שד הדפלציה

אם יש שד שמפחיד כלכלנים יותר מאשר אינפלציה (עליית מחירים), זהו שד הדפלציה, תקופה שבה המחירים מדשדשים ויורדים. בתקופות של דפלציה הצרכנים לא קונים, היצרנים חוששים לייצר, יש פחות תעסוקה ויותר פיטורים, המשקים נכנסים לתקופות ארוכות של אבטלה, יש האטה בפעילות הכלכלית, והצמיחה נעצרת.

החשש מדפלציה בולט בשנים האחרונות באירופה, אבל גם בישראל יש סימנים לכך שקצב עליות המחירים מאט בחדות. לכן, למדד חודש אפריל שיפורסם באמצע מאי, שהוא אחד הסימנים העיקריים לגבי העתיד, יש חשיבות גדולה.

באופן היסטורי, מדד חודש אפריל הוא מדד גבוה. הרבעון הראשון של השנה מתחיל בדרך-כלל עם מחירים מדשדשים; ואז באפריל, החודש של פסח, המחירים מתחילים לעלות; בעיקר מחירי הביגוד, הטיסות והנופש, ואחריהם מחירי המזון והדלק. בשנה שעברה, למשל, עלה מדד אפריל ב-0.4%. כלומר כמעט רבע מכלל עליות המחירים של 2013 (1.82%) קרו באפריל. בשנים קודמות, מדד אפריל עלה אפילו ב-1.5%. אבל השנה, הסימנים מעידים על כך שעליות המחירים יהיו כנראה מתונות.

אחת הסיבות לכך היא הביקושים הנמוכים בעולם, שבגללם מחירי הדלקים עלו החודש בשיעור נמוך מהשיעור שבו הם עולים בדרך-כלל. כתוצאה מכך, גם מחירי הנסיעות והנופש לא עלו כמו בשנים קודמות. נכון שמחירי הטיסות והנופש רשמו עלייה מתונה גם משום שיש יותר טיסות מוזלות, אבל התהליך של גידול במספר הטיסות המוזלות החל כבר לפני מספר שנים, כך שההשפעה שלו השנה לא צריכה להיות גדולה.

מה שמשפיע יותר בנושא זה הוא שהישראלים, שממשיכים לצרוך נופש, טסים יותר ליעדים קרובים וזולים כמו טורקיה ורודוס, ופחות לארה"ב ולאירופה הקלאסית.

גם מחירי המזון והמשקאות לא עלו השנה בשיעורים דומים לשנים הקודמות; נערכו מבצעים רבים לרבות על ביגוד. כך שמהרבה בחינות ישנה תחושה שהמחירים באפריל לא עלו כמו שניתן היה לצפות לפי הניסיון של שנים קודמות. אם המדד שיפורסם עוד שבועיים וחצי אכן יהיה נמוך, המשמעות היא שהאינפלציה הנמוכה שהייתה ברבעון הראשון השנה, איננה דבר זמני ושהמשק נמצא כנראה במגמה של האטה משמעותית בביקושים.

לכאורה, אין סיבה ממשית לירידה הזו בביקושים, כי האבטלה והריבית בארץ נמוכות, כך שתחושת העושר והביטחון של הציבור צריכה להיות גבוהה. עם זאת, ייתכן שהאבטלה הנמוכה מסתירה את העובדה שבשל עליות המחירים בשנים הקודמות, אנשים רבים נמנעים מהוצאות וחוסכים יותר לימים קשים. עובדים רבים חוששים, כי אם היום הם מתקשים לגמור את החודש, מצבם יהיה חמור בהרבה אם יאבדו את עבודתם. בנוסף, ייתכן כי גם ההאטה ביצוא משפיעה על מצב-הרוח הכלכלי של העובדים בענפי-העילית, והם מחושבים הרבה יותר בהוצאות שלהם.

עוד גורם שמשפיע על ההוצאות של משקי-הבית הוא העליות מחירי הדיור, שגרמו לאנשים להתחיל לחסוך, כדי לסייע לילדיהם לרכוש דירות.

בעניין זה, בנק ישראל שמחליט מדי חודש על גובה הריבית במשק, נמצא במלכוד. מצד אחד, כדי לעצור את מחירי הדירות, הבנק צריך להעלות את הריבית. אבל עליות בריבית עלולות לגרום לירידה נוספת בביקושים למוצרי צריכה, להאטה ביצוא, להוזלת הדולר, לפיטורים, גורמים שיביאו לעוד ירידות מחירים. מצד שני, הורדת הריבית כדי לעודד את הצריכה, עליות המחירים והפעילות הכלכלית, תעודד את הביקוש לדירות, תעלה את מחירן, ותגרום לאנשים לחסוך יותר כדי לרכוש דירות.

לכן, מדד חודש אפריל מסקרן מאוד. אם הוא יהיה נמוך, המשמעות היא שעל הקברניטים להיערך לכך שהמשק עלול להיקלע למשבר, בשעה שלקובעי המדיניות יש יכולת מוגבלת ומועטה להשפיע על התהליכים.

■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.