אנדורן: בעל שליטה בחברה שתלך להסדר חוב - יאבד השליטה

כעשור לאחר שהמדינה שינתה את דפוסי ההשקעה של גופי החיסכון בארץ, מהסתמכות כמעט מוחלטת על שוק האג"ח הממשלתיות להשקעות ניכרות בשוק האג"ח הקונצרניות, פרסמה היום הוועדה לבחינת הסדרי החוב, בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, את דוח הביניים שלה. מדובר בסוגיה משמעותית עבור הציבור בישראל. באוצר מפרטים היום כי מאז 2008 נקלעו 142 חברות להסדרי חוב, שהיקפם הכולל עמד על 39 מיליארד שקל.

בוועדה מציינים, כי מטרת הקמתה היא יצירת "כללי משחק חדשים, שבמסגרתם יידעו השחקנים הפועלים בשוק, הבנקאי והחוץ-בנקאי, מה הם השלבים והתנאים לטיפול בכשל של החזר חוב, בכוונה לצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים". עוד הם מציינים, כי "הסדרת נושא הסדרי החוב היא קריטית להתפתחות שוק האשראי הישראלי, לחיזוק אמון ציבור החוסכים והמפקידים במערכת האשראי".

הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב הוקמה בעקבות מספר הסדרי חוב ענקיים שהתרחשו בשוק ההון בשנים האחרונות, שעוררו סערה ציבורית, ובראשם אלה של אפריקה ישראל של לב לבייב, אי.די.בי של נוחי דנקנר, דלק נדל"ן של יצחק תשובה ואלביט הדמיה של מוטי זיסר. אנדורן שלחה היום מסר תקיף, שלפיו "כאשר חברה לא עומדת בחובותיה, יש לקחת את השליטה בה מידיו של בעל השליטה".

עם זאת, מדובר בשורה של המלצות לא סופיות, שאינה סגורה הרמטית, וזאת למרות שחברי הוועדה עבדו עליה כשנה. כך, בסוגיה המרכזית מאוד של מה לעשות עם חברה שלא עומדת בחובותיה לנושים, מציעה הוועדה שתי דרכי פעולה חלופיות בשלב זה. בסך הכול נראה שהדרך למסקנות סופיות וליישומן בשוק עוד ארוכה, ובין היתר נדרשים לצורך זה שינויי חקיקה ראשית בכנסת.

שלושה נדבכים

המלצות דוח הביניים של הוועדה כוללות שורה של שינויים, הנסמכים על שלושה נדבכים מרכזיים לטיפול בחברה שנקלעה לקשיים, או שעשויה להיקלע אליהם.

הראשון - כאשר ישנה אינדיקציה לבעיות פיננסיות עתידיות - נועד לאפשר גיבוש הסדר חוב מוקדם וולונטרי עם בעלי החוב, שחוששים מהתפתחות של בעיה פיננסית עתידית. במסגרת זו יתאפשר לחברה לפנות מיוזמתה לכנ"ר למינוי נציג הסדר, הגם שאינה נמצאת עדיין בקשיים פיננסיים מהותיים, במטרה להגיע להסדר חוב מוקדם.

התוכנית בהסדר הוולונטרי תגובש תוך 60 יום, ללא חובת גילוי לציבור, וההסדר "ייעשה בחדרי חדרים", כמו במערכת הבנקאית, עד שההסכם שהושג יאושר כרגיל באסיפה או בביהמ"ש. היוזמה לכניסה להליך המוקדם היא רק מצד החברה, ולא ניתן לאכוף זאת עליה (גם לא ניתן לכפות עליה את תוצאות ההליך אם לא תרצה).

הנדבך השני מיועד לחברות שאינן עומדות בהתניה פיננסית, ועברו לסטטוס של "חברה בקשיים". במקרים כאלה, של חברות שלא עומדות באחת מההתניות הפיננסיות שלהן התחייבו, ניתן יהיה למנות נציג מטעם הנושים, שיישב בדירקטוריון החברה הלווה, וזאת לשם פיקוח על החברה.

במקביל, חברה שתיקלע לקשיים תוגבל בשורת היבטים. בין היתר מדובר בהפחתת הוצאות ההנהלה וכלליות ביחס למה שהיה לפני שהחברה נקלעה לקשיים. נוסף על כך, יהיו גם הגבלות על חלוקת דיבידנד, על ביצוע עסקאות מהותיות, על עסקאות בעלי עניין ועוד. המלצה זו לא חלה על סדרות קיימות.

