ועדת ערר בת"א: אין להתנות הקלות בפרויקט בבניית חניה

ועדה מקומית לתכנון ובנייה אינה יכולה להתנות אישור הקלות שמבקש יזם בפרויקט, כגון הגדלת מרפסת או חריגה מקווי בניין, בבניית פתרון חניה, כך קבעה ועדת הערר המחוזית במחוז תל אביב.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב-יפו סירבה לבקשת היתר לפרויקט בדרום העיר בטענה שהבקשה נוגדת את מדיניות העירייה לאשר הקלות בפרויקט ללא פתרון פיזי למקומות חניה. מגישי הבקשה להיתר, חברי קבוצת רכישה שאורגנה על ידי שמעון אייזנברג ואבי נאון, פנו לוועדת הערר המחוזית באמצעות עו"ד משה אליה ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, וזו מתחה ביקורת על התנהלות הוועדה המקומית.

אין מקום לחניה

מדובר בבניין מגורים ברחוב קורדובירו 4 בדרום העיר, שבו הוגשה בקשה להיתר לפרויקט לבניית בניין חדש בן 5 קומות ו-22 דירות. יזמי הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל שמעון מרמלשטיין, ביקשו במקביל גם הקלה מקו הבניין האחורי למטרת בניית מרפסות. על פי הפנייה לוועדת הערר, שטח המגרש (367 מ"ר), כמו גם מיקום הממ"דים בפרויקט ורוחב הרחוב, אינו מאפשר בניית מרתפי חניה בעלות סבירה וכך גם עולה מחוות דעת של אגף התנועה בעירייה. למרות זאת החליטה הוועדה המקומית לדחות את הבקשה להיתר וקבעה כי ניתן להקים חניון רובוטי על המגרש. בתשובה לטענה זו הסבירו העותרים כי הקמת חניון רובוטי איננה אפשרית בשל העומק הנדרש לחפירה שמגיע למי תהום והופך את הפרויקט לבלתי אפשרי.

"כבר הערנו לוועדה המקומית כמה פעמים כי איננו מקבלים את מדיניותה שלפיה תמורת אישור ההקלות היא דורשת פתרון פיזי לחניה בתחום המגרש", נכתב בהחלטת ועדת הערר. "הקלות יש לאשר כאשר קיימת הצדקה תכנונית לכך. אם קיימת הצדקה תכנונית לאישור הקלה, אין מקום לדרוש 'תמורה' לאישורה בדמות חיוב הסדרת מקומות חניה בתחום המגרש או בכל דרך אחרת".

לשנות את המדיניות

ועדת הערר, בראשותו של עו"ד מיכה גידרון, אף דרשה מהוועדה המקומית במסגרת ההחלטה לשנות את המדיניות האמורה: "אני מורים לוועדה המקומית לבטל את מדיניותה, אשר כבר נטענה בפנינו כמה פעמים בעבר, כי במקום בו היא מאשרת הקלות, היא תדרוש הסדרת מקומות חניה בתחום המגרש, שכן כאמור אין כל קשר בין הדברים, וכל נושא חייב להישקל לגופו וכעומד בפני עצמו".

עו"ד עפר טויסטר, בעל משרד עו"ד העוסק בדיני התכנון והבנייה, אמר בהתייחס להחלטת ועדת הערר: "ככלל, מדיניות שבאה לצמצם זכויות מוקנות היא בעייתית מכיוון שמדיניות, להבדיל מתב"ע, אינה עוברת שום הליך של שיתוף ציבור ואין אפשרות להתנגד לה. לכן, המסר של ועדת הערר הוא שיש למנוע פגיעה משיקולי מדיניות כמו במקרה זה הוא חשוב".