עכשיו זה מחקרי: ברצלונה היא הקבוצה האהודה ביותר בישראל

עונת הדוחות של וול-סטריט בעיצומה. אפל, מייקרוסופט, פייסבוק, נטפליקס ומקדונלד'ס הן רק חלק מהענקיות שמדווחות השבוע על ביצועים פיננסיים. ובכן, לא רק בניו יורק: גם במשרדי אופ"א בשווייץ נרשמת בימים אלו אינפלציה של עדכונים ממוסמכים. אחרי שהארגון הוציא לאחרונה את הנתונים הפיננסיים לעונת 2012/13, מהם התברר כי הוא ממשיך להיות גוף בעל עוצמה כלכלית ראויה לציון, עם יתרות מזומנים של למעלה מ-600 מיליון אירו בבנק - בימים האחרונים פרסמה התאחדות הכדורגל האירופי גם את "דוח הבנצ'מרקינג" - ספר מקיף בן 104 עמודים הממפה את הענף לאורכו ולרוחבו וכולל ניתוחים מרתקים של המצב הכספי, הדמוגרפי, המסחרי והתעסקותי של הענף, בקרב יותר מ-700 המועדונים המאכלסים את הליגות העליונות ביותר מ-50 המדינות המאוגדות תחת אופ"א.

ביומיים הקרובים נציג בפניכם כאן ב"גלובס" את הנקודות העיקריות שעולות מ"דוח הבנצ'מרקינג".

מתכוננים לפייננשל פייר-פליי. אלו ימים בהם אופ"א מניפה אל על את החרב שלה. במהלך החודש הבא קבוצות עילית כמו פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי צפויות לקבל תשובה לשאלה הבוערת: איזו סנקציות יופעלו, לראשונה, על מי שחורג מתקנות האיזון התפעולי הקפדניות שנכנסו לתוקף בכדורגל האירופי. בדוח הנוכחי מפרטת אופ"א את העונשים שכבר ניתנו לקבוצות שרשמו חריגות כלכליות אחרות במהלך השנים האחרונות. התוצאות? לא פשוטות.

מתוך 577 מועדונים מאירופה שהגישו בקשה לרישיון השתתפות במפעלים האירופיים בעונת 2013/14, 18% קיבלו סירוב. הסיבה העיקרית לאי-הנפקת רישיון: חובות לא פתורים לעובדים ולרשויות המס (33 מועדונים לא עמדו בקריטריון). עוד שתי סיבות נפוצות: אי-מציאת אצטדיון שעומד בסטנדרטים של אופ"א עבור משחקים במסגרת האירופית; דיווחים פיננסיים כוזבים או חסרים. לא פחות משבע קבוצות שהיו אמורות לשחק ב-2013/14 באירופה לאור התוצאות על כר-הדשא, סולקו על השולחן הירוק של אופ"א בגין אמתלות כלכליות - הבולטת מבניהן היא מלאגה הספרדית.

 קונגרס אופ

הג'וב הכי גרוע בעולם: מאמן כדורגל. בין השנים 2010-2013, לא פחות מ-62% מהמנג'רים בליגת העל הישראלית סיימו את תפקידם במהלך העונה, בעיצומו של מאבק הישרדות בליגה או סתם דשדוש מאכזב במרכז הטבלה. בפועל, המצב קשה אפילו יותר: מאמנים נוספים אצלנו איבדו את מקום העבודה שלהם במהלך הפגרה בקיץ. חוסר היציבות התעסוקתי בקרב מאמנים זה ממש לא עניין בלעדי ללבנט: בבדיקה של אופ"א, נמצא כי בשלוש העונות המדוברות התבצעו בסך הכל 1,709 חילופי מאמנים ב-43 ליגות עליונות באירופה (לא כולל מאמנים "זמניים" שמילאו חור והדריכו את הקבוצות למשך פחות מ-60 יום). קבוצות הכדורגל באירופה העסיקו 2.7 מאמנים בממוצע בשלוש שנים - כלומר החלפת מנג'ר בממוצע כמעט בכל עונה (!).

בנתונים של 624 קבוצות מ-47 ליגות עליונות באירופה, שנכונים לנובמבר 2013, מתברר כי זמן ההישרדות הממוצע של מאמן בתפקיד עומד על 17 חודשים. בצפון אירלנד יש הכי הרבה סבלנות למאמנים (86 חודשים), וביוון עריפת הראשים היא תחביב לאומי (כל ארבעה חודשים, כשאין אפילו קבוצה אחת מבין 18 המשתתפת בליגה שלא החליפה מאמן בשנה האחרונה). גם בגיאורגיה ורומניה (חמישה חודשים) וקפריסין (שישה) לא פשוטים הם חייו של המנג'ר. אצלנו בישראל המצב יותר טוב רק במעט - זמן הישרדות ממוצע של תשעה חודשים למאמנים בליגת העל.

