החלום הפך לסיוט: "גלובס" מסכם שנה בענף חיפושי הנפט-גז

גילוי תגליות הגז הענקיות "תמר" ו"לוויתן" בשנים 2009-2010 הביא לנסיקה של מאות אחוזים בשווי השותפויות שהחזיקו בהן (דלק קידוחים, אבנר, ישראמקו ורציו), והביא לשיא את אופטימיות המשקיעים ובעלי הון רבים, בדבר התעשרות מהירה מתחום חיפושי הנפט הגז.

הענף, שהיה רדום במשך תקופה ארוכה, חווה רנסנס שטרם ידע בעבר: יזמים מקומיים וזרים רכשו זכויות ברישיונות חיפוש חדשים, גייסו כספים וביצעו קידוחים רבים בים ויבשה.

אלא שהחלום על התעשרות מהירה הפך תוך זמן קצר לסיוט, כאשר המציאות החלה להתיישר עם הסטטיסטיקה המקובלת בענף. שורה של קידוחים ימיים יקרים - "מירה" ו"שרה", "אפרודיטה 2" ו"ים 3" - וכן מספר קידוחים יבשתיים, הסתיימו ללא תגלית מסחרית.

כך, שותפויות וחברות אשר נסחרו רק לפני שנתיים-שלוש לפי שווי של מאות מיליונים, ולעתים אף למעלה ממיליארד שקלים, וריכזו מחזורי מסחר גבוהים, צנחו החל מהמחצית השנייה של 2012 (כישלון "מירה" ו"שרה") בעשרות רבות של אחוזים, ובהתאמה נכנס הענף לדפרסיה. גם לרגולציה (ובראשה המלצות ועדת ששינסקי למיסוי רווחי הגז) היה חלק בעניין.

התקררות המשקיעים גרמה לכך שגיוסי ההון בענף הפכו בשנה האחרונה למשימה בלתי אפשרית כמעט, וכך, חלק מהשותפויות והחברות מצאו את עצמן במצב שבו אין להן היכולת הפיננסית להעמיד אפילו את הביטחונות שדורש משרד האנרגיה, כחלק מהפעילות ברישיונות החיפוש. כיום נשואות העיניים בענף לקידוח הנפט במאגר "לוויתן", שמועד ביצועו נדחה לשנה הבאה, בתקווה שתגלית משמעותית בו תעורר מחדש את תיאבון המשקיעים.

"גלובס" מסכם את שנת 2013 במגזר החיפושים, ומפרט את תוכניות העבודה בענף לשנת 2014.

173 אלף חביות - זו כמות הנפט שהפיקה שותפות גבעות יהש מקידוח "מגד 5" בשנה החולפת. הנפט נמכר לבית הזיקוק באשדוד במחיר ממוצע של 106 דולר לחבית, ועלות הפקת כל חבית נאמדת ב-14.5 דולר. בניכוי התמלוג למדינה, הרווח של השותפות על כל חבית הסתכם ב-78.5 דולר.

מספר זה ממחיש את הפוטנציאל שקיים בשדה מגד, אלא שגבעות עולם היא מקרה מיוחד בנוף החיפושים הישראלי. למרות שהיא מחזיקה בתגלית מסחרית, וכבר רושמת הכנסות ממכירת נפט, המשקיעים בה רושמים הפסדים מאז החלה ההפקה. זאת בניגוד לישראמקו, למשל, אשר המשקיעים בה נהנו מעליית ערך לאחר שהתחילה הזרמת הגז ממאגר "תמר".

שתי סיבות עיקריות הביאו למצב זה: קידוח "מגד 6", שאותו ביצעה השותפות ב-2013, עבר סדרה של תקלות, אשר הגדילו את תקציבו מעבר למתוכנן, והכניסו את השותפות לבעיה פיננסית. הסיבה השנייה היא משבר אמון חמור, שהוביל למאבקים קשים בין השותף הכללי - שמנהל את השותפות ושמורכב מהמייסד והגיאולוג טוביה לוסקין, מנגה בן דוד ומשמואל בקר - לבין השותף המוגבל (הציבור).

במרכז המחלוקת ניצב תמלוג-העל הגבוה, בשיעור של 20.45% מההכנסות, אשר לו זכאי השותף הכללי, וסירובו להפחתה הוביל להתנגדות גורפת של המשקיעים לגיוס הון נוסף שאותו נדרשה השותפות לבצע.

