מרב מילר למבקר: אני סובלת מהתעמרות ושוביניזם

מגישת "מבט" בערוץ 1, מרב מילר, פנתה למבקר המדינה, יוסף שפירא, בבקשה שיעצור את הליכי הפיטורים המתוכננים נגדה ברשות השידור.

על-פי מכתבה של מילר, שנשלח למבקר המדינה באמצעות עורך דינה מאיר קוגמן והגיע לידי "גלובס", היא טוענת כי "פעולות הרשות נגועות בהתעמרות, אי-סבירות קיצונית וסטייה חמורה מדיני העבודה והמשפט המינהלי".

מילר טוענת גם לשוביניזם והתנכלות מטעמים לא ענייניים ודורשת צווי מניעה נגד פעולות הנהלת רשות השידור.

"בסוף שנת 2012 החל משה נסטלבאום, אז מנהל חטיבת החדשות, להתנכל ולהתעמר במילר, מסיבות לא ענייניות", כותב עו"ד קודמן. "מסכת הפגיעות וההתנכלות המשיכה מאז תוך גלגולים שונים, והגיעה לשיאה בניסיון לפטר את מילר בימים אלה, תוך פגיעה קשה בזכויותיה ותוך חריגה קיצונית מכללי מינהל תקין.

"כל הקורא כלי חדשות כלשהו במדינתנו נחשף להתנהלות הלא תאומן ברשות השידור, לטירוף המערכות של הממשל התאגידי ברשות ולקריסת כל נורמה של מינהל תקין. הפגיעה הקשה במילר הינה חלק מהתנהלות שערורייתית של הרשות, אולם בסופו של דבר המדובר באישה העושה ככל יכולתה למלא את תפקידה בנאמנות ובמסירות עבור מעבידה - בו היא רואה בית עיתונאי, והיא נופלת קורבן למלחמות כוח, ניגודי אינטרסים, אטימות-לב ואכזריות של מנהלי הרשות".

עורך דינה של מילר דורש ממנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, לחדול מיידית מכל נסיון לפטר את מילר או לפגוע בתפקידה, במעמדה ובתנאי עבודתה.

על-פי המכתב, באמצע שנת 2012 התגלע סכסוך בין נסטלבאום למגיש "מבט" לשעבר לצדה של מילר, ינון מגל. בספטמבר 2012, אחרי שמגל התפטר, הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין התנכלות. "מעת שהחלו הסכסוכים המשפטיים שנסטלבאום מצוי במרכזם, החל הוא להציק, להתנכל ולהתעמר במילר, ככל הנראה על מנת שיוכל להצדיק את מעשיו כלפי מגל כ'מדיניות' כללית ולא כהתעמרות אישית".

המכתב מתאר שורה של שימועים אליהם זומנה מילר. הראשון שבהם על רקע דרישה חדשה שהופנתה אליה, 4 שנים מאז החלה להגיש את המהדורה - להגיע למשרדי הרשות 5 ימים בשבוע החל מהשעה 14:00. זאת למרות שמרגע שמונתה ב-2008 לתפקיד, נדרשה כמו כל המגישים ברשות להגיע לאולפני מבט 4 ימים בשבוע, 4 שעות לפני המהדורה.

באפריל 2012, בזמן שהיא בהיריון, פנה אליה נסטלבאום בדרישה כי תגיע למערכת 6 שעות לפני המהדורה, שמתחילה בשעה 20:00 במקום בשעה 16:00. "הסיבה העיקרית לדרישה זו היא כדי שנסטלבאום יוכל לטעון בתביעתו של מגל כי הדרישה ממגל להגיע מוקדם היא חלק משינוי מדיניות שהוא הנהיג ולא התעמרות. הדרישה ממגל בעת שנעשתה לא הפונתה למילר, אלא רק אחרי שמגל הגיש את תביעתו.

"הדרישה כי מילר, המתגוררת בתל-אביב והיא אם לשני ילדים קטנים, תגיע לאולפני הרשות בשעה 14:00, פירושה לעזוב את ביתה בשעה 11:00 בבוקר ולשוב לביתה בשעה 22:00, דבר כמעט בלתי אפשרי לאם צעירה.

"יתרה מכך, רשות השידור, בניגוד לרשתות האחרות, אינה מספקת למילר ספרית כנדרש על מנת להיות ייצוגית במהדורה המרכזית. על כן, לפני שמילר מגיעה כל יום לאולפני הרשות, היא מקבלת שירותי ספרות על חשבון זמנה בתל-אביב".

