גליה מאור על פרשת קריסת טאו: "הבנק הוא לא שוטר"

בנובמבר 2013 נחקרו גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי לשעבר, ואיתן רף, יו"ר הבנק לשעבר, על-ידי עו"ד ד"ר יוסי שגב, המנהל המיוחד (המפרק) לנכסי חברת טאו תשואות שבפירוק. חקירתם של מאור ורף היוותה את שיאה של החקירה שמנהל שגב בנוגע לקריסת חברת טאו, שהייתה בבעלותו של אילן בן-דב ועברה לבעלות קבוצת גבור שבשליטת איתן אלדר ורועי גיל. במסגרת החקירה מעלה שגב טענות קשות ביותר כלפי התנהלות בנק לאומי.

תמלילי חקירותיהם של מאור ורף היו אסורים עד היום לפרסום. בעקבות בקשת "גלובס", התיר במהלך חג הפסח השופט אילן שילה מבית המשפט המחוזי מרכז את פרסום הפרוטוקולים. עיקרי חקירתה של מאור מובאים כאן לראשונה.

כדי להבין את עדותה של מאור צריך לחזור לדוח החקירה שהגיש לפני כחודשיים עו"ד שגב לבית המשפט. לפי הדוח, "בנק לאומי גזל ולקח לעצמו שלא כדין את כל הרכוש והכספים של חברת טאו תשואות (בשמה הקודם - ירדן תשואות) שהציבור החזיק ב-35% מהון מניותיה, עד תומם".

הדרך בה נעשתה הגזלה על-ידי לאומי, לפי שגב, הייתה "ביצוע 'עסקת חבילה' שכללה מעשי מירמה, הצגת מצגי-שווא כוזבים, הטעיה, הפרת חובות אמון ונאמנות, הסתרת מסמכים ומידע ופעולה בניגוד לדין".

בנוסף, שגב ממליץ להעמיד את בנק לאומי לדין בגין התנהלותו.

"בזזו את החברה"

בדוח שהגיש שירטט שגב את האופן הקלוקל שבו פעל לכאורה לאומי לאורך הדרך. לדברי שגב, הצעד הראשון של הבנק היה הענקת אשראי נדיב של מאות מיליוני שקלים לקבוצת החברות גבור, שבעלי השליטה בה היו אלדר וגיל. 280 מיליון שקל מתוך האשראי שימשו למימון רכישת 21.3% מהון מניות חברת הכשרת היישוב, בתקווה שההשקעה תניב רווחים גדולים.

לפי שגב, במחצית השנייה של שנת 2000 זיהה לאומי הידרדרות במצבה הפיננסי של גבור, והוא "החל לפעול בחשאי להקטנת אשראים והגדלת ביטחונות". לפי הדוח, בהמשך, כדי להיחלץ מהמצוקה הפיננסית, פנו אלדר וגיל ללאומי וסיכמו עמו על "עסקת חבילה", לפיה הבנק יממן לגבור את מלוא עלות רכישת 65% ממניות ירדן (טאו), "מתוך מטרה לבזוז ביחד עם גבור, באמצעות השליטה בירדן, את כל 100% של רכוש החברה ולהעביר את מלוא כספי הביזה, כולל חלקו של הציבור, לבנק לאומי, כדי להקטין אשראים ולחזק ביטחונות של גבור".

לפי הדוח של שגב, "ביצוע עסקת החבילה איפשר לקושרים - לאומי, גבור, אלדר וגיל - לגלגל את ההשקעה המופסדת שלהם במניות הכשרת היישוב מחברה במעלה הפירמידה ואל הציבור.

"'מזימה' זו מילה קשה"

בתחילת החקירה של מאור הטיח בה שגב: "את המלצת ביחד עם אחרים לדירקטוריון הבנק לקבל סדרה של החלטות, שכוונתן ומטרתן לבזוז את כספי הציבור של המשקיעים בבורסה שרכשו 35% ממניות טאו, והעברת הכסף הזה ללאומי".

בהמשך שאל שגב את מאור בנוגע ל"מזימה" שהייתה לבנק לאומי יחד עם גבור. "מזימה זו מילה קשה", השיבה מאור. שגב הקשה: "האם היית צריכה לספר לטאו (ירדן), ברגע שחתמת עמה על פתיחת חשבון לקוח את האינפורמציה שחברתם יחד עם גבור לרכוש את מניות הכשרת היישוב?".

מאור השיבה: "אני סבורה שכל הצדדים שחותמים על מסמכים יודעים על מה הם חותמים", וציינה כי היא אינה יודעת על איזה מסמכים חותמים הלקוחות. "'אני לא יודעת' זו לא תשובה. אני שואל אותך האם לפי הערכים שלך הלקוח צריך היה לדעת", הקשה שגב. "כמנכ"לית בנק לאומי, האם כאשר פותח אצלך לקוח חשבון, ואת יודעת שכבר אישרת לו אשראי ושכל הרכוש שלו הולך להיות משועבד ושבינתיים אסור לו לעשות שום פעולה ברכוש שלו - האם את צריכה להגיד לו או לא?".

"אני לא יודעת מה דיברו איתם", השיבה מאור, ושגב התעקש: "'לא יודעת' זו לא תשובה".

"מה מעליב בזה?"

בהמשך שאל שגב את מאור האם בשלב שבו השליטה בטאו עברה לידי גבור, רשאי היה הבנק להחליט מי יהיו הדירקטורים בטאו מטעם גבור (שגב מכוון לאלדר וגיל). "אני לא חושבת, אבל הוא יכול לדרוש שהם יהיו, מאחר שיש זיקות שנשמרות, שיתקיימו תנאים מסוימים שהוא דורש". "תנאים, הבנתי", אמר שגב בתגובה. "זה יהיה לי מאוד קשה איתך"; מאור השיבה: "כן? לא התכוונתי".

