במשאל עם ארצי שייערך ב-18 במאי יצביעו השוויצרים על קביעת שכר מינימום בסך 22 פרנק שוויצרי (25 דולר, 86 שקל) לשעה, שפירושו שכר חודשי של 4,000 פר"ש. כ-90% מהשכירים בשווייץ כבר מרוויחים יותר מזה, אך המעסיקים טוענים שקביעת רצפת שכר לאומית לראשונה בתולדות המדינה תגדיל את המשכורות בכל מגזרי הכלכלה. על בסיס תיאום שערי החליפין של המטבע ושווי כוח הקנייה, מדובר בשכר המינימום הגבוה ביותר בעולם.
התומכים העיקריים של הצעת החוק הם איגודי העובדים הגדולים בשווייץ, שטוענים כי רמות השכר צריכות לשקף את המחירים במדינה, שנמנים עם הגבוהים בעולם. סקר שערכה חברת המחקר gfs.bern, ושממצאיו התפרסמו ב-11 באפריל, מראה כי 52% מהמצביעים יידחו את ההצעה, אך מסקר שערכה חברת המחקר Leger בחודש שעבר עולה כי שיעור זהה של מצביעים יתמכו בהצעה.
שכר הברוטו של כ-10% מהעובדים במשרה מלאה בשווייץ נמוך מ-4,000 פר"ש, על פי דו"ח לשכת הסטטיסטיקה ל-2010. בתיאום שווי כוח הקנייה, יהיה שכר המינימום המוצע בשווייץ שווה ל-14.01 דולר לשעה - יותר משכר המינימום בלוקסמבורג וצרפת (10.60 דולר), וכן באוסטרליה (10.20 דולר), על פי נתוני 2012 של ארגון OECD.
אי-השוויון בהכנסה הולך וגובר במדינות המפותחות, לדברי ה-OECD, וסוגיית שכר המינימום מככבת גם בסדר היום של מדינות אחרות. ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הגדיל את שכר המינימום ל-6.5 ליש"ט (10.88 דולר) לשעה, וזוהי הפעם הראשונה מאז 2008 שהעלאת שכר המינימום הייתה גבוהה מהאינפלציה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פועל להעלאת שכר המינימום הפדרלי בסך 7.25 דולר לשעה ל-10.10 דולר לשעה. ממשלתה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תמכה בשכר מינימום לאומי של 8.50 אירו לשעה.
ג'ורג' שלדון, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת באזל, אמר שהצעת החוק השוויצרית תניב תוצאות הפוכות לתוצאות המיוחלות. "האבטלה בקרב העובדים הלא-מיומנים הולכת וגוברת", אמר שלדון בריאיון טלפוני. "הפתרון לבעייתם אינה להפוך אותם לעובדים יקרים יותר".
משאלי עם ארציים הם מרכיב מפתח במערכת הפוליטית השוויצרית, ונערכים ארבע פעמים בשנה. במדינה שבה פועלים כ-300 בנקים, המצביעים תומכים לעתים קרובות במעסיקים. ב-2012, למשל, דחו הבוחרים הצעה שהייתה מחייבת את המעסיקים לספק לעובדים שישה שבועות חופשה בתשלום.
אשתקד, לעומת זאת, אישרו הבוחרים את היוזמה המכונה 'יוזמת החתול השמן', שמעניקה לבעלי מניות זכות הצבעה בעלת תוצאות מחייבות על שכר המנהלים, ואוסרת הענקת חבילות פיצויי פיטורים גדולות. עם זאת, דחו הבוחרים את ההצעה להגביל את שכר הבכירים לסכום שאינו גדול יותר מפי 12 משכר הזוטרים.
חברות גדולות, כולל נסטלה, נוברטיס וסוואטש, מתנגדות למהלך בטענה שהוא יפגע בכלכלה. "התערבות המדינה במערכת כלכלית ליברלית סותרת את עקרונות כלכלת השוק של החברה השוויצרית, שעד כה הוכיחו את עצמם כמוצלחים", כתב דובר נוברטיס, דרמוט דוהרטי, באימייל.
שכרם של על העובדים השוויצריים של נסטלה גבוה משכר המינימום המוצע, על פי דובר החברה, פיליפ אשלימן. "עלות עבודה גבוהה יותר תפגע בחברות שנמצאות בשרשרת האספקה שלנו ובלקוחותינו השוויצריים", כתב אשלימן באימייל.
כמה רשתות קמעוניות משלמות פחות מ-4,000 פר"ש לחודש, והן מסרבות לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים, לדברי תומכי הצעת החוק במסיבת עיתונאים שנערכה בברן בפברואר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
