הגיע הזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד יכריזו בקולם, בהודעה רשמית, כי התוכנית המהוללת הקרויה "רפורמה בחשמל" נמחקת. מחוסלת. בטלה ומבוטלת, שכן השלילה בה, כולל עליית תעריפים מתמשכת בשני העשורים הבאים וחיסול סדור ומתוכנן של כל תחרות עתידית - עולה פי כמה וכמה על התועלת שבה - אם בכלל יש בה תועלת.
כל יום נוסף שבו הנושא הזה נשאר פתוח, והוא כאילו בדיון ובבדיקה, מזיק ומחמיר את טירוף המערכות - הכינוי האחד והיחיד ההולם את תיאור התנהלות המדינה בנושא. אם נוסיף על זה את ההחלטות התמוהות, וזו מילה עדינה במיוחד, של בית-הדין לעבודה, שהפך לבייבי-סיטר של ועד העובדים - אז נקלוט בצער שאנחנו חיים במקום שבו מיעוט זעיר (החברה, עובדיה, מנהליה, הפוליטיקאים והרגולטורים הבכירים ש"מטפלים" בה) - ממשיך להשמין ולרכוב על גבו של ציבור רחב וחסר אונים, שכל הזמן רק משלם ומשלם; וגם ימשיך לשלם באבי-אביו.
אנו חיים במקום שבו נציגי-נבחרי-הציבור הזה, ובראשם נתניהו שקורא לרפורמות ולכלכלת שוק חופשי, ולפיד שקורא לעתיד חדש - מתברברים על חשבוננו ולא מעיזים לקבל את ההחלטה האחת הנדרשת.
הנה כמה מהתפתחויות האחרונות בחברת החשמל: החברה פושטת-הרגל (כל תינוק שנולד היום חייב אוטומטית 10,000 שקל לכיסוי חובותיה) כבר הודיעה על העלאה נוספת של תעריפי החשמל; והממשלה כמו הממשלה, כולל שר האוצר, שר האנרגיה ורשות החשמל - לא מונעים את זה. במקביל, מחצית מהעובדים שלה מקבלים תוספת שכר של כ-7% - והחצי השני של העובדים יקבלו בשנה הבאה.
האירוע האטום הזה קורה כאשר לפני פחות מחודש הופיע נציג משרד מבקר המדינה בוועדה לביקורת המדינה, ואמר כי חריגות השכר והפנסיה של חברת החשמל עלו ל-11 מיליארד שקל! וכאשר הממונה על השכר באוצר, דורש כבר זמן רב מהחברה להסדיר את חריגות השכר ולהחזיר לקופת הציבור את הכסף שהוצא ממנה.
ומה עושה בית-הדין לעבודה בחיפה בעניין? ובכן, את הטיפול בחריגות השכר הוא דחה כבר לפני כמה חודשים, בטענה שזה צריך להיות חלק מהדיונים בנושא הרפורמה. את העלאת השכר הוא דווקא אישר - ואפילו לא טרח לומר שזה חלק מהדיונים ברפורמה בחברת החשמל.
ובינתיים, גם הסיכוי היחיד שעליו עמלו שנים ארוכות, להקמת מתחרה אפשרי עתידי שיוריד קצת את האף של חברת החשמל, ייצור חשמל פרטי, הולך ומתחסל. שוב בחסות השרים ובית-הדין לעבודה. השר והפקיד הממונה מסרבים, בחסות בית-המשפט, לחתום על רישיונות לחשמל פרטי, בטענה שבית-הדין לעבודה מונע כניסת יצרנים חדשים עד שהמדינה תגיע להסכמות עם הוועד במסגרת הרפורמה.
פרשנות מרחיבה של החלטת בית-הדין אפילו מתירה לעובדי חברת החשמל, לא רק לא לחבר, אלא גם לנתק מחשמל תחנות פרטיות שכבר מחוברות, אם המדינה לא תמצה איתם את המשא-ומתן ותגיע להסכמות.
גם במסגרת האחרת של משרדי האנרגיה והאוצר ורשות החשמל פועלים, ממש כך, לחיסול הסיכוי לתחרות. גם לא נותנים לגופים פרטיים לבצע התקשרויות חדשות "עד שוועדת הרפורמה תסיים את עבודתה", והם גם נסוגים מכל התנאים, שכן אפשרו בשנים האחרונות לגופים אחרים עניין עסקי, ומימון בנקאי, להקמת תחנות-כוח פרטיות; וגם מטילים עליהם את כל הסיכונים האפשריים - כך שיקבלו רגליים קרות, וגם לא יוכלו לקבל מימון.
ואם לא די בכך - אז על-פי תורת ועדת אורי יוגב, יש כוונה להקים חברה-בת של חברת החשמל, שבה יאוגדו התחנות היעילות שלה, כדי שזו תוכל להתחרות "בתנאים שווים" מול היצרנים הפרטיים. ומה יהיה על התחנות הלא-יעילות? הן כמובן ימשיכו לחגוג את אי-היעילות, אבל בנפרד, וגם יסבסדו את התחנות הכאילו-יעילות, כדי שהן יוכלו להתחרות בפרטיות, ולהשמיד אותן בשלב זה ואחר.
ולזה, שימו לב, קוראים כאן "רפורמה במשק החשמל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.