הרשות מתנגדת

רשות ני"ע בראשות שמואל האוזר התנגדה לפרק זה בהמלצות. האוזר הסביר כי התנגדותו נובעת מכך ש"קביעה מנדטורית למינוי נציג שלא נושא באחריות היא בעייתית. מהלך שכזה עלול להכניס את החברה לסחרור, וזאת למרות שאין הכרח שאי-עמידה בהתניה פיננסית יביא לקריסתה של החברה. אולי זה יביא חברות להיכנס לחדלות פירעון טרם זמן", חושש האוזר, שאמר עוד: "אנו חוששים שזה יגרום לחברות להעדיף אשראי פרטי על פני אשראי עסקי ציבורי. עדיף פה מנגנון וולונטרי ולא חובה".

גם בוועדת חודק, שהוקמה להסדרת שוק גיוסי החוב, התנגדה רשות ני"ע להמלצות. להתנגדות זו משמעות לגבי השוק, משום שהרשות היא זו שמפקחת על קרנות הנאמנות.

הנדבך השלישי בהמלצות הביניים של הוועדה הוא מקרה שבו החברה לא שילמה לבעלי החוב שלה. במקרה זה הוועדה לא ממש הכריעה על האופן המיטבי לפעולה, והיא מציעה שתי חלופות: הראשונה, שבתום 45 יום מאי-תשלום החוב יועברו סמכויות הניהול בחברה למנהל מיוחד, שימונה על-ידי הכנ"ר; השנייה, שתיעשה פנייה של הנושים והנאמן לביהמ"ש.

הגבלת שכר טרחה

לצד המתווה האמור ממליצה הוועדה על עוד מספר מהלכים, ובהם מינוי של נאמן מוביל לכל הסדר חוב. "נכון שיהיה נאמן אחד לכל סדרות החוב בחברה, ולא ריבוי נאמנים לסדרות השונות, כפי שיש כיום", אומרת אנדורן. עוד היא ממליצה לצמצם את ניגוד העניינים בין מחזיקי סדרות האג"ח השונות, ולאפשר למוסדיים להיעזר בתאגיד מתמחה, שייתן שירותים לטיפול בחובות של מחזיקי אג"ח.

ביחס להלוואות לרכישות ממונפות, ממליצה הוועדה כי המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח יקבעו עקרונות ספציפיים משותפים למתן אשראי זה. נוסף על כך יידרשו בעלי השליטה בחברות הלוות לספק גילוי ביחס לאשראי שניתן למימון שליטה בתאגיד, כולל פירוט לגבי שעבודים שניתנו תמורת מימון הרכישה, מתן גילוי על תוכניות חלוקת דיבידנד, התחייבויות לשינויים עסקיים ועוד.

נוסף על כך ממליצה הוועדה כי יינתן גילוי להתנהלות של בעל שליטה בעבר במקרים שבהם שלט בחברה שנקלעה לקשיים פיננסיים, כולל גילוי על פשיטת רגל בעבר מצד בעל השליטה, או מעורבותו בפירוק חברה, הסדר נושים ועוד מקרים מעין אלה. סוגיה זו נועדה לספק מענה למקרים שבהם הידרדרות החברה מגיעה מראש הפירמידה, בשל אשראי חיצוני לחברה.

בוועדה גם מקווים לעצור את מכת ההוצאות הענקיות לגורמי מקצוע שמלווים ומובילים את הסדרי החוב במימון החברה. במסגרת זו, שכר הטרחה של נציג הסדר, הנציג המיוחד, המנהל המיוחד ובעלי המקצוע מטעמם, וכן של כל יועץ הנשכר החל מהשלב השני של חברה בקשיים, וששכרו ממומן על-ידי החברה, יוגבל ל-500 שקל - תעריף שכר שעה מרבי של יועצים משפטיים בחברות ממשלתיות. מתן תשלום גבוה יותר יהיה רק באישור הנושים הפיננסיים. השכר יותאם ויוגבל ביחס לגודל החברה ולהצלחת הסדר החוב, ומורכבותו.

לדברי אנדורן היום, "הסדרי החוב הביאו לירידה באמון הציבור במוסדות הפיננסיים. שוק האשראי אינו חסר סיכון, וסיכון עשוי להתממש, ויש לזכור זאת. אבל, התברר שהסדרי החוב לא תמיד היו מיטביים לציבור. זה פגע בכספי ציבור ובאמון הציבור. ראינו שלא היו כללי משחק ברורים בשוק האשראי".

