מימון "עמוק": האם משתלם לקנות רכב באמצעות הלוואה?

בחודשים האחרונים מתריע בנק ישראל מפני מפולת אפשרית בשוק המשכנתאות. החשש העיקרי הוא שבמצב מיתון עשוי להתחיל להתגלגל כדור שלג של חדלות פירעון בקרב עשרות אלפי נוטלי משכנתאות, שהריבית הנמוכה פיתתה אותם לקחת על עצמם החזרים על סף יכולת ההשתכרות שלהם.

תופעת לוואי מסוכנת נוספת של הריבית הנמוכה, שגם היא הפכה להיות פופולרית לאחרונה, היא רכישת רכב חדש באמצעות מימון "עמוק".

המוטיבציה דומה לזו שבשוק הדיור: ניצול הריבית האפסית במשק לצורך עסקת מינוף בסיוע מימון שמקורו ביבואנים, בחברות הליסינג או במערכת הפיננסית. תוכניות המימון משתנות בהתאם לרכב ובהתאם ללקוח.

יש לקוחות זהירים יחסית, שרוכשים מכונית "הגיונית", עם תשלום מקדמה של 30%-40% ממחיר הרכב במזומן והחזר חודשי זניח של כמה מאות שקלים. אבל יש גם רבים, שמתפתים למימון שמתקרב ל-100%, כמעט ללא מקדמה, ותשלום חודשי שיכול להגיע לכמה אלפי שקלים לחודש במקרה של רכישת רכב פרימיום או רכב-כביש שטח ממוצע, שמחירו לצרכן בישראל כ-60 אלף דולר (בסביבות 220 אלף שקל) ומעלה. במקרה כזה הנטל על ההחזר על המשכורת הממוצעת אינו נמוך בהרבה מזה של המשכנתא הממוצעת בישראל.

לרכישה ממונפת יש יתרונות. היא מאפשרת להעלות את רמת החיים המוטורית ולשדרג את הסטטוס מבלי לשבור חסכונות או להוציא סכום חד-פעמי גדול. חלק מהיבואנים גם מאפשרים תוכנית מיחזור של המימון, כלומר, בסוף תקופת ההחזר (שנעה לרוב סביב שלוש שנים) לא לשלם את הסכום הגדול הנדרש אלא להחזיר את הרכב ליבואן ולקחת רכב חדש ולגלגל אליו את המימון. כך אפשר, תיאורטית, לעבור כל שלוש שנים מרכב חדש אחד למשנהו מבלי לשלם את מלוא מחירו.

אלא שבכל תוכנית מימון יש סיכון ויש מחיר נלווה. הנה שתי דוגמאות:

1. מחיר הרכישה לא בהכרח אטרקטיבי

רכישת רכב באמצעות תוכנית מימון מתייחסת כמעט תמיד למחיר המלא של הרכב במחירון הרשמי של היבואן. בשוק הרכב רווי המבצעים של היום זה אומר לעיתים פער של 10%, ולעיתים אפילו 15% מעל "מחיר השוק האמיתי", שאותו ניתן היה לקבל על הרכב במבצע או לאחר מיקוח נמרץ. פירוש הדבר, שכבר מבראשית הריבית שוות ערך לכמה אחוזים טובים. בנוסף, כל התשלומים, כולל התשלום המשמעותי האחרון בתום התקופה, מבוססים על ערכו המלא של הרכב בתחילת התקופה. התשלומים לא משקפים את ירידת הערך שהרכב עבר (במיוחד אם ניזוק או נסע כמות חריגה של קילומטרים), או מקרה שהיבואן חתך את מחירון הדגם משמעותית - וכבר היו מקרים כאלה. הלקוח ממשיך לשלם על פי המחיר ההיסטורי.

2. הגמישות לא גדולה

תיאורטית, לקוח שמגלה לאורך התקופה שאינו יכול לעמוד בהחזרים על הרכב, שהרכב אינו מתאים לו או שהוא כלל אינו צריך את הרכב (עקב מעבר לחו"ל או קבלת רכב מהעבודה למשל), יכול למכור את הרכב ולפרוע את ההלוואה. אלא שבמקרה כזה הוא צריך למצוא במהירות לקוח במחיר הנכון - עסק כלל לא פשוט בשוק המשומשות של ימינו - לשלם לרוב קנסות יציאה ולהיכנס לפרוצודורה מסובכת של הסרת שיעבודים מול רוכש הרכב. בקיצור, לא פיקניק.