אם לא די בכך, גם בתוך השותף הכללי נתגלעו מחלוקות קשות, בעקבות שלטון היחיד של לוסקין בנעשה בשותפות - מה שהוביל להדחתו מתפקיד המנכ"ל, ולמינוי היועץ, האלוף במיל' גיורא איילנד, למנכ"ל זמני במקומו, עד שיימצא מנכ"ל קבוע.

אירועים אלו הובילו לדחייה משמעותית בלוחות הזמנים של פיתוח השדה, ובהתאמה איבדו יה"ש גבעות בשנה החולפת כ-32% מערכן. מי שמביט על גרף המסחר של היה"ש ימצא שהתנודתיות שבה הן נסחרות בתקופה האחרונה מתאימה יותר לאג"ח ממשלתיות; הספקולנטים כבר נטשו אותן מזמן, והמחזיקים בה הם הגרעין הקשה, שעוד נותרה בו האמונה כי יצליח להרוויח כסף מהנפט שקיים בראש העין.

לאחרונה לוותה השותפות ממשקיעים פרטיים 7 מיליון דולר, במטרה להשלים את העבודות הנדרשות להכנת קידוח "מגד 6" שהסתיים למבחני הפקה. אם אכן גם באר זו תצליח להפיק נפט בכמות מסחרית, בשותפות מאמינים שיוכלו עוד השנה להתחיל בקידוח נוסף, "מגד 8".

 טוביה לוסקין / צילום: עינת לברון

138 מיליון דולר - זוהי ההפחתה שרשמה בשנת 2013 חברת שמן נפט וגז בדוחותיה, בגין הקידוח הכושל "ים 3" שבוצע בשנה שעברה בחוף הים ממערב לאשדוד. עלות הקידוח נאמדה בכ-180 מיליון דולר, ושמן, שהחזיקה בכ-78% מהזכויות ברישיון, מימנה את רובו, ובהתאמה צנחה מנייתה מאז תחילת 2013 ב-97%.

הקידוח הכושל פגע לא רק בשמן עצמה, אלא גם בשורה ארוכה של חברות ציבוריות שהשקיעו במניותיה, או רכשו זכויות ברישיון, ורשמו עקב כך הפסדים של עשרות מיליוני שקלים כל אחת. ברשימת הנפגעים ניתן למצוא את חברת מנופים פיננסים, אדן אנרגיה - שהוקמה רק בשנת 2011 למטרת השקעה בענף החיפושים, ולמעשה סיימה את דרכה, וכן חברת צמיחה, שבשליטת ירון ייני, ושותפות החיפושים זרח, אשר רכשו זכויות ברישיון, ולאחר הכישלון נותרו עם מיליוני שקלים בודדים בקופה.

לאחר ששמן הגיעה להסכמות עם הספקים של הקידוח לגבי התשלום המגיע להם, נותרו בקופתה מיליוני דולרים בודדים. שמן העבירה את הנתונים שהתקבלו מקידוח "ים 3" לחברת ייעוץ בינלאומית, בתקווה שזו תמצא הסבר כיצד לפני שני עשורים זרם נפט בקידוח שנעשה ברישיון זה, ואילו בקידוח הנוכחי, שנעשה במרחק פחות מ-2 ק"מ ממנו, נרשמה זרימה זניחה.

כתוצאה מהכישלון בקידוח (שאף הוליד תביעה ייצוגית נגד החברה) ומהירידה בהיקף המזומנים, ירד נפח הפעילות בחברה באופן דרסטי. הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ששימש כיו"ר שמן, עזב את החברה, המנכ"ל יוסי לוי מנהל אותה ב-50% משרה, וגם יתר נושאי המשרה עובדים במשרה חלקית.

בחברה יבצעו כעת מיפוי מחדש של מטרות הגז ברישיון, במטרה לבדוק האם יש כדאיות להתעמק בהן.

 גבי אשכנזי / צילום: ענת כהן

250 אלף דולר - זהו הסכום שנותר בקופתה של הכשרה אנרגיה בסוף שנת 2013, ולמעשה, ללא המטרייה של בעלת השליטה בה, הכשרת הישוב שבשליטת עופר נמרודי, החברה הייתה מסיימת את דרכה. החברה האם העמידה ערבות לבנק כנגד אשראי שזה העמיד לטובת פעילותה של הכשרה אנרגיה, אשר עדיין מקווה שאולי תימצא תגלית בצמד הרישיונות הימיים "מירה" ו"שרה", שהקידוחים שנעשו בהם בשנת 2012 הורידו לטמיון 155 מיליון דולר.

