"הנפקה בהחלט אפשרית": כשמחברים בין יו-טיוב לוויקיפדיה

חודשיים עברו מאז השלימה חברת קלטורה (Kaltura) הישראלית סבב גיוס ענק של 47 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות של SAP, שהתווסף לסך של 110 מיליון דולר שגויסו עד כה. מדובר בסדר גודל שקשה להתעלם ממנו ובחברה בוגרת מספיק, ילידת מחזור 2006, שרבות מבני הכיתה שלהם, דוגמת Wix ואאוטבריין כבר הנפיקו או ממש קרובות לשם.

למרות זאת נראה שאת המנכ"ל רון יקותיאל ואת שלושת שותפיו להקמת החברה כל זה לא באמת מטריד. ארבעת המייסדים - יקותיאל, ד"ר שי דוד, ד"ר מיכל צור-שלו וערן איתם - הם לא היזמים השגרתיים שתמצאו בין עמודי העיתון.

כל אחד מהם כבר עבר וראה דבר או שניים בחייו המקצועיים וחשוב מזה כבר רשם לעצמו לפחות אקזיט אחד כמו צור-שלו, שמכרה את Cyota שהקימה יחד עם שר הכלכלה נפתלי בנט ואמיר אורעד או ערן איתם, שנמנה על מייסדי ICQ. אולי זה יכול להעיד דווקא על תחושת שובע כללית אך מנגד זה מראה על בגרות של יזמים שלא בהכרח ממהרים לאקזיט.

"לעשות משהו ביחד"

"הגענו להקים את קלטורה באמצע שנות השלושים לחיינו, כשל אחד בא עם פחות אגו שאומר ש'אני רוצה לעשות משהו בעצמי אלא תחושה של לעשות משהו ביחד'", מספר בראיון ל"גלובס" יקותיאל, 40, לשעבר טייס מסוקי תובלה בחיל האוויר ויזם סדרתי, שהקים בין היתר את חברת הניווט דסטינייטור יחד עם ד"ר דוד.

"הכיוון ההתחלתי של קלטורה היה אחרת לגמרי. ישבנו ביחד ולא החלטנו מה אנחנו רוצים לפתח. אחד הרעיונות שזרקנו לאוויר היה בכלל קסדות חדשניות לנהגים. מה שכן ידענו זה מה אנחנו רוצים להיות. הנושא שעניין את כולנו היה פלורליזם. באותה נקודה החל הטרנד האינטרנטי של לתת כוח לקהל. הדוגמה הכי טובה לזה הייתה וויקיפדיה והעריכה המשותפת. במקביל, נושא הווידיאו החל לתפוס תאוצה".

כך, נולדה קלטורה - ג'יבריש של המילה תרבות באנגלית - כשהרעיון היה להפוך לחיבור של וויקיפדיה ו-יו-טיוב. "השקנו מוצר שאפשר לייצר יחד סרטון וידיאו. השקת המוצר נערכה בכנס של טק קראנץ'. "זה היה הכנס הראשון שלהם. נרשמנו מאוחר לתחרות הסטארט-אפים וכבר לא היה מקום. אז הדרך היחידה להיכנס הייתה להציג דמו של המוצר והקהל בוחר את החברה שתעפיל לגמר", נזכר יקותיאל.

"אני ושי אמרנו לעצמנו שאנחנו הולכים לנצח. היינו באיזו מסיבה של טק קראנץ' לכבוד האירוע. הייתה שם ברמנית שהייתה מדהימה ותוססת. תפסתי אותה ושאלתי אותה: 'מה את עשה מחר'. למזלנו היא הייתה פנויה והסברנו לה מה אנחנו צריכים שהיא תעשה. יום למחרת היא הסתובבה בכנס וסיפרה לאנשים שם על השירות של קלטורה ועד כמה הוא נהדר. בגלל זה זכינו".

ב-2008, ערב המשבר הכלכלי הגדול, הבינו בקלטורה שפנייה לצרכן הסופי זה נחמד אבל שהם חייבים לבנות עסק רציני. "הבנו שהנושא של יצירת וידיאו משותפת זו רק הקצפת ושאפשר לעשות משהו פורץ דרך. נשארנו נאמנים לחזון הפלורליזם ובנינו מערכת להגשת וידיאו שהיא גמישה ופתוחה", אמר יקותיאל. כך נולדה מערכת קוד פתוח לניהול והגשה של וידיאו.

התחום הראשון שאליו נכנסה החברה היה מדיה - וחברות כמו דיסני, וורנר ופוקס אהבו את הרעיון מהרגע הראשון. משם התגלגלה החברה גם לתחום החינוך והחלה לייצר פלטפורמות וידיאו לאוניברסיטאות בחו"ל כדי שיוכלו להקליט ולשתף הרצאות מצולמות שהסטודנטים יוכלו לצלם ולהעלות וכן לצפות מהבית. "יש לנו היום את בתי הספר המובילים בעולם, כמעט את כל ליגת הקיסוס", מבהיר יקותיאל.

