בלגן במרקסטון: מניות מגנוליה שועבדו לפורטיסימו

קשיי הנזילות של קרן מרקסטון אילצו אותה לשעבד את רשת חנויות התכשיטים מגנוליה לקרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו, בתמורה להלוואה של כ-40 מיליון שקל - כך נודע ל"גלובס".

באחרונה פורסם בתקשורת כי מרקסטון, בניהולו של רון לובש, נמצאת במשא-ומתן למכירת רשת מגנוליה לקרן פורטיסימו בניהולו של יובל כהן, אך המצב בפועל הוא שהמניות של רשת התכשיטים כבר משועבדות לפורטיסימו.

למעשה, למגנוליה הייתה הלוואת בעלים מקרן מרקסטון בגובה של 40 מיליון שקל, ובמרקסטון ביקשו לפרוע את ההלוואה. אלא שלמגנוליה יש גם חוב למזרחי-טפחות, המוערך בקרוב ל-50 מיליון שקל, ומולו משועבדים מניות הרשת והנכסים שלה בשיעבוד בדרגה ראשונה.

מכיוון שהלוואת הבעלים נחותה לאשראי של מזרחי-טפחות, מגנוליה לא הייתה יכולה להחזיר את הכסף למרקסטון, וכאן נכנסה לתמונה פורטיסימו, שלמעשה רכשה את הלוואת הבעלים ושחררה לקרן את הכסף. כעת מחזיק מזרחי-טפחות בחוב הבכיר ובשיעבוד על הנכסים והמניות של מגנוליה, ואילו לפורטיסימו יש שיעבוד שני על המניות.

ל"גלובס" נודע עוד כי תסבוכת החוב אליה נקלעו קרן מרקסטון וחלק מהחברות שרכשה הביאה לכך שמגנוליה - שמצבה העסקי טוב יחסית - העניקה הלוואה של כ-10 מיליון שקל לרשת הספרים סטימצקי שבבעלות מרקסטון. זו האחרונה נקלעה למצוקת מזומנים וצפויה לעבור כעת לידי הוצאת הספרים כתר ורשת חנויות קרביץ (החוב למגנוליה יעבור ככל הידוע לקרן מרקסטון).

לאחרונה פורסם גם כי מרקסטון מעוניינת להנפיק את מגנוליה בבורסת ה-AIM בלונדון. לפני מספר שבועות אמר בכיר במרקסטון ל"גלובס" כי הקרן מבקשת להנפיק את מגנוליה לפי שווי של 300 מיליון שקל, וכי מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-250 מיליון שקל. בשיחות שניהלה בעבר מרקסטון עם גורמים בשוק היא מסרה להם כי מגנוליה היא רשת רווחית, וכי ה-EBITDA שלה עומד על 20-30 מיליון שקל בשנה.

כיום, מלבד ההשקעה בחברת נילית (הקרן מחזיקה ב-20% ממניות יצרנית חוטי הניילון), מגנוליה היא ההשקעה היחידה שנותרה בפורטפוליו של מרקסטון שאינה משוערכת על ידה כהפסדית. יתר החזקותיה כוללות את אלרן נדל"ן, סטימצקי, תומקאר, אמפיק (לשעבר פריזמה) ו-PRS.

אגב, מגנוליה אינה החברה היחידה של מרקסטון שמניותיה משועבדות, וככל הידוע, נושי מרקסטון (ובראשם הבנקים) נהנים משורה של שיעבודים על נכסי הקרן השונים.

השאלות הקשות ממשיכות לעלות

המצוקה התזרימית של מרקסטון, שנחשפה לאחרונה ב"גלובס", והעובדה שהיא לא מימשה נכסים במשך תקופה ארוכה, אילצו את בעלי הקרן להגדיל את היקף החוב שלה, בין היתר באמצעות הלוואות בריבית שוק אפור. משמעות הדבר היא שגם אחרי מימוש כל הנכסים שבבעלותה, משקיעי מרקסטון יאלצו ככל הנראה להכיר בהפסד על השקעתם בקרן.

בתוך כך ממשיכות לעלות שאלות קשות בנוגע למידע שמסרה קרן מרקסטון למשקיעים אודות שווי החברות המוחזקות. בדוחות מרקסטון שנחשפו לאחרונה ב"גלובס", השקעותיה במגנוליה וסטימצקי שוערכו על ידה (יחד) ב-151.4 מיליון דולר. ל"גלובס" נודע כי בתחילת 2012 ביקשה מרקסטון למזג את מגנוליה וסטימצקי, ולשם כך הזמינה הערכת שווי לסטימצקי שהעניקה לרשת הספרים שווי של "לא יותר מאפס".

ככל הידוע, מרקסטון ביקשה שלא לעשות שימוש באותה הערכת שווי, אך כעת היא נאלצת להיפרד מסטימצקי ללא תמורה - מה שמוריד לטמיון השקעה של 55 מיליון דולר ברכישת הרשת, וכן הלוואות בעלים שהועמדו כדי לממן את הפסדיה לאורך השנים.

אם איחודן של ההשקעות בסטימצקי ובמגנוליה נעשה בניסיון "להחביא" את הירידה בשווי סטימצקי, הרי שבדוחות הבאים שתפרסם הקרן - לאחר מחיקת ההשקעה ברשת הספרים - היא תיאלץ לבצע הפרשה של רוב השווי המצרפי שרשמה בגין שתי החברות, מה שיהפוך את התשואה המצטברת של הקרן - מאז נוסדה לפני כ-10 שנים - לשלילית.

"בקרנות השקעה צריך לשערך את ההשקעות", אומר ל"גלובס" גורם בשוק ההון. "הרבה פעמים החברה עושה זאת בעצמה או שולחת למעריכי שווי שכותבים את מה שהיא רוצה. השווי בדוחות הוא הדעה של ההנהלה, וכולם יודעים שהוא מנופח. גם בהנחה שמגנוליה שווה 300 מיליון שקל, בטח שלא יכול להיות שמגנוליה וסטימצקי יחד היו שוות 150 מיליון דולר".

בקרן מרקסטון סירבו להתייחס לדברים.