקלים בין נתוני החברה לנתוני חברת הייעוץ פרונטיר ומשרד התקשורת. ל"גלובס" נודע שלפני כמה חודשים שכרה בזק את גיזה-זינגר-אבן כדי שתחווה דעתה על הנתונים והמספרים של משרד התקשורת בכל הקשור לעלויות השימוש ברשת בזק, כפי שהובאו בעבודה שביצעה עבורו פרונטיר. עבודת משרד התקשורת נעשתה במסגרת בחינה של הגברת התחרות בשוק הקווי.

העבודה של גיזה, שהכין סמנכ"ל כלכלה לשעבר במשרד התקשורת ד"ר אסף כהן, נועדה לחזק את טענות בזק לטעויות קשות שנעשו בעבודת משרד התקשורת - טעויות שעשויות להסתכם במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים. נדגיש שמתחרותיה של בזק טוענות שהמחירים לשימוש ברשת בזק צריכים להיות הרבה יותר נמוכים והטעויות שנעשו הן בכיוון השני, כלומר העלויות שנמצאו גבוהות מדי.

"חוסר תקשורת"

כהן סירב להתייחס לטעויות משרד התקשורת ופרונטיר והקפיד להשתמש במונח "פערים בנתונים". לדבריו, הפערים הללו נובעים מחוסר תקשורת בין המשרד לבזק, מאי הבנות בין הצדדים ומכך שהעבודה של פרונטיר נמתחה על פני שנתיים וחצי. עם זאת, אם משרד התקשורת יבצע את התיקונים המתחייבים, הדבר עלול לזעזע את מודל התמחור כולו.

אחת הדוגמאות הבולטות לפערים בנתונים היא הערכת אורך תוואי תשתיות בזק. כפי שכבר נחשף ב"גלובס", פרונטיר ביססה את נתוניה לגבי אורך התשתיות על מודל המנסה לאמוד את אורך הכבישים ביישובים בישראל, בתוך שימוש בנתוני הלמ"ס על היקף האוכלוסייה ביישובים המונים יותר מ-5,000 איש, צפיפות האוכלוסייה באותם יישובים, ונתוני בנצ'מארק מדנמרק. לפי פרונטיר, אומדן אורך הרשת הוא 39 אלף ק"מ ברוטו (כולל קטעים חופפים בין רשת הליבה לרשת הגישה). במונחי נטו, אורך תוואי התשתית הוא 31 אלף ק"מ. לטענת בזק, אורך התוואי מסתכם ב-40 אלף ק"מ נטו.

וכך מתייחס כהן לפערים בין הצדדים: "בזק התבקשה ע"י פרונטיר למסור נתונים על אורך הרשת בחלוקה לסוגים שונים של מקטעים. לטענת פרונטיר, בזק לא העבירה את הנתונים ברמת הפירוט הנדרשת, ולכן, סביר להניח, בחרה פרונטיר לעשות שימוש במודל הכבישים לצורך חישוב האומדן של אורך תוואי הרשת, כולל חלוקה למקטעים שונים.

המודל שבו אמדה פרונטיר את אורך תוואי הרשת מבוסס על הנחות רבות, הגורמות לכך שישנם מקרים שבהם האומדן ביחס ליישובים מסוימים אינו סביר באופן המעלה סימן שאלה ביחס לתקיפות המודל. גם אם נתוני בזק כפי שהועברו לפרונטיר אינם מאפשרים חלוקה למקטעים, הרי שיכולה הייתה פרונטיר להתייחס לאורך הכולל (נטו) של התוואי, כפי שמופק במערכות GIS (מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי - ג"פ) של בזק ולהיעזר בהנחות שונות כדי לפרק את התוואי בין המקטעים השונים.

מאחר שהפערים בין תוצאות מודל היישובים לבין נתוני רשת בזק בפועל כה גדולים (פער של 8.8 אלף ק"מ, כ-130 מיליון שקל בשנה), מוצע כי בזק תבסס את הנתונים שהעבירה למשרד על ידי הצגת מערכת GIS והנתונים המופקים ממנה בפני המשרד. המשרד אמנם אינו מחויב להשתמש בנתוני בזק as is, אולם ככל שיחליט שלא לקבל את מלוא אורך הרשת ינמק את הסיבות לכך".

כהן מתייחס לשורה של סעיפים מרכזיים נוספים כמו עלות החפירות, עלות ארונות התקשורת, פערים בעלויות הכרטיסים בארונות התקשורת וכדומה. בכל אחד מהסעיפים הוא קורא לצדדים להתכנס ולהגיע לנתון הנכון. במסגרת הכנת העבודה ביקש כהן להיפגש עם אנשי המשרד כדי לשמוע את דעתם, אך המשרד סירב לכך.