"נשים בגישה של מניעת היריון טבעית לא מודעות למשמעות"

לד"ר כריסטיאן פיאליה, מבכירי הגינקולוגים באוסטריה, יש בראש תמונה מאוד ברורה לגבי העתיד של מניעת ההיריון: בכל אישה, מרגע שהגיעה לגיל הפוריות, תהיה אפילו נערה צעירה שעוד לא גילתה עניין כלשהו במין, יותקן התקן תוך-רחמי הורמונלי שיישאר ברחמה (למעט ההחלפות הדרושות פעם בכמה שנים) עד הרגע שבו תחפוץ בהיריון, והוא ישוב לשם ברגע שתסיים את תוכנית הפוריות שלה.

ההתקן הזה גם ימנע מחזור, וכך האישה תהיה פטורה מכל מחשבה על מערכת הרבייה שלה לאורך כל שנות הפוריות כמעט. מדובר ברוב המוחלט של שנות חייה, אם מניחים כמו ד"ר פיליה שנשים רוצות להוליד בממוצע 1-2 ילדים. זהו אכן הממוצע בגרמניה, שבה התקיים באחרונה כנס מומחים בנושא בחסות חברת התרופות באייר הלת' קר.

הגישה של ד"ר פיליה, המתמחה בהפלות, שונה מזו המקובלת היום, שלפיה גלולות הורמונליות הן ברירת המחדל במניעת היריון, והתקן תוך-רחמי ניתן רק לנשים שכבר ילדו. השימוש בגלולות, מבחינתו, נובע בעיקר ממניעים פסיכולוגיים, כיוון שהן כוללות בדרך כלל הפסקה לצורך קבלת הווסת. "זה יחסי ציבור בלבד", הוא אומר, "מתחילת הדרך היה ברור שמניעת היריון הורמונלית אינה זקוקה למחזור חודשי, אך עבור הרגולטורים והציבור השמרן, הוחלט להפוך את המחזור עם הגלולות לדומה ככל האפשר למחזור המקורי. גם לי אין שום כוונה להחליט בשביל אישה אם היא רוצה לקבל מחזור או לא, בטח לא כגבר, אבל אני באמת לא מבין מדוע הוא נחוץ".

ד"ר פיאליה מספר שהגלולה בכלל נהגתה במסיבה שבה נכחו מרגרט סנגר, ממובילות התנועה לעידוד נגישות לאמצעי מניעה בארה"ב בתחילת המאה ה-20 ומי שיוחסה לה האמרה "אין עבדות קשה בעולם כמו האימהות הכפויה", וחברתה העשירה קת'רין מקורמיק. הן פגשו שם את הרופא גרגורי פינקוס והציעו לו מלגה כדי שיתפנה למחקר בתחום מניעת ההיריון. הגלולה הראשונה למניעת הריון אושרה על ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, ב-1960.

לא פשוט למנוע ביוץ

הגישה של ד"ר פיליה, היא בסך הכול גרסה דרמטית של העולם שבעצם כולנו חושבים שאנחנו חיים בו, שבו נשים יכולות באמת להרות רק מתי שהן מעוניינות בכך. אולם בפועל, מניעת היריון והשליטה של נשים בגודל המשפחה אינה כה מוצלחת ומוחלטת היום כפי שנדמה לנו. זאת, על אף שהאמצעים הדרושים לכך בהחלט קיימים.

כ-50% מההריונות, אומרים ד"ר פיליה וד"ר יוהנס ביצר, ראש האיגוד האירופי לאמצעי מניעה, הם בלתי מתוכננים. על פניו, המספר הזה נשמע מופרך, אבל הוא הגיוני יותר אם מותחים אותו על פני שנות חייה של אישה. במשך כ-30 שנות פוריות, אישה עשויה להיות מעוניינת בהריונות 20%-30% מהזמן. בשאר הזמן היא מנסה למנוע את ההריונות, ביוץ אחרי ביוץ, וזה לא כל כך פשוט בהכרח. בישראל המספרים דומים - כ-40%-47% הריונות לא מתוכננים.

מה פירוש הריון בלתי מתוכנן? כ-20% מהמקרים הם הריונות לא רצויים של נשים שלא תכננו כלל להביא ילדים בעתיד, ואילו 30% מההריונות מוגדרים "מתוזמנים באופן לא מוצלח", כלומר הנשים כן התכוונו ללדת מתישהו בעתיד. עם זאת, הנתונים אינם מפרידים בין הריונות שנחווים כאסון של ממש לבין ז'אנר ה"טוב, נו, לא התכוונו להיות בהיריון כרגע, אבל לא נורא".