 רן בן שמעון / צלם: שלומי יוסף

האוהדים? מתים על המשחק. כ-163 מיליון צופים נכחו במגרשי הכדורגל באירופה בעונת 2012/13 - לפי נתונים שכוללים גם את הליגות הנמוכות בכל מדינה וגם את המפעלים של אופ"א (אך לא את משחקי הגביעים המקומיים). והנה מספרים שאבי לוזון ישמח לקרוא: ממוצע הקהל בליגת העל עמד על 5,061 למשחק, עם סך הכל של 1,214,614 אוהדים ב-240 משחקים. יותר מהליגה היוונית (4,975 ממוצע, 1,193,910 סה"כ, 240 משחקים), ורק נזכיר שמדובר על מדינה שמדיחה אותנו באופן סדרתי מטורנירי המוקדמות של הנבחרות ואפילו זכתה פעם ביורו.

מלבד נוכחות פיזית במגרשים, באופ"א מציגים גם תודעה כללית סופר-מוגברת למשחק: בסקר שערכה עבור אופ"א קבוצת המחקר Repucom, בקרב 18 אלף בוגרים (גילאי 18-69) מ-38 מדינות החברות בארגון - נמצא כי 82% "מתעניינים" בכדורגל, מתוכם 25% "מתעניינים מאוד". המדינה בה הענף הכי פחות מדבר לתושבים היא מקדוניה - 38% התעניינות. ברומניה, קזחסטן ואוקראינה יש 91% התעניינות בכדורגל. בישראל - 73% התעניינות, מתוכם 19% "מתעניינים מאוד".

אגב, באופן שלא מפתיע את מי שבקיא בתרבות המקומית - מסתבר שהקבוצה הכי אהודה בישראל, נכון לנובמבר 2012 אז נערכה הבדיקה של Repucom, היא לא מכבי ת"א או בית"ר ירושלים, אלא ברצלונה, כש-20% מהנשאלים הישראלים השיבו שהם מעדיפים אותה לפני כל מועדון מקומי. יחד עם זאת, לא מדובר על תופעה ייחודית לישראל: גם בסלובקיה בארסה היא הקבוצה הכי פופולרית (25%), בסלובניה (28%) ואפילו בפולין (24%), ובמדינות נוספות (ראו טבלה). המגמה די ברורה: איפה שיש ליגה מקומית חלשה יחסית, הציבור נוטה לגלות יותר עניין במתרחש ברחבי היבשת. כך למשל גם באיסלנד, שם הקבוצה המועדפת היא מנצ'סטר יונייטד האנגלית (24%).

 הקבוצות הכי אהודות במדינות אופא

הקבוצה שנהנית מהתמיכה הכי רחבה בתוך המדינה שלה היא בנפיקה ליסבון - 47% מאוהדי הכדורגל בפורטוגל. מנצ'סטר יונייטד מובילה באנגליה (15%), יובנטוס באיטליה (31%), באיירן מינכן בגרמניה (23%), ובאופן מפתיע מאוד - פ.ס.ז' בצרפת עם 14% (סקרים קודמים הראו שהמועדון הפופולרי ביותר במדינה הוא מארסיי). בספרד, ברצלונה וריאל מדריד חולקות ביניהן באופן שווה את תמיכתם של 66% מאוהדי הכדורגל במדינה. גם במדינות כמו טורקיה, הולנד, יוון ובלגיה, המועדונים הכי אהודים הם "החשודים המידיים" - גלאטסראי, אייאקס, אולימפיאקוס, אנדרלכט.

הגלובליזציה וזכויות השידור המתפשטות לכל עבר, כך נדמה, עושים את שלהם: למעלה מ-30% מהנשאלים בסקר טענו כי הם מתעניינים לפחות בליגה זרה אחת מהכדורגל האירופי. בישראל הליגה הזרה הכי פופולרית היא הספרדית (מעט מעל 50%), אחריה האנגלית (40%).

* מחר (ד') ב"גלובס": עוד על דוח ה"בנצ'מארקינג" של אופ"א - פרופיל פיננסי של הכדורגל האירופי, משכורות, רווח/הפסד, תזרים מזומנים, הלוואות בעלים, שוק ההעברות