הצלע השלישית של עסקי קלטורה הוא הפנייה לארגונים. כך, הם בעצם מציעים מעין יו-טיוב פנימי לארגון. "היום עובדים באינטל, SAP, בנק אוף אמריקה או at&t יכולים לקבל בפורטל התוך ארגוני סרטוני הרצאות, נאום של המנכ"ל, מוצרים חדשים ועוד.

80 אלף מפתחים

העובדה שהיא מסתמכת על קוד פתוח מאפשרת לא מעט גמישות ביצירת ובפיתוח פיצ'רים לפלטפורמת הווידיאו, בין היתר באמצעות קהילת המפתחים של קלטורה שמונה כ-80 אלף איש. בין הפיתוחים האחרונים נמצא MediaGo, שזכה לכינוי "נטפליקס בקופסה" ומציע לחברות תוכן מובילות דוגמת דיסני אירופה להציע מעין שירות VOD מבוסס פרסומות על-גבי כל המכשירים הניידים. "יש יותר ויותר ספקי תוכן שמעדיפים לספק להעביר את התוכן באתר שלהם ולא דרך יו-טיוב ולשלם עמלה גבוהה. לחברות שיש להן מותג, אין בעיה להביא טראפיק אליהן ולכן המערכת שלנו מאוד רלבנטית להם", מסביר יקותיאל.

"החזון הוא להיות חברת טכנולוגיות הווידיאו הגדולה בעולם. אבל אנחנו לא נלחמים ביו-טיוב כי אנחנו טכנולוגיה והם סוג של פורטל. אנחנו גם לא נלחמים באקמאי כי הוא CDN (רשת להפצת תוכן)", אומר יקותיאל. מי שכן נמנה על רשימת המתחרים הן חברות כמו Brightcrove שמציעה פתרון שהוא לא מבוסס קוד פתוח ולא נכנסה לתחום החינוך והארגונים. מתחרה פוטנציאלית נוספת היא חברת Ooyala, שמתעסקת בעיקר בתחום המדיה. "על מנת שמישהו יעשה את זה נכון בעולם טכנולוגיות הווידיאו, צריך הרבה מוצרים להרבה שווקים. לכן, מי שלא הולך על אסטרטגיית לגו כמונו - שיש בה מערכת גמישה שמאפשרת לייצר וידיאו שונה למקומות שונים - לא ינצח בסוף", הוא אומר.

"אני לא צופה ששחקן חדש יבוא עם מערכת חדשה לשוק הזה. זה השקעה של עשרות מיליוני דולרים והרבה שנים להרים דבר כזה. מה שכן יכול להיות זה ששחקנים מובילים בתחום הענן יבואו וישיקו דבר כזה. אבל גם אם זה יקרה, זו בסופו של דבר הזדמנות כי אז המתחרה של אותו שחקן ירצה אותנו", רומז יקותיאל על אפשרות לאקזיט. "מי שיקנה, אם יקנו אותנו, יהיה חייב לשמור על צביון של קוד פתוח. לא תהיה ברירה כי זה כבר שם בחוץ ואתה לא יכול לחזור אחורה".

הנתונים של קלטורה בהחלט עשויים למשוך רוכשים פוטנציאליים אך גם בנקי השקעות שרוצים לגזור קופון מהנפקה פומבית. "ב-2013 היינו רווחים. המכירות השנה צפויות להגיע ל-50-100 מיליון דולר, כשבהיותנו חברת SaaS (תוכנה שנמכרת כשירות), כ-80% מההכנסות מגיעות לכיס כרווח", מספר יקותיאל. "אנחנו שומרים במכירות על קצב גידול של 50% בשנה. שימור הלקוחות שלנו חריג, קצבי הגידול חריגים ושולי הרווח הנמוכים חריגים. אמרנו מזמן שאנחנו רוצים להיות חברה של מיליארד דולר ואנחנו בדרך לשם אבל כדי להגשים את החזון שלנו אנחנו צריכים להאיץ את הקצב ולכן גייסנו עוד כסף למרות שיכולנו לגדול אורגנית גם בלעדיו".

רמת הציפיות שעלתה בעקבות הגיוס האחרון לא מוציאה, כאמור, את יקותיאל מהרוגע שלו. בראיון שנתנה לאחרונה ל"ליידי גלובס" אמרה צור-שלו, שותפתו לקלטורה ונשיאת החברה, כי "אנחנו כבר מייעדים את עצמנו להנפקה. זה יקרה בטווח של שנה וחצי-שנתיים". יקותיאל, מצידו, עדיין זהיר יותר. הוא אמנם מדבר על אפשרות שחברת ענן גדולה תרכוש את החברה אבל לא שולל שום כיוון. "הבנקאים שמדברים איתנו מאוד מאמינים במוצר. זו בהחלט תוכנית אפשרית להנפיק את החברה".

Kaltura

שנת הקמה: 2006

מייסדים: רון יקותיאל, ד"ר מיכל צור-שלו, ד"ר שי דוד וערן איתם

תחום פעילות: פלטפורמת קוד פתוח לניהול והגשה של תכני וידיאו

גיוסי הון: 110 מיליון דולר

משקיעים: SAP Ventures, Mitsui, אינטל קפיטל, Nokia Growth Partners, Gera Ventures ועוד