בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי בניגוד למה שהיה מקובל עד עתה, ניתן להגיש תביעות לפינוי מהיר של בית המגורים - גם בין בני משפחה.
האם ניתן יהיה לסלק את בן הזוג מהדירה בתוך 75 יום?
אחד מהמוקשים הגדולים בהגשת תביעות בבתי המשפט,הוא העומס העצום על מערכת המשפט, שתוצאתו משיכתם של ההליכים המשפטיים על פני שנים ארוכות. כדי להקל על העומס ולקצר את עינוי הדין, נוצרו סדרי דין מיוחדים עבור תיקים פשוטים יחסית. כך למשל תביעות לסכום כסף מוגדר על-פי חוזה ברור, ניתן להגיש בפרוצדורה המכונה "סדר דין מקוצר", שמסתיימת פעמים רבות בתוך שבועות ספורים בלבד.
כאשר הוקם בית המשפט לענייני משפחה, קבע המחוקק כי לא ניתן יהיה להגיש תביעות בין בני משפחה בפרוצדורה המהירה של סדר דין מקוצר, גם אם ניתן היה להגיש את התביעה בדרך זאת, לו הייתה נתבעת בין אנשים זרים.
בדומה לפרוצדורה של סדר דין מקוצר עבור תביעות כספיות, נקבעה פרוצדורה מהירה גם עבור פינוי דירה או בית מושכרים. המטרה הייתה להקל על בעלי בתים, ששוכרים התנחלו בבתיהם מבלי לשלם דמי שכירות גם לאחר שחוזה השכירות נגמר.
כאשר בעל הבית מגיש תביעה על-פי התקנות המיוחדות לפינוי המושכר, הנתבע חייב להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, בתוך 30 יום נוספים מתקיים הדיון, ובתוך 14 יום לאחר מכן כבר ניתן פסק הדין. כלומר, הפרוצדורה אורכת 75 יום לכל היותר, בניגוד ל-3 שנים ואף יותר שיכולה להתדיין תביעה רגילה.
בשנה שעברה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפינוי מושכר בפרוצדורה המקוצרת. התובע, בעל הדירה, עתר לפנות מהדירה את הידועה בציבור של אביו, שהתגוררה עם אביו בדירה - ככל הנראה כצעד משפטי טקטי, לאחר שהאב הסתכסך עם הידועה בציבור. הידועה בציבור התנגדה לפינוי, והגישה מצידה תביעה רכושית בטענה כי מגיעים לה 70% מהדירה.
הפרוצדורה השכיחה בבית המשפט לענייני משפחה היא לרכז את התביעות השונות בין בני המשפחה ולדון בהן במאוחד, מאחר שפעמים רבות להכרעה באחת מהן יש השלכה לגבי התביעות האחרות. כך לדוגמה במקרה הזה, אם ייקבע כי לידועה בציבור אכן מגיעים 70% מהזכויות בדירה, אולי היא לא תצטרך להתפנות מהדירה, אלא תרכוש את 30% הנותרים מבעל הדירה.
אולם הפעם, באופן חריג, בית המשפט לענייני משפחה הלך עם הבן, וקבע כי ניתן לנהל את תביעת הפינוי בפרוצדורה מהירה, מבלי להמתין להכרעה בתביעה הרכושית בדבר זכויותיה של הידועה בציבור.
ערעורה של הידועה בציבור שהגיע עד בית המשפט העליון בנושא זה נדחה, ובית המשפט העליון פסק כי עקרונית ניתן להגיש תביעה לפינוי המושכר בפרוצדורה מהירה גם בבית המשפט לענייני משפחה בין קרובי משפחה, על אף שסדר דין מקוצר בעיניינים אחרים אינו אפשרי.
מעניין יהיה לראות את השימוש שיעשה מעתה בפרוצדורה זאת בבתי המשפט לענייני משפחה. המקרה הנדון בבית המשפט העליון היה יוצא דופן בנסיבותיו, מאחר שבני הזוג הניצים חיו בדירה השייכת לבנו של הגבר מנישואיו הראשונים, מצב עובדתי שונה מהמצב השכיח, שבו הדירה ממנה מתבקש הפינוי היא דירה השייכת לבן הזוג עצמו.
עם זאת, במקרים שבהם נחתם הסכם ממון באשר לדירה, ייתכן כי יש מקום לפינוי בפרוצדורה המהירה גם בתיקים בין בני זוג, בכפוף לשמירת הזכויות הנתבעות על-ידי בן הזוג המפונה, באמצעות הערת אזהרה או עיקול.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