בהמשך חקירתו שאל שגב את מאור מי ביקש לטאו מסגרת אשראי של 200 מיליון שקל. בהתחלה השיבה מאור כי היא אינה זוכרת, אך בהמשך העידה כי מדובר היה בטאו שביקשה את האשראי. "הנה את רואה, את יכולה", העיר שגב.

"לא תמיד", הגיבה מאור בציניות, ופרקליטה, עו"ד אייל רוזובסקי, התערב וביקש מהשופט למנוע משגב להעיר הערות מעליבות כלפי מאור. השופט שאל את מאור האם היא אכן נעלבה, וזו השיבה: "יותר מנעלבתי".

"איזה מעליב? מה מעליב בזה? שאמרתי שאם את רוצה, את יכולה?", העיר שגב.

שגב המשיך להקשות על מאור: "כאשר מדובר בעסקה כמו שלנו, שבה את יודעת שמי שמדבר עם הבנק מצד גבור שמבקשת אשראי לצורך רכישת מניות טאו, הם לא האנשים שמותר להם לבקש את האשראי לצורך רכישת החברה וכאשר מדובר בעסקה של בעל עניין, האם את רואה את אחת מחובותייך שהדבר הזה ייוודע למקבל האשראי?". מאוד השיבה: "אני מניחה שזה קורה ממילא. אני יוצאת מהנחה שכשיש דיאלוג בעניין תיק אשראי, הבנק אומר את דרישותיו והלקוח שומע ומסכים או לא מסכים".

בהמשך שאל שגב את מאור אם היא סבורה כי במקרה כזה שבו, לדבריו, היחידים שרשאים לבקש אשראי הם הדירקטורים מהציבור, תפקיד הבנק הוא לדבר עמם - או שהוא יכול להסתפק במי שלא רשאי לבקש את האשראי. "הבנק הוא לא שוטר. אני יוצאת מנקודת הנחה שכאשר נקבעו כללים מסוימים, הם עוברים לדיאלוג עם הלקוח בצורה נכונה", השיבה מאור.

שגב לא הרפה וטען: "לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלה איפה בקשת האשראי, מי חתם עליה, אבל תסכימי איתי שערכית הבנק היה צריך לדבר עם מי שמוסמך לבקש את האשראי ולקבוע את תנאיו ולא היה מוסמך לדבר עם מי שאסור לו. אני לא אומר מה ידעת או מה לא ידעת". בתגובה אמרה מאור: "הבנק צריך לעמוד עם מי שמוסמך להגיש את בקשת האשראי. אני לא יודעת מי היה מוסמך".

במהלך החקירה הבהיר שגב כי אין לו טענות למעשים פליליים של מאור, אך השניים התעמתו פעם אחר פעם. "על כל שאלה את נותנת לי הרצאה איך זה הולך בלאומי... אני לא זקוק לזה", אמר שגב למאור לאחר שתשובתה לאחת משאלותיו התארכה, וזו השיבה: "אני משתדלת לענות תשובה שתציג את העובדות כהווייתן".

לאומי דרש: להדיח את שגב בגלל אישומי המס נגדו

בפברואר האחרון פנה בנק לאומי לכונס הנכסים הרשמי בבקשה להדיח את מפרק חברת טאו תשואות, עו"ד יוסי שגב, מתפקידו. בנק לאומי טען בבקשתו כי שגב אינו יכול לשמש בתפקיד בשעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין העלמת מס.

באמצעות עו"ד אייל רוזובסקי ממשרד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר-טולידאנו ושות' ועו"ד פיני יניב ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', כתב בנק לאומי לכונס הנכסים כי "עו"ד שגב אינו יכול להישאר בתפקידו כמנהל מיוחד, ובוודאי לא יכול להתמנות כמפרק קבוע, כל עוד תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור על ביצוע פשע של התחמקות מתשלום מס/דיווח כוזב של הכנסות במיליוני שקלים".

נגד עו"ד שגב הוגש כתב אישום בגין עבירות על סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, עבירות של דיווח כוזב לרשויות המס - במטרה להימנע לכאורה מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל לרשויות המס. משפטו של שגב בבית משפט השלום בתל-אביב עודנו מתנהל.

בנק לאומי מבסס את פנייתו, בין היתר, על פסיקה שניתנה לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון, שלדבריו מחייבת מסקנה זו. מדובר בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ראשי ערים שהועמדו לדין פלילי. "זמן קצר לאחר פרסום הכתבה, פורסמו נימוקי פסק דינו של בית המשפט העליון, שקבע הלכה חשובה (להלן: 'הלכת ראשי הערים'), ולפיה אין זה ראוי שאדם ימשיך לכהן בתפקיד ציבורי המחייב אמון, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מעשים פליליים חמורים", כותב בנק לאומי לכונס הנכסים הרשמי. "הלכת ראשי הערים יפה מכוח קל וחומר לענייננו, שכן האמון הנדרש ממי שמתפקד כזרועו הארוכה של בית המשפט, גבוה יותר מזה הנדרש מראש עיר".

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "עם קריאת הפרוטוקולים של העדויות עולה בבירור כי הדוח שהגיש עו"ד שגב מתעלם באופן בוטה משלל עדויות ולא רק של עובדי הבנק. המטרה צויירה מראש, וסביבה נבנה דוח תלוש מהמציאות, מגמתי וחד-צדדי. הבנק יגיב תגובה מסודרת ומלאה בבית המשפט".