בישראל, כ-10%-20% מההריונות מסתיימים בהפלה מכוונת מסיבות שאינן רפואיות, אבל מתברר שגם בלידות רגילות, 40% מההריונות עדיין מוגדרים על ידי ההורים "לא מתוכננים" (נשים וגברים מדווחים על כך באותה מידה). הנתון הזה משמעותי משום שהריונות לא מתוכננים מזוהים עם רמות גבוהות יותר של דיכאון לאחר לידה, כניסה מאוחרת יותר של ההורה ל"תפקיד ההורי" ואפילו לידות מוקדמות רבות יותר, שבתורן נמצאות בקורלציה עם התנהגות פחות בריאה של האם.

הכתבות שמביאות לבייבי בום

הנתון המתמיה יותר הוא שמספר ההריונות הלא מתוכננים בעולם נמצא בעלייה קלה מאז 2001, לאחר שירד דרמטית בין תחילת שנות ה-80 לסוף שנות ה-90. בישראל מספר ההריונות הלא מתוכננים הכולל די קבוע, אולם חלה עלייה בשיעורם בקרב בני 19 ומטה. הסיבה לשינויים היא התנהגותית, ותכף נגיע לכך.

תחילה, כדי להבין את המשמעות הרחבה יותר של שליטה בהיריון יש להרחיק לא הרבה אל העבר - עידן טרום הגלולה. מאז המאה ה-17 חל שיפור מתמיד באמצעי המניעה ובהתאם לכך חל קיטון מתמיד בגודל המשפחה. יש אף הטוענים שהנסיקה הכלכלית של המדינות המתפתחות באסיה, באמריקה הלטינית ובמזרח אירופה נבעה כולה מהקטנת המשפחה, שפינתה זמנה ומשאביה לצריכה ויזמות. כך טוענת למשל מלינדה גייטס, אשתו של ביל גייטס הפועלת בין היתר להנגשת אמצעי מניעה לאוכלוסיות באפריקה ובאזורים מסוימים בהודו. גם ד"ר פיליה מאמין שהגלולה היא "המהפכה הגדולה ביותר מאז גילוי האש".

בהודעה לעיתונות שפרסמה חברת באייר לקראת הכנס שערכה, היא ציינה נתונים מחקריים שלפיהם רווחתו הכלכלית והרגשית של ילד הגדל במשפחה קטנה היא משופרת, וכך גם רווחת ההורים. מעניין שתאגיד גדול תומך באופן נחרץ כל כך בנושא שנחשב רגיש ושנוי במחלוקת. בגרמניה הפרוטסטנטית ברובה, ממוצע הילדים הוא מהנמוכים בעולם ורעיון השליטה בגודל המשפחה מקובל כמעט ללא עוררין. בקרב קתולים, יהודים ומוסלמים, הדברים פחות נחרצים, והזכות למנוע הריון היא עניין שלעתים צריך עדיין להילחם עליו.

אז אחרי "המהפכה הגדולה", מדוע רואים בכל זאת עלייה בשכיחות ההריונות הלא רצויים? "כי נשים נשבו בגישה של 'מניעת היריון באופן טבעי יותר'", טוען ד"ר פיליה, "אבל הן לא מספיק מודעות למשמעות של פוריות 'טבעית'". כלומר, יותר ויותר נשים נרתעות משימוש בגלולות, מדבקות, זריקות הורמונליות והתקנים תוך-רחמיים שפירושם התערבות רפואית היכן שאין למעשה בעיה רפואית.

מחקרים מראים שבכל פעם שמופיעה בעיתונות במדינה מסוימת כתבה העוסקת בסיכוני הגלולות, מתרחש תשעה חודשים אחרי כן "בייבי בום" באותה המדינה. נראה שנשים שהיו מעוניינות למנוע הריון ולכן נטלו גלולות או השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים אחרים מוותרות על כך בעקבות אותן כתבות. הן עדיין רוצות למנוע היריון, אך נראה שהן אינן מצליחות בכך בשימוש באמצעי המניעה הלא-הורמונליים.

"בעבר, טרם הייתה התערבות כלשהי בפוריות, נשים ילדו 10-15 ילדים בממוצע, הן הניקו בערך שנתיים אחרי הלידה, ולכן היו להן בממוצע 160 ביוצים במהלך החיים. היום נשים שיולדות 1-2 ילדים, מיניקות בערך חצי שנה בממוצע וחוות 450 ביוצים שיכולים להוביל להיריון", אומר ד"ר פיאליה. "מי שאינה מעוניינת ב-15 ילדים והנקה של שנתיים לילד, אינה שייכת לעולם הפוריות ה'טבעית'". האמירה הזאת נועדה לנגח את אלה שמעדיפים משגל נסוג או קיום יחסי מין בעת הביוץ בלבד על שימש באמצעים מכאניים כאמצעי מניעה. זה יכול לעבוד, אומר פיאליה, אבל לא 450 פעם בחיים.

