שוק הספרים ירוויח

באוקטובר 2006, רגע לפני שקרן מרקסטון שמה את ידה על סטימצקי, התראיין מנכ"ל הוצאת כתר, יפתח דקל, ל"גלובס". הוא דיבר שם על טיול קריר במיוחד לאלסקה, על כתיבת תורות לחימה לצה"ל וגם על החיבור עם סטימצקי - שלו ושל משפחת רשף, בעלת השליטה בחברת ארלדן. "חיבור מצוין", הוא הגדיר את היחסים, ככאלה ששני הצדדים נהנים מהם - כתר בתחום הקמעונאי וסטימצקי בתחום ההוצאה לאור. היום, לאחר הקרע הגדול שהיה בין הצדדים, שתכף נגיע אליו, מתגבש מהלך שאולי יביא לחיבור מחודש כזה. מעניין אם הפעם יצליח יותר.

1. מה יעשה הממונה?

השאלה הראשונה שעולה מההודעה על העסקה היום (ד') היא כמובן אם הסכם העקרונות יוביל להשלמת העסקה. בדרך יש עוד בדיקת נאותות שתארך כחודש ושאלת אישור הממונה על ההגבלים. על פניו, יש לו סיבה טובה מאוד לאשר.

"אם הממונה לא יאשר את המהלך, הוא יביא להתמוטטות של ענף שלם", אמר רני גרף, מנכ"ל הוצאת גרף. "קונים אפשריים אחרים לא התקדמו בנושא רכישת סטימצקי. הממונה יכול לשים מגבלות על החיבור, מעבר לאלה שקיימות בחוק הספרים, אבל הוא ימעל בתפקידו אם לא יאשר".

אבל האישור המיוחל - כלל לא בטוח שיתקבל. נדמה כי שאלת המפתח היא אם יש פה מקרה שמתאים למה שמכונה "דוקטרינת הפירמה הכושלת". למשל, במקרה של התמוטטות קלאבמרקט ב-2005 ורכישתה בידי שופרסל (מה שהפך אותה לרשת הגדולה בישראל), השופטת קראה באופן ברור לממונה לתת אישור לעסקה, ולא - 800 עובדים ילכו הביתה. לצד הלחץ הציבורי, האישור ניתן.

האם זה המקרה של סטימצקי? האם כלו כל הקיצין? כלל לא בטוח שהממונה יגיע למסקנה הזאת. כפי שאמר היום גורם בענף שהיה סקפטי לגבי התממשות העסקה: "אין סיכוי שהממונה יאשר. סטימצקי ומרקסטון רק רוצות להרגיע את השוק. יש הרבה קונים אחרים אפשריים מחוץ לענף, כמו קרביץ".

2. מה יהיה על המנכ"לית?

בהודעת סטימצקי שיצאה היום צוין כי מנכ"לית סטימצקי איריס בראל תמשיך בתפקידה, אבל אפשר להתייחס לכך בספקנות רבה. אנחנו מגיעים כאן לקרע ההוא, מלפני כמה שנים. לא נאריך בפרטים, אבל ניתן לומר כי מעבר לביצועים הלא מוצלחים של הרשת בתקופת בראל (לא רק באשמתה; במידה רבה הם נבעו מתשלומי ריביות שהושתו על הרשת במסגרת המכירה למרקסטון), יחסיה עם הוצאות הספרים היו גרועים מאוד, במיוחד בחודשים האחרונים, על רקע המשא-ומתן בין הגורמים רגע לפני היכנסו לתוקף של חוק הספרים.

אבל מעבר לכל אלה, ככל הידוע יחסיה של בראל עם שני אנשים נוספים רלוונטיים רחוקים מלהיות שפירים - מנכ"ל כתר, יפתח דקל, ומנכ"ל ארלדן, צלי רשף. אם מחברים את כל אלה יחד, אפשר לומר כי ההסתברות להישארותה גבוהה בערך כמו שייחתם בקרוב הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, חזון אחר של רשף, ממקימי תנועת "שלום עכשיו".

3. מה האינטרס של מרקסטון?

קרן מרקסטון מקבלת על עצמה את הרוב המכריע של חובות רשת סטימצקי, בהיקף של כ-300 מיליון שקל, רובם הלוואות בעלים והלוואה מדויטשה בנק בהיקף של 70 מיליון שקל. למה לה לעשות זאת? כנראה בגלל יחסי הציבור הגרועים שסטימצקי סיפקה לה ביתר שאת בשבועות האחרונים.

עוד קודם לכן היה זה סוד גלוי שביצועי הקרן אינם מוצלחים, אבל מצבה של סטימצקי שם אותה באור הזרקורים באור כה חיוור ועלוב, עד שהיא כבר הייתה מוכנה להיפטר ממנה בתנאים שלא רק רחוקים כל-כך מהסכום הפנטסטי שהותירה בידי ערי סטימצקי ב-2006, אלא מכל עסקה שמכבדת את עצמה.

4. מה יקרה לרשת סטימצקי?

אם המהלך ייצא אל הפועל, הדבר הבא הצפוי הוא צמצום היקף החנויות של הרשת. גורמים בשוק מעריכים כי היקף הקיצוץ יהיה לא פחות משליש. בסופו של מהלך, סטימצקי תהיה רזה יותר ומסורבלת פחות, תוריד מעליה את השומנים המיותרים ותצא לדרך חדשה כגורם פחות מונופוליסטי בענף, אבל עם סיכוי גדול יותר להצליח.

גם לשוק הספרים מצב כזה יהיה טוב יותר, כיוון שהוא יהפוך למבוזר יותר. המו"לים יקבלו תנאים יותר נוחים למכירת ספריהם, ולכן יוכלו לתת יותר לסופרים ולמכור במחיר יותר נמוך לצרכנים, וגם יהיה כדאי יותר לפתוח חנויות קטנות.

השאלה היא, כמובן, אם יתקיים פרט קטן ונחוץ להתרחשות הזאת - השלמת העסקה בין ארלדן ומרקסטון.