מילר זומנה לשימוע, למרות שלא הוצגו כל המסמכים שדרשה בנושא - אולם נסטלבאום ומנהליה של מילר לא הגיעו לדיון שהתקיים ביולי 2013. עוד בטרם ניתנה תשובה לאותו שימוע, המשיך נסטלבאום בדרישותיו ממילר ואמר שוב ושוב: "אם לא תעשי מה שמבקשים ממך, אל תתפלאי אם עוד חודש יגידו לך שלום", "אם לא תגיעי לרשות 5 ימים - פשוט לא תהיי כאן", "אם תמשיכי להתנגד להגיע בשעה 14:00 - לא תהיי כאן יותר".

רק במארס 2014 - 8 חודשים אחרי - ניתנה תשובה לשימוע המדובר, וזו הייתה, למרות שהמשיכו הדרישות ממנה להופיע מוקדם, כי "הוחלט בשלב זה ומבלי להודות בטענות, שלא לדרוש להתייצב במתקני הרשות בהיקף של 5 ימים בשבוע או בשעה 14:00".

באוקטובר 2013 כתב יראון רופין, סמנכ"ל כוח-האדם של רשות השידור, מכתב למילר בו הוא מודיע לה על פיטוריה, למעשה, ולחילופין הארכת חוזה כשהוא מציע לה לעבור ולעבוד כמגישת מבזקים - במחצית משכרה. "לחילופין להאריך את ההתקשרות עמה תוך פגיעה אנושה במעמדה, בתפקידה ובתנאי עבודתה". מילר הוזמנה לישיבה בה הייתה אמורה להציג את עמדתה להצעה זו.

בינואר 2014 הודיע רופין למילר כי "מנכ"ל הרשות ומנהל חטיבת החדשות בפועל שוקלים לבצע ריענון של מגישי 'מבט'. אי לכך נשקלת הפסקת עבודתה של מילר, והיא הוזמנה לשימוע כעבור שבוע. מילר לא הופיעה לשימוע, בעצת עורך דינה.

"למילר מעולם לא נאמר דבר ביקורת כלשהו ממנו יכול להשתמע חוסר שביעות-רצון של הרשות או הממונים עליה, כבסיס או רקע לטענה בדבר הצורך בריענון המגישים".

בא-כוחה של מילר דרש מהרשות שורה של מסמכים, ובהם את תיקה האישי ואת תוכנית הריענון המדוברת, ואולם לא קיבל אותם לידיו עד עתה.

במארס 2014 טען רופין כי מנכ"ל הרשות מבקש לתת אופי עיתונאי יותר ל"מבט", וכי למהדורה מעיין זו נדרשים עיתונאים "נשכניים" אשר החדשות זורמות בעורקיהם. כשנשאל מדוע מילר אינה יכולה להיחשב "נשכנית", ענה "כי מילר לא מגיעה למערכת ב-14:00 על מנת להיות מעורבת, וכי פעם אחת סירבה לשמש כוננית למקרה פטירת אריק שרון, ויש לה עבודות פרטיות, כך שבפועל שבוע או שניים בחודש היא עובדת רק 3 ימים בשבוע".

מילר דוחה את הטענות הללו מכל וכל: "פעם אחת בלבד, כשנדרשה בשעה 10 בלילה להגיע לאולפן למחרת מוקדם בבוקר, אמרה מילר כי הדבר קשה עבודה, שכן למרות מאמציה לא הצליחה למצוא סידור חלופי לילדיה הקטנים (בני שנה וחצי ושלוש). לטעון שבשל כך היא פסולה מלהיות עיתונאית נשכנית - אינו אלא אפליה מגדרית מזעזעת, שלא לאמור שוביניזם דוחה!".

על-פי מילר, לא הייתה משימה עיתונאית שהיא לא עמדה בה לדרישת המנהלים, וכשביקשה להכין כתבות, סורבה.

"רשות השידור נמצאת בתקופת בין המיצרים. שר התקשורת פרסם תזכיר הצעת חוק, המבוסס על דוח ועדת לנדס, שבבסיסו סגירת הרשות הקיימת ופתיחת רשות חלופית עם שדרת ניהול אחרת לחלוטין. דווקא עכשיו הדבר הבוער למנהל הרשות הוא להחליף את המגישה הבכירה?".

במכתב מעלה מילר את העובדה שמנסחי הדוח המליצו על מינוי ועדה קרואה שתחליף את הנהלת רשות השידור.