קטר הצמיחה האמיתי

עם כל הכבוד לתגליות הגז, למדינה אסור להתבסס יתר על המידה על אוצרות טבע: רק תעשיית ההיי-טק והיזמות הטכנולוגית יבטיחו לנו סיכוי שלא לפגר בתחרות העולמית. בבנק הפועלים אנו מקדישים עתה תשומת-לב מיוחדת לתחום הפינטק (FinTech), ורואים גם בו פוטנציאל לתרומות ייחודיות של סטארט-אפים ישראלים.

זה כבר יותר משני עשורים ברציפות שענפי ההיי-טק מהווים קטר צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. בשנים האחרונות אמנם התברכנו בתגליות של מצבורי גז טבעי - גדולים אפילו בקנה מידה עולמי, שניצולם ייתן דחיפה רבת עוצמה לצמיחת המשק - אולם הניסיון הבינלאומי הוכיח שהתבססות משקית על אוצרות טבע בלבד אינה מומלצת בטווח הארוך. רבים המקרים בהם היא יצרה משק חד-ממדי, כפי שמתגלה כעת לחלק מהמדינות מפיקות הנפט, עם שובה של ארה"ב לזירה העולמית כמפיקה מובילה בתחומי האנרגיה.

מסיבה זאת ומגוון של סיבות נוספות, חשוב שההיי-טק ימשיך למלא את התפקיד העיקרי בצמיחת המשק הישראלי. רק המשך היוזמות הישראליות בתחומים טכנולוגיים, יחד עם חשיפה מלאה לתגליות ולתנודות במדינות אחרות, יבטיחו לנו סיכוי שלא לפגר בתחרות העולמית.

העליות הבולטות אשתקד במחירי מניות הטכנולוגיה העילית, שקירבו את מדד הנאסד"ק (הבורסה שבה נסחרות רוב מניות הטכנולוגיה) לשיא שהושג בתחילת שנות ה-2000, טרם קריסת בועת הדוט.קום, שבו ויצרה תנאי רקע טובים מאוד שיש בכוחם לסייע לצמיחת המשק הישראלי.

בעוד שבועת הדוט.קום של שנות ה-90' הונעה בעיקר על-ידי רשת האינטרנט ויישומיה, נראה שהצמיחה הנוכחית מקורה בעיקר במגוון רחב יותר של תחומים, החל מיישומי סמארטפון וכלה במדעי החיים, ביולוגיה, רפואה ותחומי האקולוגיה.

צמיחה גבוהה

אין זה מקרה שישראל זכתה לכינוי "Start-up Nation". קצב הצמיחה של ענפי ההיי-טק בישראל גבוה פי 1.5 מקצב צמיחת התמ"ג הכללי; הערך המוסף של ענפים אלה גבוה ביותר: למרות שפחות מ-10% מכוח העבודה הישראלי מועסק בתעשיות היי-טק, הן תורמות קרוב ל-30% מכלל היקף היצוא שלנו, ויש לזכור כי סביבם נוצרת מערכת תומכת של ספקים ושירותים מתמחים, שגם תרומתם למשק גדולה יחסית; לפי נתוני חברת IVC, ב-2013 גייסו 622 חברות סטארט-אפ ישראליות סכום של 2.3 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה מאז שנת 2000; ישראל עדיין מדורגת ראשונה בהיקף המחקר ופיתוח המבוצעים בסקטור העסקי ושיעור הסטארט-אפים לנפש הוא הגבוה ביותר בעולם - 375 סטארט-אפים לכל מיליון נפש, כפול מאשר בארה"ב; בישראל קמים מדי שנה כ-800 סטארט-אפים - מיזמים חדשניים בתחומים טכנולוגיים מגוונים, השיעור הגבוה ביותר בעולם יחסית לאוכלוסייה, ומספר גבוה מאוד גם בממדים אבסולוטיים.

חברות הטכנולוגיה הגדולות והמובילות ביותר בעולם, ובהן גוגל, אינטל, י.ב.מ, אפל, סמסונג ואחרות, מצאו לנכון להקים בישראל מרכזי פיתוח, שבהם מפותחת הטכנולוגיה החדשנית, שתוביל חברות אלה במהלך העשורים הקרובים.