הכשרה אנרגיה, המנוהלת על-ידי אוהד מראני, כבר מודעת לכך שהסיכוי למצוא גז ברישיונות הוא קלוש, אבל עדיין לא אמרה נואש באשר לפוטנציאל הנפט שאולי קיים בהם. בחברה היו שמחים אילו קידוח הנפט בלוויתן היה כבר נעשה, מה שהיה נותן אינדיקציה מסוימת על אפשרות למצוא נפט גם בשטח הרישיונות שלהם, אך זה, כאמור, נדחה לשנה הבאה. עניין זה מכניס את החברה לבעיה של לוחות זמנים, כיוון שביולי 2015 פוקע תוקף הרישיונות.

עקב כך, אם הכשרה תרצה למצות את פוטנציאל הנפט, היא תצטרך למצוא בזמן הקרוב מפעיל בינלאומי, שיהיה מוכן לקחת על עצמו את הסיכון. לצורך זה הסכימו לאחרונה השותפים ברישיון להכניס את השותפות רציו לצמד הרישיונות, ללא תמורה, בשיעור של 20% מהזכויות, כדי שזו תסייע בהבאת מפעיל כזה, ותשתתף במימון קידוח עתידי אם זה אכן יקרום עור וגידים. תזכורת: רק לפני שלוש שנים מכרה הכשרה אנרגיה 7.6% מהרישיונות לשותפות מודיעין תמורת כ-30 מיליון דולר.

באשר לפעילות החיפושים של הכשרה אנרגיה באלבניה, אשר החלה אף היא ב-2012, הרי שזו עדיין מתנהלת בעצלתיים. בכוונת החברה לגמור בשנה הקרובה את הבחינה של סקרים שנעשו בעבר ברישיונות שבהם היא מחזיקה, ולפי התוצאות להחליט באיזה מהם להתמקד. השלב הבא יהיה למצוא מפעיל אשר ייכנס כשותף ברישיונות שבהם יוחלט להתמקד, ולבצע בהם סקרים תלת-ממדיים.

 השותפים בקידוחי

7 זהו מספר רישיונות החיפוש הימיים שבהם מחזיקה השותפות מודיעין , של צחי סולטן וקונצרן אי.די.בי. מודיעין, המנוהלת על-ידי רון מאור, שהייתה שותפה לקידוחים המאכזבים של "מירה" ו"שרה", נקלעה בתחילת 2013 לסיטואציה בעייתית, לאחר שהאסדה של חברת Noble Drilling שקדחה בצמד הרישיונות, עברה לבצע לפי תוכנית שנקבעה מראש קידוח ברישיון "גבריאלה".

מודיעין, שמחזיקה ב-70% מהזכויות ברישיון זה, לא הצליחה למצוא שותפים נוספים שיצטרפו לקידוח, וכמו כן, השותפים הקיימים, בראשות חברת Adira Energy, שהייתה גם המפעילה בקידוח, לא הצליחו לגייס את הכספים שאותם היו אמורים להעביר, והקידוח בוטל. הצדדים נקלעו לסכסוך שכלל האשמות הדדיות, ולמרות הסכם פשרה שנחתם, עד היום לא קיבלה מודיעין את מלוא הכספים שלהם היא זכאית. מודיעין לא עומדת בתוכנית העבודה שנקבעה לרישיון זה, כמו גם לרישיון "ים חדרה" הסמוך, והיא עלולה לאבד אותם בעתיד.

מעבר לבעיות הפיננסיות, טרם ברור אם בעלי השליטה חדשים בקבוצת אי.די.בי, שמחזיקה במחצית מהשותף הכללי, יהיו מעוניינים להשקיע הון נוסף בתחום פעילות זה, אם וכאשר יגיע השלב שבו תצטרך מודיעין לגייס כספים לצורך המשך פעילות החיפושים. נכון להיום מחזיקה מודיעין רק ברישיונות ימיים, אך היא בוחנת גם כניסה לרישיונות חיפוש יבשתיים, שבהם עלויות הקידוח נמוכות משמעותית.

 מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי

10% זהו הרף שאותו קבעו ראשי שותפות הזדמנות ישראלית כשיעור החזקה בכל רישיון חיפושים שאליו הם ייכנסו. החלטה זו פעלה לטובתם עד עתה. בקידוח "אפרודיטה 2", שהסתיים בתחילת 2013 ולא נמצא כלכלי, הושקעו בסך הכול 103 מיליון דולר - כך שההפסד הכלכלי שנגרם להם מקידוח בודד נאמד בכ-10 מיליון דולר.

בסוף שנת 2013 היו בידי השותפות מזומנים בהיקף של כ-27 מיליון דולר, וביחד עם לפידות חלץ, שאיתה היא שותפה ברישיון "עוז", הן למעשה שתי שותפויות החיפושים היחידות בענף ללא תגלית מסחרית, שעדיין יש בידיהן מזומנים ואינן סובלות ממצוקה פיננסית.

באשר לפעילות החיפושים עצמה, הרי שפיתוח מאגר "אפרודיטה", שמתפרס על השטח הימי של ישראל וקפריסין, יהיה כדאי רק אם ייעשה במשותף על-ידי שתי המדינות. לשם כך יש צורך בחתימה של הסכם ליטיגציה בין השתיים, ולאחר מכן יצטרכו השותפים משני הצדדים (שותפויות החיפושים של קבוצת דלק ונובל אנרג'י מחזיקות ברישיון בצד הקפריסאי) להקים מנגנון משותף, ולקבוע את שיעור האחוזים של כל אחד מהשותפים. הרישיון נמצאת ממערב למאגר "לוויתן", כך שאם בעתיד תימצא באחרון תגלית נפט, יכול הדבר להשליך על הסיכוי למצוא נפט גם ברישיון זה.

הזדמנות ישראלית, המנוהלת על-ידי אייל שוקר, שותפה בעוד שני אזורי חיפוש: הראשון הם "נטע" ו"רועי" (שבעבר נקראו "גל"), אשר מרבית הזכויות בהם נמצאות בידי רציו. אל רישיון זה נכנס בשנה החולפת מפעיל בינלאומי גדול, חברת EDISON האיטלקית, אשר עבורו מדובר בכניסה הראשונה לישראל.

זה האחרון לקח לעיבוד מחדש את תוצאות הסקר התלת-ממדי שנעשה ברישיונות בעבר. על פי תוכנית העבודה, בחודש יוני צפוי להתפרסם דוח המשאבים ברישיון זה, ובאוגוסט אמור להיחתם חוזה עם קבלן קידוח. באשר לרישיון "עוז", הרי שדוח המשאבים, שמתבסס על סקר תלת ממדי שנעשה ברישיון, צפוי להתפרסם בימים הקרובים.

 אייל שוקר / צילום: תמר מצפי

1 התנגדות של משקיע אחד, אלכסיי דנילוב, המחזיק 14.6% מההון המונפק, הביאה לכך שנדחה איחוד הון שאותו ביקשה שותפות גלוב אקספלוריישן לאשר באסיפה בשבוע שעבר. המשמעות של עניין זה היא קריטית: ללא איחוד זה, לא תוכל השותפות לגייס הון מהציבור, מכיוון שאינה עומדת בתקנות הבורסה למחיר מינימום הנדרש לצורך ביצועה הנפקה.

גלוב, המנוהלת על-ידי צבי דרין, ביצעה ב-2013 את קידוח "אופק 2", בעלות כוללת של כ-16 מיליון דולר. במסגרת מבחני ההפקה שבוצעו בשכבת המטרה לא נרשמה זרימה משמעותית של גז, אולם השותפות ציינה כי ביצוע מבחני הפקה נוספים, שיעשו שימוש בטכניקת המרצה באזורים רלוונטיים בקידוח, עשוי להגביר את הזרימה לכמות משמעותית.

ברם, עלות מבחנים אלה נאמדת ב-5 מיליון דולר, וזאת בזמן שבקופת השותפות נותרו מאות אלפי דולרים בודדים, מה שהביא בין היתר לצירוף הערת "עסק חי" לדוחותיה.

לאחר שלא הצליחה בחודשים האחרונים לאתר משקיע, וכעת גם האפשרות לגייס הון נדחתה, נקלעה השותפות למבוי סתום, וייתכן כי היא תוותר על הרישיונות שהיא מחזיקה, ותודיע על פירוק, כפי שציינה בזימון לאסיפה.

 קידוח