מור יוסף תובע מהמדינה להשיב קרקע שהופקעה בת"א

בית-מלון במקום בית-חולים: מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף; מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו; ומנהל בית-הספר מקווה ישראל, רונן צפריר; הגישו באחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב-יפו, שבה הם דורשים להשיב קרקע אטרקטיבית סמוך לחוף הים בתל-אביב שהמדינה הפקיעה, ועליה אמור היה לקום בית-חולים.

מדובר בחטיבת קרקע הממוקמת סמוך למסגד חסן בק שאותה רכש ב-1895 מנהל בית-הספר מקווה ישראל דאז, יוסף נייגו ז"ל, מידי הקונסול האוסטרי ביפו, והקדיש אותה לטובת הקמת בית-חולים ליהודים עניים. ארבעת נאמני ההקדש הם צפריר, מור יוסף, זיו ומנהל אגף הנכסים בעיריית תל-אביב, אלי לוי (שאינו נמנה עם התובעים, הואיל והעירייה הינה אחת הנתבעות).

על הקרקע פעל בית-חולים אשר שירת את תושבי היישוב בארץ ישראל, אך הוא נסגר ב-1920. עם פריצת כוחות היישוב העברי מתל-אביב ליפו במלחמת השחרור נהרס מבנה בית-החולים. שר האוצר הפקיע את הקרקע ב-1961 למטרת "צורכי ציבור", אך רק ב-1980 נרשמה הקרקע על שם המדינה בטאבו. למרות שמטרת ההפקעה לא מומשה, ב-1984 בוצעה הפקעה נוספת של הקרקע לטובת עיריית תל-אביב-יפו; ההקדש לא קיבל מעולם כל תמורה או פיצוי בגין ההפקעות שבוצעו.

מהתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר ועמיחי נביאי ממשרד כהן וילצ'יק קמחי המתמחה בדיני הפקעות, עולה כי על הקרקע שעליה ניצב בית-החולים נמצא כיום חלק מפארק צ'רלס קלור, חלק מחניון מסחרי, תחנת דלק פז, חלק מרחוב קויפמן וחלק מחצר המלון "דן פנורמה", שהינו שימוש מסחרי לכל דבר שאינו עונה על מטרות ההפקעה.

עוד נטען בתביעה כי חלקים אחרים מהקרקע נמכרו או הוחכרו לצדדים שלישיים, ביניהם חברת חניון פארק קלור, חברת פז, חברת מלונות דן ואושרי בנימין.

התובעים טוענים כי מטרת ההפקעות לא מומשה, וכי עצם ההפקעות החוזרות והנשנות של הקרקע מוכיחות כי המטרה לשמה הופקעה לא מומשה שוב ושוב, וכי "לא ניתן להתעלם מאותן הפקעות והעברת ידיים בחלקים מהקרקע לידיים פרטיות, למטרות עסקיות גרידא תוך הפקת רווחים".

לטענת התובעים, עצם העברת הקרקע שהופקעה מידי המדינה לעיריית תל-אביב אינה חוקית ודינה להתבטל.

עוד טוענים בעלי ההקדש כי נטישת המטרות לשמן בוצעה ההפקעה לטובת שימושים פרטיים ומסחריים מחייבת ביטול ההפקעות והחזרת הקרקע לנאמני ההקדש - או לחילופין לשלם להם פיצוי בגובה שווי הקרקע כיום ופיצוי בגין דמי שימוש ראויים בעבר, זאת בנוסף לפיצוי בגין דמי השכירות שנמנעו מהם בשל הפקעת הקרקע.

"אין להעלות על הדעת כי גוף כלשהו - קל וחומר מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב - יעשה עושר בשל הפקעה שלא מומשה כולה או חלקה", הם טוענים.

התובעים דורשים מבית המשפט להורות לנתבעים לחשוף את כל הכנסותיהם מהקרקע, לאחר שפניותיה לנתבעים לא זכו למענה ובפרט הצעתם למנות שמאי בעניין.