ויש סיבה נוספת לעלייה במספר ההריונות הלא מתוכננים, והיא הירידה בחשש ממגפת האיידס. הנושא אינו מדובר כבעבר, נתפס פחות כמגיפה מאיימת בקרב הטרוסקסואלים ואינו מהווה עוד גזר דין מוות מהיר, ולכן חלה ירידה קלה בשימוש בקונדומים למניעת מחלות מין בקרב הטרוסקסואלים בעשור האחרון - ירידה שתורמת לעלייה במספר ההריונות הלא מתוכננים.

מחקרים שביצע האיגוד האמריקאי לתכנון המשפחה מראים ש-67% מהנשים הפעילות מינית משתמשות נכון באמצעי המניעה הנבחרים שלהם, והן חוות כ-5% מההריונות הלא מתוכננים במדינה. 19% מהנשים משתמשות באמצעי מניעה באופן לא עקבי או טועות בשימוש (למשל שוכחות גלולה או שבני זוגן שמים קונדום רק לאחר שהמשגל החל) והן חוות כ-42% מההריונות הלא מתוכננים. 16% מהנשים לא משתמשות באמצעים במשך חודש או יותר בשנה, והן חוות כ-52% מההריונות הלא מתוכנים. הן גם לרוב נשים עניות, פחות משכילות וממגזרים פחות חזקים.

דילמת הסיכונים

אחת הסכנות שנקשרו בגלולות היא היווצרות קרישי דם. לנשים הנוטלות גלולות למניעת היריון יש סיכון גבוה פי 2 להיווצרותם, אבל המומחים טוענים שמדובר בסיכון זניח, 8:10,000 מקרים לעומת 4:10,000 מקרים, וכי הסיכון הוא לקריש דם כלשהו - לאו דווקא קריש דם מסוכן ממש, אם כי גם כאלה יש. לטענתם, סיכון זה לא שונה מאשר בכל תרופה אחרת. אלא שכאן לא מדובר בתרופה למחלה, אלא בכלי למימוש עצמי על ידי מניעת תופעה טבעית בגוף. זו דוגמה ייחודית למוצר רפואי כזה, והדילמה לגבי הסיכונים שבו גם נחווית על ידי נשים באופן מיוחד.

ד"ר פיאליה, כפי שאתם כבר יכולים לנחש, אומר זאת בצורה נחרצת יותר: "איפה בכלל מוצאים לשם ההשוואות האלה את קבוצת הנשים בגיל הפוריות שאינן נוטלות גלולות? אני אגיד לכם איפה - בקליניקת ההפלות שלי ובחדרי הלידה. ואגב, ההיריון הזה יסכן אותן גם כן בקרישי דם, ואם הוא היריון לא רצוי, הרי זה סיכון מיותר".

ככלל, נשים אמורות לדבר עם הרופא שלהן על הסיכון הייחודי בנטילת גלולות להן על פי הפרופיל הבריאותי שלהן, ואכן יש נשים בקבוצות סיכון שאסור להן לקחת גלולות, אולם השיחה הזאת לא תמיד מתקיימת, בעיקר לא עם נערות צעירות שאינן מודעות כל כך למצבן הבריאותי מצד אחד והרופאים לא רוצים להפחיד אותן מצד אחר, מחשש שלא ייטלו את הגלולות.

חשש אחר של נשים נוגע לכך שהגלולות פוגעות בדחף המיני ועלולות לגרום מצבי רוח והשמנה. המומחים טוענים שאין קשר להשמנה ומצבי רוח, אולם לא דוחים על הסף את הטענה שהגלולות עלולות לפגוע בדחף המיני במקרים מעטים. לטענתם, ניתן לשפר את המצב על ידי התאמת סוג הגלולה לאישה.

אבל הלהט של המומחים אינו פותר את הבעיה הבסיסית שנשים הן אלה שמקבלות על עצמן את מלוא הסיכון (גם אם הוא קטן) הכרוך במניעת היריון לא רצוי באמצעים הורמונליים. על כך מתרעמות היום נשים רבות, ובצדק. הגלולה נגד היריון, שעשתה מהפכה מדהימה בחיי המין הנשי נתפסת היום כרע הכרחי. האם חשוב יותר לעודד את השימוש בגלולות ולחזק את ההישג שהושג כדי שלא יישמט או לדרוש פתרון טוב עוד יותר ולו במחיר של פסילת הפתרון הקיים, במחיר של הריונות לא רצויים? זו כבר שאלה פוליטית.

* הכתבת השתתפה כמרצה בכנס הפוריות שערכה חברת באייר הלת' קר

* הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

 הריונות