אחת הטענות המושמעות נגד ההיי-טק הישראלי היא שבישראל, המפתחים והמשקיעים מסתפקים ב"אקזיט" הנושא רווחים נאים לאחר שמסתיים הפיתוח, ואינם מביאים את הישגי הפיתוח להבשלה בישראל, כלומר לייצור ושיווק של המוצר המיישם את הטכנולוגיה שפותחה. "היכן היא ה'נוקיה' הישראלית?", שאלו רבים אצלנו, לאחר קריסת הדוט.קום ב-2000. אין לזלזל בטענות אלה, אולם חשוב שנזכור שלא בהכרח נדרשת נוקיה כדי לייצר ערך למשק המקומי, ולא בהכרח כל אקזיט משמעותו שהמיזם לא ימשיך להניב פירות לאוכלוסייה בישראל.

משימה לאומית

כולנו נשמח, כמובן, אם רעיונות מקומיים יבשילו ויולידו חברות מקומיות גדולות שיתרמו גם לתעסוקתם של אלה שאינם עוסקים בפיתוח ובהנדסה, אבל עלינו גם לברך גם על "אקזיטים" מוצלחים בסטארט-אפים ישראליים. יתכן שהסטארט-אפ מבטא את היתרונות של האופי הישראלי - החדשנות, היצירתיות, היוזמה, הנכונות לקחת סיכונים, היכולת לגבש צוות נחוש ומשימתי. ויתכן שבגלל גודלנו - יותר נכון, הקוטן שלנו - ואולי גם תכונות אופי, אנו לא יכולים ולא צריכים להתחרות במעצמות כמו ארה"ב או סין ביכולת להפוך רעיון מוצלח לתעשייה. כך שאם החברות המוצלחות שלנו נמכרות, זה בסדר גמור; זה מבטא גם את יתרוננו היחסי וגם את מגבלות הגודל שלנו. המשך קידום ההיי-טק הישראלי חשוב יותר למדינה משאלת האקזיט.

לבנק הפועלים תפקיד חשוב במשימה הלאומית הזו. הבנקאים שלנו תומכים, מלווים, ומעניקים מימון לחברות היי-טק באמצעות סניפים מתמחים בכל רחבי הארץ. אנו מבינים שלחברות ההיי-טק צרכים ייחודיים ויש להן "שפה" ואופי שונים מחברות מסורתיות. ולכן אנו מתאימים את עצמנו - בפריסה, בהכשרה, בגמישות, ובכלים טכנולוגיים - כדי להמשיך להציע את השירות האיכותי ביותר לחברות ההיי-טק בכל שלבי החיים. נלווה את הסטארט-אפים הבאים של מדינת ישראל, משלב ה-Early Stage, דרך שלבי יצירת הכנסות ועד צמיחה גלובלית. הצרכים של חברת היי-טק משתנים משלב לשלב, וכך גם ה-Ecosystem שמקיף אותה, ולכן בנק הפועלים ימשיך לחדש ולהציע מגוון כלים ושירותים כדי להוות שותף לטווח ארוך, במטרה לתמוך ביזמים בקידום עסקי החברה.

תחום שאנו בבנק הפועלים צופים בו התפתחויות גדולות ואף מהפכניות בשנים הקרובות הוא מה שמכונה "פינטק" - יישום טכנולוגיות חדשניות בענפי הפיננסים בכלל, ובבנקאות בפרט. אנחנו מאמינים כי הבנקאות של העשורים הבאים תתבסס במידה רבה על טכנולוגיות כאלה, וזה יחייב אותנו לאינטראקציה גבוהה עם סטארט-אפים העוסקים בנושאים אלה וליכולת גבוהה וזריזה של הטמעת אותם חידושים שיתגלו כמוצלחים ויעילים באופן זה, אותם סטארט-אפים נחשפים לידע העסקי והטכנולוגי שיש לבנק ונהנים מן היכולת להיחשף למשתמשי הקצה ולבדוק את תגובותיהם לטכנולוגיות החדשניות, ואנו בבנק זוכים להיות הראשונים הנחשפים לאותן טכנולוגיות שיסייעו לנו לשמור על המובילות - העסקית והטכנולוגית כאחד - גם בעתיד.

■ הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים.