מבקר המדינה, יוסף שפירא, בודק מדוע לא הופעל עד היום הסכם הזיכיון בין המדינה לבין סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים. ל"גלובס" נודע כי הדוח שיפורסם בשבועות הקרובים יתמקד ברמת השירות לנוסעים ובשאלה מדוע הממשלה לא הפעילה עד היום את הסכם הזיכיון עם הזכיין.
במקום הסכם הזיכיון פועלת המדינה מול הזכיין במתכונת זמנית שבמסגרתה מקבל הזכיין עשרות מיליוני שקלים בשנה תמורת הוספת רכבות בשעות השפל ושינויים אחרים.
בין היתר בדק המבקר אם המדינה מפסידה כספים מאי-הפעלת הסכם הזיכיון - כי בהסכם התחייב היזם לשלם למדינה אם כמות הנוסעים ברכבת תעלה על תקרה שנקבעה. כמות הנוסעים בפועל עולה על התחזיות המקודמות ומגיעה למעל 140 אלף איש ליום.
הרכבת הקלה בירושלים החלה לפעול באוגוסט 2011, למרות שתעודת ההשלמה של הפרויקט נמסרה רק במארס 2012. ההחלטה להפעיל את הפרויקט התקבלה בתמיכת שר התחבורה, שסבר כי אין היגיון בעיכוב הפרויקט בחצי שנה לפחות עד להשלמת הסבת הצמתים המרומזרים לאורך התוואי.
במקביל מונה המומחה החיצוני מטעם הבוררים, אבי אודווין, להכין דוח מפורט בנושא חלוקת האחריות לעיכובים בפרויקט בין המדינה לבין הזכיין. אודווין היה אמור להגיש את הדוח בפברואר, אך טרם סיים את עבודתו. הבוררים דנים בתביעות הדדיות שהגישו המדינה והזכיין על סך מיליארד שקל כל אחת.
מאז החלה הרכבת לפעול, לפני קרוב ל-3 שנים, מתנהלים המדינה וסיטיפס לפני הבנות המכונות Addendum, שבמסגרתן מבטיחה המדינה לזכיינית השלמה של הכנסותיה ממכירות כרטיסים לתשלום חודשי קבוע של 18.5 מיליון שקל.
לפי הערכות, התשלום שמעבירה המדינה מגיע למחצית מהסכום החודשי, והיתר מתקבל ממכירות הכרטיסים. יצוין כי בקרב המדינה והזכיין שוררת שביעות-רצון ממתכונת ה-Addendum.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.