התנהלות נכונה לפני חדלות פירעון

עוד היא ציינה, ש"ראינו שבשנים שקדמו להסדרים, חלק מהחובות שגויסו לא תומחרו נכון ולא שיקפו את רמת הסיכון".

אנדורן הוסיפה כי לאור כך, המטרה של המלצות הוועדה היא "להביא לשינוי בשוק האשראי ולתמחור נכון יותר בשוק זה". עוד אמרה אנדורן, כי עתה מקווים חברי הוועדה "להתנהלות נכונה יותר, הרבה לפני היום שהחברה לא יכולה לעמוד בחוב... המטרה היא שבתום הסדר החברה תהיה שווה יותר והנכסים יחולקו שווה יותר".

חברי הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל הם: מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה, יעל אנדורן, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, פרופ' ישי יפה ויואל נווה.

בשוק מרוצים מהמלצות הוועדה: "התוצאה ראויה ורצויה"

מסקנות הביניים של ועדת אנדורן גרפו תגובות אוהדות. "מדובר בנדבך נוסף באבולוציה של שוק החוב הקונצרני בישראל, והתוצאה ראויה ורצויה", ציין אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש. לדברי רביב, למרות "שכוחות השוק אמורים לעשות את שלהם, בשנים האחרונות נשחקה האתיקה מצד בעלי השליטה, ולא היה מנוס מהתערבות הרגולטור. בעל שליטה שלא עמד בתשלומי האג"ח, וביצע תספורת, צריך לשלם מחיר גם ברמה האישית".

חגי בדש מנכ"ל פסגות, ממובילי נציגות האג"ח הלוחמנית בהסדר החוב באי.די.בי אמר: "על פניו המלצות הביניים מהוות אבן דרך חשובה. הן מאזנות בין האינטרסים של בעלי החברה ובעלי החוב. בכוחן לייצר כלים אפקטיביים נוספים לשיפור תהליכי הסדרי החוב, ובראשם קיצור משך זמן ההליך ויצירת מנגנון מוגדר לכך, שמירה על זכויות הנושים וצמצום היכולת של בעל שליטה לפעול בניגוד לאינטרסים של בעלי החוב."

עו"ד עופר שפירא, המעורב ברבים מהסדרי החוב בשוק ההון, ציין כי "הוועדה עושה צעד חשוב בכיוון הנכון, בפרט בכל הנוגע להתמשכות ההליכים, שגורמת להתייקרות ההליך ולהשמדת ערך מסיבית, שפוגעת קשות ביכולת הפירעון של הנושים".

עו"ד גיא גיסין, פעיל בולט נוסף בהסדרים, הוסיף כי חשוב בהקשר זה לתת שיקול דעת רחב לנציג הכנ"ר בהליך. "עליו לקבל את האמצעים והגיבוי להקמת צוות מקצועי פנימי ומאגר אנשי מקצוע חיצוניים לניהול התהליך".

מנגד, היו כאלו שביקרו את מסקנות הוועדה, ובראשם חברת הכנסת זהבה גלאון: "ההמלצות חסרות, ומתמקדות בניהול חברה, תוך התעלמות מההקשר הרחב שבו מתבצעים הסדרי חוב, ומההפקרות במשק בכל הנוגע למתן אשראי לטייקונים, ללא כל חשבון".

בפרט הדגישה גלאון את בעלי החוב החוזרים על עצמם, וציינה כי חבל שהוועדה לא הורתה ליצור "רשימה שחורה" שלהם. "המלצות הוועדה, שנטולות סנקציות, יאפשרו לאותו מועדון מצומצם של אנשי עסקים ליהנות מוויתור על חובות".

"אנדורן מתעלמת מההבדל בין חברות שנקלעו להסדר חוב שלא באשמתן (למשל עקב שינויים בלתי צפויים בשוק) לחברות שבהן בעלי השליטה 'חלבו' את הקופה במשך שנים בעסקאות בעלי עניין ושכר מופרז. הוועדה טעתה בכך שלא הסמיכה את המומחה מטעם ביהמ"ש לערוך בדיקת עומק לגבי כל חברה בנפרד", כך ציין עו"ד עמירם גיל, ראש הקליניקה לשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

 שלושת השלבים החדשים של ניהול החוב והליך ההסדר

 היקף הסדרי החוב מאז שנת 2008